תופעה מטרידה: מנתונים שונים שנאספו בארץ ובעולם עולה כי יותר ויותר צעירים מאובחנים בשנים האחרונות כחולים בסרטן המעי. הקולונוסקופיה, בדיקת הסקר, מיועדת בישראל כיום לבני ובנות 50 ומעלה, או לאנשים צעירים יותר בעלי רקע משפחתי. פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ברמב"ם, מציינת כי שכיחותו של סרטן זה עולה בקרב האוכלוסייה הצעירה מגיל 50 בשלושת העשורים האחרונים. "רואים את זה בעיקר בעולם המערבי, בארה"ב וגם בישראל. בארה"ב יש בכל שנה עלייה של כשני אחוז בשיעור הצעירים שמאובחנים עם סרטן מעי, ובאזור מתועדת גם עלייה כללית בסוגים אחרים של סרטן מערכת העיכול – לבלב ודרכי מרה".
ההסבר לכך, לדבריה, אינו ברור. "עד כה הועלו כבר השערות שונות כמו הקשר לתזונה, למחסור בפעילות גופנית, להשמנת יתר ואפילו לשימוש באנטיביוטיקה. עם זה, עדיין אין מסקנות מספיק מבוססות שאכן תומכות בתיאוריות האלה". יתרה מכך, היא מציינת כי מדובר בנושא שלא פשוט לחקור אותו – "סרטן המעי מתפתח במשך שנים, ומשתתפי מחקר לא תמיד יודעים להצביע על גורם ספציפי לאורך השנים שקדמו למחלתם. הדבר היחיד שהוכח הוא קשר להשמנת יתר, אבל בפועל דווקא לא רואים הרבה חולים שסובלים מהבעיה הזאת, ורבים המקרים של אנשים שחלו בסרטן הזה ואינם עונים לקטגוריה הזאת. למעשה, רבים מהם עושים פעילות ושומרים על משקל תקין. נכון להיום המחקר בנושא עדיין בעיצומו, אבל אין ספק שמדובר במגמה עולמית מדאיגה ולא מוסברת".
פרופ' בן אהרון מסברה כי המדענים מנסים להבין, בין היתר, מה גורם להבדלים הברורים בין הדורות. "הסיכוי של מי שנולד בשנות ה-90 לפתח סרטן גדול יותר לעומת מי שנולד בשנות ה-20, וזה בהחלט משהו שמצריך מחקר מעמיק ונרחב", היא אומרת.
בארה"ב גיל בדיקת הסקר הנוכחי הוא 45, אולם בארץ גברים ונשים מופנים, כאמור, רק החל מגיל 50 או בהתאם לנתונים ספציפיים כגון רקע תורשתי או בעת הופעת תסמינים המחייבים זאת. פרופ' בן אהרון מסבירה מה עומד מאחורי ההיצמדות להנחיות המוכרות: "צריך להבין שבכל זאת מדובר בבדיקה פולשניים שאינה חפה מסיכונים וסיבוכים. נכון שבארה"ב הגיל ירד ל-45 אבל זה מותאם לנתוני התחלואה שנמצאים כאמור בעלייה משמעותית יותר לעומת ישראל. אגב, דיון בנושא נערך גם במדינות אחרות כמו באנגליה ובגרמניה, אבל גם בהן הוחלט לפי שעה להיצמד להנחיות המוכרות ולאפשר בדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50 בלבד".
"לו הייתי מקשיבה לרופא שלי, אני לא יודעת אם הייתי פה היום"
אוריה עמוסי לוגסי (37), אובחנה בגיל 34, רק לאחר שהחלה לסבון מכאב ודימומים. "עבדתי כגננת וכשחזרתי לגן לאחר חופשת לידה, שמתי לב שאני כל הזמן צריכה לשירותים. היו לי בערך 20 יציאות ביום", היא מספרת בשיחה עם mako בריאות. "כשניגשתי לרופא הוא הפנה אותי לכמה בדיקות כלליות – דם וצואה, אבל די הזנחתי את זה כי בדיוק חזרתי מחופשת לידה ולא היה לי כוח".
לאחר חצי שנה מצבה החמיר: "התחלתי לסבול מכאבי בטן משמעותיים, שלשולים דמיים, הייתי כל הזמן במצב לא טוב. בשלב הזה כבר הלכתי לרופא כדי לעשות דם בצואה וגם תרבית צואה, אבל שתיהן יצאו תקינות", היא מספרת. "למרות תוצאות של בדיקה גנטית שביצעתי שהעלו חשד להופעת סרטן בשלב מסוים בחיי בסבירות גבוהה, הרופא לא סבר שעליי לבצע קולונוסקופיה".
"כשסיימתי את הבדיקה, הרופא הסתכל עליי במבט מחשיד, הוא לא אמר סרטן אבל כבר באותו הרגע הבנתי שאני עמוק בזה"
אוריה עמוסי לוגסי
רק לאחר שחברתה הטובה, הפועלת בתחום ביטוחי הבריאות, אמרה לה שהיא חייבת לבצע בדיקת קולונוסקופיה, מיהרה אוריה להזמין תור. "כשסיימתי את הבדיקה, הרופא הסתכל עליי במבט מחשיד, הוא לא אמר סרטן אבל כבר באותו הרגע הבנתי שאני עמוק בזה. וכך היה – הוא אמר שיש לי גידול מאוד גדול ושאני קרובה לחסימת מעיים. הוא אומנם שלח תרבית לצורך ביופסיה, אבל כיוון שלא היה זמן להמתין לתשובות, נשלחתי לניתוח וכעבור שלושה ימים כבר ביצעתי אותו".
אוריה התבשרה כי היא סובלת מסרטן המעי בדרגה 3 ללא גרורות, אולם שעליה להתחיל בטיפול כימותרפיה. "ההחלמה הייתה קשה מאוד וארכה כחודש וחצי. במקביל, התחלתי בתהליך שימור פוריות וכימו בכל שנה. כיום אני נדרשת לבצע קולונוסקופיה בכל חצי שנה ולהיות במעקב. לו הייתי מקשיבה לרופא שלי, אני לא יודעת אם הייתי פה היום. פגשתי ברמב"ם כל כך הרבה צעירים שהגיעו לטיפול בשלב הגרורתי. חשוב להקשיב לגוף, וגם אם זה לא נוח – להתעקש לגשת להיבדק אם יש ספק. כמו כן, חשוב לקבל חוות דעת נוספת כי רופאים לא תמיד ממהרים לשלוח לבדיקה".
אצל זוהר מנצור בן ה-38, חבר קהילת חלאסרטן, התבטא סרטן המעי בצורה שונה, דרמטית יותר. "הרגשתי רגיל לגמרי. הייתי בעבודה וכשניגשתי לשירותים התחלתי לשלשל דם בכמויות לא הגיוניות, היה אפילו דם על הקירות, השירותים נראו כמו זירת רצח", הוא משחזר את רגעי התופת. למרות האירוע המלחיץ, זוהר לא ייחס לכך חשיבות רבה. "חשבתי שאולי איזה נים שם התפוצץ, אני באמת לא מבין בזה".
אלא שגם כשחזר לביתו התרחשה אפיזודה דומה. "נכנסתי לשירותים ושוב אותו סיפור – בשלב הזה כבר התחלתי לחוש בזיעה קרה והרגשתי שאני רואה שחור. איבדתי המון דם. אני גרוש והילדים בדיוק היו אצלי אז הזעקתי את אחותי וגרושתי והן פינו אותי מיד למיון.
שם, בחדר המיון, זוהר עבר בדיקה רקטלית. "זה ממש כאב ולכן הרופא כבר הבין מה קורה. שלחו אותי לצילום ולקולונוסקופיה וכשהגיעו התשובות הבנתי שיש לי סרטן. עד לאותו הרגע בכלל לא חשבתי על הכיוון הזה".
זוהר החל תהליך של 30 הקרנות ועשרה טיפולי כימותרפיה. "מאחר שהסרטן התמקם ממש על השריר, אמרו לי שניתוח זה מוצא אחרון כיוון שהוא מחייב לכרות את הרקטום, אבל לבסוף לא הייתה ברירה ונותחתי". כיום הוא חי כבר חצי שנה עם "סטומה" - שקית המחוברת אל פתח מלאכותי של המעי שיוצא מתוך דופן הבטן, והיא מנקזת אליה את כל הפסולת של הגוף. למרות הכל, הוא שמח שהוא נותר בחיים. "ה-CT חזר וקיבלתי תשובה שאני בחיים. עם סטומה אפשר להסתדר".
עמותת חלאסרטן: "על רופאי משפחה להיות ערניים לתסמינים"
לפי עמותת חלאסרטן, מבחינה סטטיסטית כל רופא משפחה בישראל יפגוש אחת לשנה בממוצע צעיר או צעירה שיאובחנו בסרטן. לכן הם מבהירים כי על רופאי משפחה להיות ערניים לתסמינים ולהכיר את שבעה סוגי הסרטן השכיחים בקרב צעירים בני 44-18: סרטן השד, סרטן האשך, סרטן בלוטת התריס, לימפומה הודג'קין, מלנומה, סרטן צוואר הרחם וסרטן המעי הגס והרקטום.
עוד הם מבהירים כי גילו הצעיר של המטופל לא אמור לשמש כחסם לאבחון מוקדם. העמותה מציינת כי לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו ב-2022, בשנת 2018 סרטן היה סיבת המוות הראשונה בשכיחותה בקרב נערות ונשים בנות 24-15, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב נערים וגברים בני 24-15 וסיבת המוות הראשונה בשכיחותה בקרב גברים ונשים בני 64-25.
לסיום, פרופ' בן אהרון מסבירה מהם הסימנים שמהם אסור להתעלם: "אם סובלים מכאבי בטן לא מוסברים, דימום רקטלי, שינויים ביציאות או מירידה לא מוסברת במשקל – יש לפנות ללא דיחוי לברור אצל רופא המשפחה. לגילוי מוקדם יש משמעות רבה. בעת חשד, הרופא אמור להפנות לבדיקת קולונוסקופיה. מעבר לכך, תמיד חשוב לשמור על אורח חיים בריא לרבות פעילות גופנית סדירה ותזונה מאוזנת הכוללת את כל אבות המזון".