לא מוותר: גם רסיס במוח ופגיעה קשה בעורק בצוואר לא עצרו את ג', מילואימניק בן 36 ואב לארבעה ילדים, מלחזור לשירות מילואים קרבי ביחידה הסודית שבה הוא משרת מאז 7 באוקטובר. "זו המהות שלי", הוא סיפר בראיון ל-N12, שנה אחרי הפציעה הקשה שחווה: "אני מרגיש שכל החיים שלי התכוננתי לשירות הזה שמאוד משמעותי עבורי".
ג' הוקפץ לשירות מילואים ב-7 באוקטובר, הוא חבר עם היחידה הסודית שלו לאחת מחטיבות החי"ר וביחד הם נלחמו בעוטף עזה וביחד גם נכנסו ללחימה ממושכת בעזה: "אנחנו הלוחמים תמיד צוחקים על זה שמרוב ימי מילואים, אנחנו לא סופרים את הימים ששירתנו, אלא את מספר הימים המועט שהיינו בבית, זה יותר קל". את הלידה של בנו הרביעי הוא פספס בכמה שעות: "זכיתי לעבוד עם אנשים מדהימים תרמנו למדינה והצלנו חיים".
נפצע פעמיים - ולא ויתר: "הרסיס חדר מספר רקמות, אבל לא פגע במשהו חיוני, זה ממש נס"
את הפציעה הראשונה שלו בזמן הלחימה בעזה הוא הגדיר כ"קלה": "היינו באירוע מאוד גדול בבית ג'באליה שבו נהרגו שני חיילים, ביניהם גם חבר טוב שלי, שאולי גרילניק, שהשתתף בכוכב הבא, ונפצעו עוד רבים", נזכר ג'. "הרגשתי שנפגעתי, אך המשכתי לרוץ ולחלץ פצועים. רק אחרי שפינו את כולם הודעתי למפקדים שלי שנפצעתי בברך מרסיס של רימון ופוניתי לבית החולים". בבית החולים נאלץ ג' לעבור ניתוח.
אחרי שהחלים מהניתוח וישב שבוע וחצי בבית, חזר ג' לשירות המילואים בעזה. בחודש יוני 2024 הוא היה מעורב באירוע של פיצוץ מטען ברפיח, "אחד החיילים נהרג במקום ועוד לא מעט נפצעו, באותו רגע הרגשתי שנפגעתי מרסיסים בכל מיני מקומות בגוף, וביניהם גם בצוואר ירד לי מלא דם והוגדרתי פצוע קשה", הוא נזכר באירוע הקשה, "רק בבית החולים אחרי שעשו לי סי-טי לכל הגוף גילו שיש לי גם רסיס במוח".
"הרופאים היו בהלם, הרסיס חדר מספר רקמות במוח, אבל לא פגע במשהו חיוני, זה היה ממש נס", סיפר ג'. "הייתי אומנם בהכרה, אבל טיפה מעורפל, חבר סיפר לי שהרופאים התחילו להתווכח ביניהם אם להכניס אותי לניתוח או לא, האם אוכל לחיות עם הרסיס הזה, היו המון שאלות. אני שמח שהם החליטו לא להוציא אותו, עד כה הכול בסדר".
השיקום המורכב והחזרה לשדה הקרב
החודשים הראשונים אחרי הפציעה ועם הרסיס שיושב לו במוח, היו ל-ג' קצת קשים: "התמודדתי עם המון כאבי ראש, עצם זר שנכנס לראש אף פעם לא עושה טוב". אך כבר מאותו הרגע שהוא הבין שהוא בחיים, הוא ידע שהוא חוזר לשירות המילואים. "זה לא היה כזה פשוט. הייתי צריך לשכנע הרבה רופאים בחיל הרפואה ומפקדים בכירים שאני יכול לחזור לשירות קרבי מלא למרות הרסיס במוח".
ג' שיתף שההתמודדות המסובכת היא לא בשירות הקרבי אחרי הפציעה, אלא בחברה סטיגמטית שמקטלגת את פצועי הראש: "ברגע שיש פגיעת ראש זה יותר מורכב להסביר לאנשים שהכול בסדר. כי אם נפצעת בגוף אז אנשים יודעים להסביר לעצמם את הסיטואציה, אבל הפציעה שלי היא שקופה למזלי, רק מבחינת החברה אם ההתנהגות שלי טיפה השתנתה או אני פועל אחרת, זה בגלל פציעת הראש שלי. ואני צריך להסביר שעברתי חוויה לא פשוטה וזהו, אבל אנשים יוצאים עם כל מיני מסקנות לגביי".
"המסר שלי הוא אופטימי", הוסיף ג', "כולם אומרים שהחיים קצרים, אבל כשאתה חווה את זה, אז זו כבר לא סיסמה. אחרי פציעה דברים נראים אולי כלא אפשריים, אבל אז דופקים על דלת ועוד דלת ובסוף אפשר לשנות דברים עד שמצליחים".
הקהילה שתומכת בנפגעי הראש פצועי צה"ל
ג' חבר בעמותת "קהילת אור", שעוזרת לנפגעי ראש חיילים ומילואימניקים להשתלב מחדש בחיים ובעבודה ומספקת תמיכה נפשית, חברתית ומקצועית באמצעות תוכנית מנטורינג אישית. את העמותה הקים שחר גזונדהייט, בן 31, שהיה לוחם בשייטת 13. במהלך טיול השחרור שלו בהודו, שחר נפצע קשה בתאונת דרכים כשנפל עם רכב מצוק בגובה 70 מטר: "התאונה הובילה לפגיעת ראש חמורה ושברים מרובים. הרופאים לא נתנו לי סיכוי לשרוד, שלא לדבר על שיקום מלא", סיפר שחר. "בזכות שיקום ארוך ונחוש, התמיכה שקיבלתי ממשפחתי ומחברי ליחידה, הצלחתי לא רק לחזור לתפקוד מלא, אלא גם לחזור לשרת במילואים בגיבושי השייטת", אמר. לדבריו, תהליך השיקום לווה בקשיים עצומים - תחושות בדידות, תסכול וחוסר הבנה מצד הסביבה. כל אלו הובילו את שחר להקים את העמותה שמספקת תמיכה וליווי לנפגעי ראש צעירים הזקוקים למסגרת קהילתית שמבינה לעומק את האתגרים הייחודיים של נפגעי מוח.
"בהחלט יכול להיות מצב שבו מישהו נפגע מרסיס בראש מבלי שזה יוביל לפגיעה נוירולוגית מיידית", מציין ד"ר שחר שלי, מנהל מחלקת נוירולוגיה ברמב"ם ויו"ר עמותת "קהילת אור". "זה תלוי במיקום הפגיעה של הרסיס ובעומק החדירה. ישנם כמה תרחישים שבהם פגיעת רסיס נחשבת לא מסוכנת. למשל אם הרסיס פוגע בקרקפת או בעצמות הגולגולת מבלי לחדור למוח, אז תהיה פציעה חיצונית בלבד. אם הרסיס נכנס ל'אזורים שקטים' במוח - שלא מערבים תפקודים חיוניים כמו תנועה, דיבור וזיכרון. נדרש מעקב רפואי, כי המוח יכול להגיב בצורה לא צפויה".
"פגיעות ראש נחשבות פגיעות מאוד מורכבות בנוירולוגיה מאחר שהן יכולות להשפיע על תפקודים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים גם שנים לאחר הפציעה", הוסיף ד"ר שלי. "ההתמודדות עם פגיעות ראש דורשת שיקום מתמשך לרבות תמיכה רגשית, התאמות בסביבה היום-יומית, ליווי מקצועי ותמיכה מהקהילה. הבשורות הטובות הן שהרבה פעמים אפשר לשפר את מצבו של הפצוע ולאפשר לו חזרה לתפקוד משמעותי ותקין".