אחרי שנים של יחסי ציבור שליליים שקיבלה החמאה, בעשור האחרון החלו להופיע מחקרים שטענו כי יש לה דווקא השפעה ניטרלית על הבריאות. סקירה מדעית מקיפה משנת 2016 שניתחה את כל המחקרים בנושא טענה כי אין קשר משמעותי בין צריכת חמאה לבין תמותה או מחלות לב. הדבר גרם לרבים להחזיר את החמאה לתפריט היומי, והיא אף הפכה למרכיב פופולרי בתזונה דלת פחמימות.
אלא שמחקר חדש ומקיף שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מצביע על קשר משמעותי בין צריכת חמאה לבין סיכוי מוגבר לתמותה. לפיו, צריכת שמנים צמחיים, עשויה דווקא להפחית את הסיכון.
מתודולוגיה שלא נראתה עד כה
צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד שופך אור חדש על הנושא, באמצעות מתודולוגיה שלדברי החוקרים לא נראתה במחקרים קודמים. המחקר בחן את הקשר שבין צריכת חמאה ושמנים צמחיים (כמו שמן זית, שמן קנולה ושמן סויה) לבין תמותה כללית ותמותה ממחלות ספציפיות כמו סרטן ומחלות לב וכלי דם. החוקרים עקבו במשך למעלה מ-30 שנה אחר יותר מ-220 אלף אנשים בארה"ב, ובדקו את צריכת המזון שלהם מדי ארבע שנים. שיטה זו נחשבת למדויקת הרבה יותר לעומת מחקרים קודמים שהסתמכו על דיווח חד-פעמי בלבד.
המחקר מצא כי אנשים שצרכו כמויות משמעותיות של חמאה הסתכנו ב-15% לתמותה יותר מכל סיבה שהיא, בהשוואה לאלו שצרכו כמויות נמוכות. לעומת זאת, אנשים שצרכו כמויות משמעותיות של שמנים צמחיים נהנו מירידה של 16% בסיכוי לתמותה.
באופן מפתיע במיוחד, המחקר הראה כי המרה של כמות קטנה יחסית של חמאה (כשלוש כפיות ביום) בכף שמן צמחי אחת עשויה להפחית את הסיכוי לתמותה מוקדמת בכ-15% ל-19%, כלומר הפחתה של כ-17% בממוצע. החלפת 10 גרם חמאה ב-10 גרם שמן זית הפחיתה את הסיכוי לתמותה ב-19%, ושמנים אחרים – 15%-17%. מעניין לציין שעל פי הנתונים המדויקים, שמן קנולה היה בעל האפקט המשמעותי ביותר. צריכת שמן קנולה הפחיתה את הסיכון לתמותה ב-15%, שמן זית - ב-8% ושמן סויה הפחיתה את הסיכון ב-6%.
רכיבים פעילים המועילים לבריאות
ההבדל העיקרי, אם כן, טמון בסוג השומן. חמאה עשירה בשומן רווי, שנקשר להגברת דלקות בגוף ולהעלאת רמות הכולסטרול "הרע" (LDL) . לעומת זאת, שמנים צמחיים כמו שמן זית ושמן קנולה עשירים בשומנים חד-בלתי רוויים ורב-בלתי רוויים, התורמים להפחתת דלקות, שיפור פרופיל השומנים בד והפחתת תהליכים דלקתיים בגוף.
שמן זית, המרכיב המרכזי בדיאטה הים תיכונית, מכיל גם נוגדי-חמצון רבים כמו פוליפנולים, המספקים הגנה נוספת מפני מחלות כרוניות. לפיכך, השמן לא רק מחליף את השומן הרווי המזיק, אלא גם מוסיף רכיבים פעילים המועילים לבריאות.
מהו החידוש במחקר?
בניגוד למחקרים קודמים, המחקר הנוכחי לא רק בחן סוגים שונים של שמנים צמחיים, אלא גם הציג ניתוח של החלופה, כלומר, הוא בדק מה בדיוק קורה כאשר מחליפים כמות מסוימת של חמאה בשמן צמחי. מדובר במידע מעשי שלא היה זמין עד כה.
בעוד מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בשמן זית כחלק מהדיאטה הים-תיכונית, המחקר הנוכחי חידד את התמונה והראה שגם שמן קנולה ושמן סויה מציעים לצרכנים יתרונות בריאותיים משמעותיים. אף שלשמן הזית היסטוריה ארוכה יותר של מחקרים התומכים ביתרונותיו הבריאותיים, בין היתר בזכות נוגדי החמצון שהוא מכיל, המחקר הנוכחי לא מצא הצדקה להעדפה חד-משמעית שלו על פני שמן קנולה או סויה, לפחות לא בהיבט הסיכוי לתמותה.
בשורה תחתונה: החוקרים טוענים כי ההוכחות המדעיות חזקות יותר – החלפת מוצרים עתירי שומן רווי, כמו חמאה, בשמנים צמחיים עשירים בשומנים בלתי רוויים, עשויה להביא לתועלת משמעותית לבריאות ולהפחית את הסיכון לתמותה מוקדמת.
צרי בריקנר, מרצה במכללת רידמן לרפואה אינטגרטיבית ודיאטן קליני, סבור שבסיס המחקר נכון, אולם הוא מבקש למתן את ההצהרות, ומסביר שיש להתייחס אליו בערבון מוגבל. לדבריו, אף עורכי המחקר התהדרו בכך שהוא מקיף בצורה יוצאת דופן, שיטת איסוף המידע בעייתית. "השאלון שבאמצעותו נאסף המידע, עלול להיות בעייתי, משום שהוא הסתמך על דיווח בלבד", אומר בריקנר.
"בעיה נוספת היא שבמחקרים כאלה, כשמנסים להבין קשר סטטיסטי, עלולות להיות הטיות ובעיות בדרך לתוצאות, בייחוד כשהמטרה היא לבחון מה משפיע על תמותה בצורה הברורה ביותר. חשוב לזכור שחמאה היא לא התגלמות השטן, כפי שאולי ניתן להסיק מהמחקר", מדגיש בריקנר. "עם זאת, אין ספק שמומלץ להעדיף את השמנים הצמחיים שבחן המחקר ועליהם המליץ, מה שגם תואם את המלצות משרד הבריאות", הוא מסכם.