מאז אתמול סוערות קבוצות של מטפלות ברשתות החברתיות בעקבות הפצת חוזר של משרד הבריאות שמודיע על ביטול של ההחזרים עבור כלל טיפולים התפתחותיים החל מספטמבר 2026. מספטמבר הקרוב, ייתנו החזרים אך ורק לילדים מורכבים (אוטיזם/סומטיים).
לטענת המטפלות (מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטיות ודיאטניות), משרד הבריאות מנסה להרחיק מהם מטופלים ולהביא אותם אל השירות הציבורי. אלא שהשירות הזה כלל לא ערוך להעניק מענה לילדים שזקוקים לטיפול. ברשתות המטפלות מבקשות מקולגות ומהורים לשלוח הערות ציבור למייל של משרד הבריאות (כאן). הסיבה ללחץ: ההערות מתקבלות רק עד היום (א') בשעה 12:00.
בוועדת הבריאות של הכנסת כלל לא היו מודעים לשינוי הדרמטי. רק לאחר שב-48 השעות האחרונות קיבלה חברת הכנסת דבי ביטון (יש עתיד) המכהנת גם כיו"ר השדולה לזכויות אזרחים עם מוגבלות, עשרות פניות ממשפחות בנוגע לרפורמה הצפויה, היא העלתה את הנושא בפני יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יוני משריקי (ש"ס). "נושאי תפקידים בקואליציה אפילו לא מבינים עד כמה הנושא הזה בוער ומזעזע את המשפחות", היא אומרת.
דוברו של משריקי מסר שהוועדה תקיים דיון בנושא ביום שלישי הקרוב. "במסגרת הדיון ידרש משרד הבריאות לספק הבהרות ולפרט את השלכות המהלך המתוכנן", נמסר.
מורן, אם יחידנית לילד בן 5 על הספקטרום, חיכתה קרוב לשנה לקבל טיפולים התפתחותיים מקופ"ח. "הכול התנהל בעצלתיים, אין זמינות, אין תורים ואין ברירה - אם את רוצה טיפול, את צריכה לפנות למטפלים פרטיים". כיום קופות החולים מסבסדות חלק מהעלויות של טיפולים פרטיים. "גם בפרטי לא תמיד פשוט למצוא תורים אבל זה קורה יותר מהר מאשר בקופות החולים, וממילא אנחנו נדרשים לשלם את ההפרשים".
לדברי מורן, מדובר במאות שקלים לכל טיפול. "עלות טיפול פרטי היא 400 שקל, והקופה מחזירה קצת יותר ממחצית עלות הטיפול". היא מסבירה שילדים על הספקטרום צריכים לקבל 4 טיפולים בשבוע: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וטיפול רגשי. "בפועל קיבלנו מהקופה אחרי 9 חודשים פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת לסבב אחד של 15 טיפולים, כשהוא זקוק לעוד סבבי טיפול, ריפוי בעסוק עד היום לא קיבלנו". מורן מוסיפה שגם כיום כאשר ניתנים החזרים חלקיים היא נאלצת להוציא מכיסה מאות שקלים בשבוע לטיפולים כדי לתת לבנה את העזרה שהוא זקוק לה.
"המשמעות תהיה שהחלשים בחברה יקבלו מכת מחץ וצעד כזה יהפוך אותם לחלשים יותר. להורים כמוני גם ככה קשה להתמודד עם ילד על הספקטרום, במקום לעזור לנו ולקדם את הילדים שלנו כדי לצמצם פערים, הם פועלים הפוך – פוגעים בחלשים ובחסרי הישע, הצעד הזה בפירוש ידרדר אותנו לתהום", אומרת מורן ומדגישה שהיא מקווה שמשרד הבריאות יעשה חישוב מסלול מחדש וינתב את הכספים לאן שהם צריכים להגיע.
מנסים להעביר מהלכים בלי שהציבור יספיק לקלוט
הדס קרני (42) אימא לשלושה ילדים מהגלבוע, שמעה אתמול במקרה על הרפורמה של משרד הבריאות. "חברה פרסמה בקבוצת וואטסאפ של אימהות, הלכתי לגוגל לוודא שזה לא פייק, וגיליתי שם שמשרד הבריאות פרסם את זה באתר הממשלתי ב 24.4 והתאריך האחרון להגשת התנגדויות זה היום בשעה 11:00", אומרת הדס ומוסיפה שלא ראתה שום אזכור של המהלך בשום מקום "לא חדשות, לא ברשת, כלום עד היום. בעיניי זה נראה שמנסים להעביר מהלכים בלי שהציבור יספיק לקלוט ולהתארגן למחאה".
הדס מספרת כי ילדיה קיבלו בשנים האחרונות מספר טיפולים: שחייה טיפולית, רכיבה טיפולית, קלינאיות תקשורת ופיזיותרפיה. "אלו טיפולים מאוד הכרחיים, בסופו של דבר כל ילד וילדה מתפתחים בקצב שונה ולכל אחד יש את הפן ההתפתחותי שבו הוא צריך קצת יותר עזרה, ואני אפילו לא מדברת על ילדים עם צרכים מיוחדים, שבמקרה שלהם זה כל כך הרבה יותר קריטי, מורכב ודחוף. המהלך הזה כל כך עצוב".
הילה ניסן, קלינאית תקשורת, אם לילד המטופל בהתפתחות הילד ומנהלת הקהילה "למען התפתחות ילדינו", אומרת "כשאני שומעת את המילה 'רפורמה' ממשרד הבריאות אני מבינה שתהיה פגיעה בילדים, כך קרה ברפורמות קודמות בהתפתחות הילד וגם בבריאות הנפש".
לדבריה, משרד הבריאות אשר הצהיר שברצונו להשוות את שכר הקלינאים לשכר העו"סים מנסה לכופף את ידיהם של המטפלים כדי להיכנס למגזר הציבורי, "נכון להיום המשכורות בציבורית לא מאפשרות למטפל לקיים משק בית ולכן הוא נאלץ לפנות למגזר הפרטי".
היא מוסיפה כי אוזלת היד של הקופות לא מאפשרת אפילו למחצית מהמטופלים לקבל טיפול במגזר הציבורי ולכן בשל מחויבות המדינה כלפי המשפחות על פי האמנה לזכויות הילד מתאפשר הפיתרון של פנייה לטיפול פרטי וקבלת החזרים. "ביטול שרירותי יוביל לפגיעה ישירה במשפחות ובילדיהם".
טיפולים התפתחותיים יהפכו לשירות לעשירים בלבד
"זה פשוט עוד ניסוי בבני אדם", אומרת דליה (שם בדוי, הפרטים שמורים במערכת) מנהלת יחידה התפתחותית באחת מקופות החולים, "היום בקופות החולים ההמתנה לטיפול ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת עומדת מעל שנה, מודל ההחזרים מהווה חמצן להורים שזקוקים לטיפול עבור הילדים שלהם".
לדברי דליה גם היום הקופות לא ערוכות מבחינת כוח אדם ותקנים. "אנחנו נדרשים לתת שירות לגילאי 0-9 ותורי ההמתנה מעל שנה, כלומר הקופות לא מצליחות לתת מענה הולם, עם כניסת הרפורמה ניאלץ לתת מענה לגילאי 0-18 - המשמעות היא שתורי ההמתנה רק יעלו ואיכות ומקצועיות השירות ירדו".
כיום מטפלים התפתחותיים נאלצים לעבוד שנתיים ביחידה התפתחותית מוכרת של משרד הבריאות על מנת להיות זכאים להיכלל ברשימת המטפלים המוכרים להחזרים של הקופות. "ברגע שמבטלים את ההחזרים אין לקופות החולים יתרון מבחינת גיוס מטפלים, כי הם יעבדו בקליניקה פרטית, מה שאומר שזה יצמצם עוד יותר את כוח האדם בקופות, שממילא לא ערוכות לתת מענה בטווח הקצר, לא תהיה למטפלים שום סיבה כלכלית לעבוד בשירות הציבורי, ואם כבר היום יש קושי לאוניברסיטאות לגייס סטודנטים שיבואו ללמוד את מקצועות הטיפול, אחרי הרפורמה אנשים יפסיקו ללמוד את המקצועות הללו".
לדליה יש הצעת ייעול למשרד הבריאות: "מספיק שהיו מעלים את משך הזמן שמטפל בתחום התפתחותי צריך לעבוד בשירות הציבורי במקום שנתיים ל-4 שנים כדי להיות זכאי להחזרים, כך הם היו מכפילים את כוח האדם השירות הציבורי מבלי לפגוע וליצור אנטגוניזם", אומרת דליה, ומוסיפה כי משרד הבריאות נוקט כאן בצעדים אגרסיביים כדי לגרום למטפלים לחזור לשירות הציבורי. "אבל הם לא יחזרו, פשוט ההורים ישלמו יותר. הם מוציאים את ההוצאה של טיפול התפתחותי לילדים מסל הבריאות והופכת אותה לשירות לעשירים בלבד".
לדבריה, בכתבה שפרסמה את הרפורמה לאחרונה כתבו "בשורה להורים - בקרוב תשלמו פחות על טיפולים התפתחותיים״. "זה נכון", היא אומרת, "הם ישלמו פחות כי לא יהיו כלל טיפולים".
נזק ממשי וכבד
החברה הישראלית לריפוי בעיסוק הגישה למשרד הבריאות מסמך ביקורת חריף נגד הרפורמה המתוכננת בתחום התפתחות הילד. לטענת הארגון, הרפורמה תגרום "נזק ממשי וכבד" לתחום התפתחות הילד, לילדים המטופלים ולמקצוע הריפוי בעיסוק בכללותו.
במוקד הביקורת עומדת הגבלת ההחזרים הכספיים רק לילדים עם אוטיזם או בעיות סומטיות. לדברי הארגון, צעד זה יפגע קשות במשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, במיוחד בפריפריה, שם אין מספיק שירותים ציבוריים זמינים.
בעיה מרכזית נוספת היא המחסור בכוח אדם. לפי הנתונים שמציג הארגון, מספר התקנים בריפוי בעיסוק נמוך ב-50% בהשוואה למקצועות בריאות אחרים, והרפורמה אינה מציעה פתרון משמעותי לבעיה זו.
הארגון מתריע גם על פגיעה ברצף הטיפולי לילדים שכבר החלו טיפול, עומס על הורים עובדים שיידרשו לקחת ימי מחלה באופן קבוע, וצמצום הגישה לשיטות טיפול חדשניות.
לפני המשך הרפורמה, דורשים אנשי המקצוע להוכיח תחילה ירידה משמעותית בזמני ההמתנה לטיפול (לכדי שלושה חודשים לכל היותר), להוסיף תקנים באופן משמעותי ולשפר את תנאי העבודה של המטפלים.
טרם נמסרה תגובת משרד הבריאות.