א' בן 65, מטפל בבית אבות במרכז, הגיע למקום עבודתו ולא עודכן כי המטופל שלו העניק סיוע, חולה בקורונה ומפתח תסמינים. רק בסיום המשמרת, לאחר שטיפל בו וסעד אותו, נשאל בידי מעסיקו מדוע הוא מטפל בחולה קורונה - ואז נשלח לביתו.
באותו היום קיבל המטפל הודעה ממשרד הבריאות ובה נדרש להיכנס לבידוד. המטפל, שהשתייך לקבוצת סיכון בשל מחלת הסוכרת ביצע בדיקת קורונה, ונמצא חיובי. ימים ספורים לאחר מכן חלה הידרדרות במצבו, רופא המשפחה מדד לו חום גבוה והוא נשלח לביתו.
אחרי שלושה ימים הוחמר מצבו. בדוח בית החולים, צוין כי הוא סבל מחולשה מסחרחורות, כאבי גרון, בחילות והקאות. הוא אושפז במחלקת קורונה, הועבר לטיפול נמרץ וחובר למכשיר הנשמה. בשל החמרה, חובר למכשיר האקמו. שבוע וחצי לאחר מכן נפטר.
משפחת המנוח הגישה תביעה נגד העמותה המעניקה שירותי סיעוד שבה עבד ומשרד הבריאות, בטענה כי מקום עבודתו אחראי להידבקותו בקורונה ויש לפצות אותם על מותו בטרם עת. לאחרונה הושגה פשרה בתיק והמשפחה תקבל פיצוי בסך 630 אלף שקלים.
"מדובר באחד המקרים הבודדים בישראל המכיר באחריות מעסיק ומקום עבודה להדבקה בקורונה", מציינת עו"ד ענת קאופמן, מומחית לדיני נזיקין וביטוח שייצגה את משפחת המנוח. "הקושי המשפטי הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין החשיפה במקום העבודה להדבקה".
לדברי קאופמן, "המקרה מדגיש את אחריות המעסיקים ליידע עובדים על סיכוני בריאות במקום העבודה ולנקוט אמצעי זהירות מתאימים, גם בתקופת מגפה. גובה הפיצוי נקבע בהתאם לפרמטרים שונים כגון גיל המנוח, הפסדי שכר, והתלות של בני המשפחה בהכנסתו".