השאיפה לשלמות: בארגון המנתחים הפלסטיים-אסתטיים מודאגים מהחרפה בתופעה מטרידה בקרב האוכלוסייה בישראל - הפרעת גוף דיסמורפית (Body dysmorphic disorder). מדובר במצב נפשי שבו אדם עסוק באופן מוגזם בפגמים במראה החיצוני שלו, גם אם הם קלים או לא נראים לאחרים. אנשים המתמודדים עם התופעה עלולים להאמין שהם נראים לא מושכים או אפילו מכוערים. העיסוק הזה גורם למצוקה נפשית משמעותית, לפגיעה בתפקוד היום-יומי ואף לעיתים מוביל לדיכאון וחרדה.
רוב הסובלים מההפרעה מחפשים באופן מתמיד דרכים לשיפור המראה - ניתוחים פלסטיים, הליכים אסתטיים או טיפולים קוסמטיים, למשל, הם דרכים שמאפשרות להם לזכות במבוקשם, לכאורה. אלא שבארגון מסבירים כי שביעות הרצון שלהם אחרי שעברו כאלו פרוצדורות היא בדרך כלל נמוכה, ולעיתים קרובות היא רק מובילה לעוד ועוד התערבויות רפואיות וקוסמטיות. לפי ההערכות, נכון להיום 2.5% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מהתופעה, לעומת כאחוז אחד בלבד לפני עשור. 70% הסובלים מהתופעה הם נשים וכ-30% גברים.
לרשתות החברתיות יש חלק בזה
בארגון מסבירים כי מחקרים מראים קשר בין שימוש ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם וטיקטוק לבין תסמינים של הפרעת גוף דיסמורפית, בייחוד בקרב צעירים. באמצעות חשיפה לתמונות וסרטונים שונים המציגים מראה גוף או פנים נטולי רבב, הרשתות למעשה גורמות לרבים להשוות את עצמם לאחרים ומגבירות את חוסר שביעות הרצון מהגוף. גם המסננים (פילטרים) והאפשרויות לעריכת תמונות מובילים לתחושה המדומה של מראה מושלם הניתן להשגה.
ד"ר מאיר כהן, יו"ר ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל: "בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בהפרעת גוף דיסמורפית בישראל. מדובר בעיקר במטופלים שמחליטים לעבור ניתוחים פלסטיים או הליכים אסתטיים ואינם מרוצים מהתוצאות. הם חיים בתחושה מוטעית שהניתוח לא הצליח ולפעמים אפילו מחליטים לתבוע את הרופא. כרופאים העוסקים בפלסטיקה ואסתטיקה הפוגשים עשרות מטופלים ביום, אנחנו משתדלים לזהות מראש את ההפרעה, ולהפנות לאיבחון נפשי, אך לא תמיד ניתן לזהות אותה."
בכנס "קונגרס תל אביב 2025" שייערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב בסוף מאי, יקיים פאנל מומחים בנושא הפרעת גוף דיסמורפית