ברבעון השלישי של 2024 חלה עלייה חדה בנטילת תרופות נגד חרדה, דיכאון ושיפור שינה, כך לפי נתונים של משרד הבריאות שפורסמו אתמול (רביעי) בוועדת הבריאות של הכנסת. הנתונים מצביעים על כך שהמגמה של עלייה בצריכת תרופות והרעה במצב הנפשי בישראל נמשכת ביתר שאת גם זמן רב לאחר פרוץ המלחמה. 

לפי הנתונים, ברבעון השלישי של 2024, שנגמר בספטמבר, חלה עלייה של 20% בצריכת תרופות נגד חרדה לעומת התקופה המקבילה ב-2023. באותו הרבעון נרשמה עליה של 8% בצריכת תרופות נגד דיכאון ועלייה של 5% בצריכת כלל התרופות הקשורות לבריאות הנפש. כמו כן, חלה עלייה של 7% בנטילת תרופות שיפור שינה - לפי סקר מכבי שירותי בריאות 58% מהישראלים ישנים פחות טוב מאז פרוץ המלחמה.

מבחינת צריכת תרופות הקשורות לבריאות הנפש, בכל אחד מהרבעונים מאז פרוץ המלחמה חלה עלייה אל מול הרבעון המקביל לפני המלחמה, מה שעשוי להעיד על החמרה במצב הנפשי של ישראלים רבים. "אנחנו רואים עלייה מתמדת בביקוש לטיפול בבריאות הנפש, לכל גוני הטיפולים. יש עלייה של כ-47% בפניות לשירותי בריאות הנפש", אמרה ל-N12 ד"ר טלי שמואלי, הפסיכיאטרית הראשית של מכבי שירותי בריאות.

סקר מכבי שירותי בריאות שפורסם שנה לפרוץ המלחמה מספק הצצה להתדרדרות הנפשית של הישראלים ככל שהמלחמה נמשכת. לפי נתוני הסקר, 18% מהישראלים הרגישו שהם זקוקים לסיוע נפשי חודשיים לפרוץ המלחמה, 25% לאחר חצי שנה של מלחמה ו-30% לאחר שנה של מלחמה. "כל עוד המלחמה נמשכת אז המצב הזה נמשך. אנחנו לא מורידים את העומס. אנשים לא יכולים לשבת ולהירגע, לעבד את מה שקרה. ככל שזה יימשך נראה העמקה של תחושות של ייאוש ותסכול", מסבירה שמואלי.

ד
ד"ר טלי שמואלי, הפסיכיאטרית הראשית של מכבי שירותי בריאות|צילום: תקשורת מכבי

הסקר שביצעה מכבי מצביע גם על שלל מגמות מדאיגות נוספות - 43% מהחולים במחלות כרוניות העידו על החמרה במחלתם, זינוק חד במספר הישראלים שמגדירים את מצבם הנפשי כבינוני או גרוע ועלייה של 27% באבחנות פוסט-טראומה בקרב מטפלי בריאות הנפש בקופת החולים.

מטבע הדברים, אוכלוסיות מסוימות חשופות לסיכון רב יותר לפגיעה במצבן הנפשי. לפי הסקר של מכבי, 42% ממשרתי המילואים (ששירתו לפחות חודש במלחמה) דיווחו שהם זקוקים לסיוע נפשי מאיש מקצוע בעקבות המלחמה. המצב קשה במיוחד גם בקרב אוכלוסיית הדרום, שם שיעור העלייה במאובחנים בפוסט-טראומה עומד על 70%. 

שמואלי מסבירה אילו אוכלוסיות נפגעו במיוחד: "אוכלוסיית הדרום מציגה תסמינים יותר בולטים בפוסט-טראומה, נשים מושפעות יותר מגברים גם מבחינת שימוש בתרופות וגם יותר דיווח סובייקטיבי על מצוקה, ואוכלוסייה פגיעה נוספת היא אוכלוסייה של מתמודדי הנפש, זו אוכלוסייה שהיא פגיעה מטבעה. כמו כן רואים יותר פגיעה בערים מביישובים, כי ביישובים יש יותר מערכות תמך".

במערך בריאות הנפש חוזים שהעלייה הנוכחית בביקוש לשירותי בריאות הנפש היא רק קדימון למה שיקרה אחרי סיום המלחמה. "בזמן הלחץ עצמו אנשים מחזיקים, ורק אחרי ירידת הלחץ מגיעה הנפילה. רק כשהדברים יירגעו נראה את העלייה הגדולה בפנייה לבריאות הנפש. הצונאמי הגדול עוד לפנינו", צופה שמואלי, ומסבירה שכדי לעמוד בביקוש הגבוה, מכבי גייסה כ-250 מטפלים חדשים ו-15 מרפאות חדשות.

המצב הנפשי הרעוע של ישראלים רבים מקרין ישירות גם על מישורים בריאותיים אחרים. "זה משפיע לרעה על המצב הפיזי ממש של אנשים, זה מוציא מאיזון את המצב הבריאותי. זה לא רק החלק הנפשי, זה הכול מכלול אחד", מסכמת שמואלי.