רק בימים האחרונים חשפה הכוכבת עדי הימלבלוי כי חלתה בשלבקת חוגרת. "נאלצתי לבטל את כל ימי הצילום וההצגות שהיו לי בשבוע וחצי האלו. זה מתפרץ גם בפנים", כתבה בפוסט שפרסמה באינסטגרם.
המחלה הנגיפית פוגעת לרוב בבני הגיל השלישי והחיסון ניתן החל מגיל 65. "מדובר במחלה ויראלית הנגרמת ע"י וירוס ההרפס הנקרא וריצלה זוסטר (Varicella Zoster Virus), שגם גורם למחלת אבעבועות רוח", מסביר ד"ר מוחמד סח, מומחה לעור ומין במכבי שירותי בריאות מחוז הצפון".
כבר לא מחלה רק של מבוגרים
אך מסתבר, שבדומה להימלבלוי, המחלה שכיחה גם בקרב צעירים שאינם זכאים לחיסון. בקופ"ח לאומית מצביעים על מגמה מטרידה – לפי נתונים שנאספו ע"י ד"ר אריאל ישראל, מומחה לרפואת המשפחה ומנהל מכון המחקר של לאומית שירותי בריאות, כ-67% מהחולים בעשור האחרון היו מתחת לגיל 65 (17,769 מתוך 26,540).
גם פרופ' אמנון להד, ראש המחלקה לרפואת הקהילה של הכללית במחוז ירושלים מקופ"ח כללית, מצביע על עלייה מסוימת באנשים מתחת לגיל 65 שסובלים מהמחלה: "בעבר חשבנו שמאחורי תחלואה בקרב צעירים מסתתרת תחלואה נוספת, אך מחקרים הראו שזה לא כך, ושלמעשה שלבקת חוגרת עלולה להופיע בכל גיל. אף שעדיין מרבית התחלואה הקשה מתמקדת באנשים מבוגרים, אנחנו רואים עלייה קלה בקרב אנשים מתחת לגיל 65 שסובלים ממנה בשנים האחרונות. ייתכן שיש לזה קשר למצב הבטחוני, הכלכלי, להתמודדות עם יוקר המחייה ולכל גורם מתח בחיינו".
אף שהסיבות לעלייה עדיין לא ברורות לחלוטין, לרופאים יש כמה השערות: "אני מניח שזה קשור בין היתר לעובדה שיותר צעירים מתמודדים עם השמנת יתר ועם השלכותיה - יותר סוכרת, יותר מחלות כרוניות, ראומטיות ומחלות ממאירות. מחלות אלו מחלישות את מערכת החיסון, ולכן החולים נמצאים בסיכון מוגבר לשלבקת חוגרת", אומר ד"ר ישראל. "גם העובדה שיותר אנשים עוברים טיפולים מדכאי חיסון כגון טיפול בסטרואידים או טיפולים ביולוגיים קשורה לעניין, כיוון שגם להם עלולות להיות השלכות על מערכת החיסון. השערה נוספת היא המתח הרב השורר בישראל בתקופה האחרונה – גורם נוסף שעלול להוות טריגר להופעת המחלה".
ואף שבאופן כללי, החיסונים הניתנים לאוכלוסייה הרחבה הוכחו כבטוחים, מסתבר שלחיסון הניתן נגד קורונה או נגד אבעבועות רוח עלולה להיות השפעה על העניין: "לפי סברות מסוימות, יש קשר בין חיסון קורונה להופעת שלבקת חוגרת וייתכן שהחיסון משפיע על הסיכוי לחלות בה", מציין ד"ר סח. "מאחר שכיום רוב הילדים מתחסנים לאבעבועות רוח, הם פחות חולים במחלה וכך מבוגרים פחות נחשפים לווירוס. בעבר, כאשר לא היו חיסונים זמינים, חשיפה כזאת סייעה במידה מסוימת לחיזוק הזיכרון החיסוני נגד הנגיף", מוסיף ד"ר ישראל.
כיום החיסון לנגיף הקיים בסל עומד רק לרשות אנשים בני 65 ומעלה, או במימון חלקי לסובלים ממחלות המדכאות את מערכת החיסון. אנשים שלא נכללים באוכלוסיות אלה רשאים להתחסן, אך מחיר החיסון שנעשה באופן פרטי גבוה, ועומד על כאלף שקלים. "לטעמי, יש מקום לשקול לאפשר גם לצעירים מגיל 65 להתחסן במסגרת הסל. זו אומנם לא מחלה מסכנת חיים אבל היא פוגעת מאוד באיכות החיים ועלולה להיות כרוכה בכאבים חזקים. אגב, יש מחקרים שמראים שהחיסון גם מונע דמנציה", אומר ד"ר ישראל.
היום יתפרסמו תוצאות דיוני ועדת סל התרופות, ועדיין לא ברור אם החיסון יסובסד גם עבור צעירים מתחת לגיל 65.
"לא ייאמן שיכולתי לחסוך את כל זה אם הייתי מתחסנת"
חני (55) מאזור המרכז, החלה להרגיש גרד באזור המותן. "לא הבנתי ממה זה, אבל אמרתי לעצמי שזה בטח יעבור", היא מספרת בשיחה עם mako בריאות.
למחרת בבוקר היא יצאה כהרגלה לעבודתה, אך תחושת הגרד המשיכה להטריד אותה. "חזרתי הביתה בערב, ואז וראיתי שזה התפרץ גם בירך. כיוון שאני עובדת במערכת הבריאות אני קצת מכירה את תחום המחלות, ולכן חשדתי שמדובר בשלבקת חוגרת והתחלתי לחפש על זה מידע. כשניגשתי למרפאה, אמרתי לרופאה שאני חושדת שזה מה שיש לי, והיא אמרה שהיא נוטה להסכים איתי. היא החליטה שלמרות הספק, היא רושמת לי טיפול בכדורים. היא הסבירה שמדובר במחלה שחשוב לטפל בה מוקדם ככל שניתן, מכיוון שטיפול מהיר משפיע לטובה על משך המחלה ועוצמתה".
באותו היום חני החלה ליטול את הכדורים, אבל אז החלה לסבול גם מכאבים חמורים. "התחלתי להרגיש כאבים מטורפים באזור הפריחה בירך. אני סובלת עדיין מפריחה באזור המותן שממשיכה עד לירך וזה התמקם ממש שם. אחרי יומיים של טיפול הפריחה נראית קצת יותר טוב עכשיו אבל זה עדיין ממש כואב", היא מספרת. "זה כואב ולוחץ, בעיקר בשעות הלילה. אני נאלצת ליטול משככי כאבים לאורך כל שעות היממה. כרגע החיים שלי די מושבתים, אני לא עושה ספורט והורדתי הילוך. לא ייאמן שיכולתי לחסוך את כל זה אם הייתי מתחסנת. החיסון אומנם עדיין לא קיים בסל, אבל חשבתי להתחסן ודחיתי את זה ועכשיו אני מצטערת".
חני מסתפרת שלאחרונה חוותה מספר מקרי מוות במשפחה לצד תקופה אינטנסיבית ומתוחה בעבודה, וכל זה השפיע על בריאותה. "אומרים שמתח משפיע על התפרצות המחלה ואני ממש דוגמה לזה כנראה", היא אומרת.
"לא יצאתי מהבית כמעט שנה"
גם סימה (52) חלתה בשלבקת חוגרת לפני כשלוש שנים. עד היום היא מתקשה לשכוח את הכאבים. "זה פגע לי בקרקפת, בעיניים, נזקקתי לכדורים קשים נגד כאבים", היא משתפת. "ממש נזקקתי לעזרה צמודה 24 שעות ביממה אז הביאו לי מטפלת. עברתי המון בדיקות, טיפולים, ביקורים במרפאות כאב והפסקתי כל פעילות. עד שחליתי הייתי סבתא מאוד פעילה וספורטיבית אבל הכל השתנה". היא מספרת שעכשיו, בחלוף שלוש שנים, היא מרגישה טוב יותר, אבל התסמינים עדיין מלווים אותה.