230 ימי מילואים עשה עד כה סרן ד"ר אורי, בן 36, נשוי ואב לארבעה ילדים. באזרחות הוא מתמחה ברפואת משפחה במחוז שרון-שומרון בקופת חולים כללית ובמילואים הוא רופא של גדוד צנחנים במילואים. עוד פחות מחודש הוא יצא לעוד שלושה חודשים בעזה. "חמישה חודשים לא הייתי בבית ואשתי הייתה בהיריון", נזכר אורי בשנה האחרונה. "אחר כך כבר הייתי בלבנון כחודשיים והיא הייתה עם תינוק קטן".
אולם מעבר לימים שהחסיר ולשעות הרבות בשטח חזר אורי מעזה גם עם בעיה רפואית ששינתה את חייו - צפצוף חזק באוזניים שמלווה אותו בכל שעה ביום. "כשאני ער, כשאני ישן, כשאני עם הילדים בעבודה או אפילו סתם הולך ברחוב - הצפצוף הזה כל הזמן איתי", הסביר אורי על הקושי. "באופן כללי אפשר להגיד שבמלחמה ובשטח חשופים המון לרעש - כרופא גדודי תמיד הקפדתי עם החיילים והמפקדים על מיגון, אבל זה אף פעם לא הרמטי. כשיורים - לא מעדכנים אותנו מראש".
באחת מהפעילויות בעזה, הוא וחייליו שהו בתוך בית ללא אטמי אוזניים, כשמחבלי חמאס ירו RPG על טנק סמוך. "אני זוכר כדור אש שנכנס דרך החלון ומעיף את הכול", סיפר אורי. "גם הטנק שליד ירה חזרה - וכל זה כמובן עשה המון רעש". עוד סיפר: "לפני שהייתי רופא הייתי קצין בצנחנים, חיל רגלים - לא ידעתי כמה רועש טנק שיורה. פחות שמתי לב לזה בעזה, יש כל הזמן רעש ואין שקט ולכן לא מרגישים - גם בלילה".
כשיצא אורי הביתה בפעם הראשונה, הוא נשכב במיטה ולראשונה שם לב לצפצוף החזק באוזניים. "זה מאוד השפיע עליי בחיי היום-יום", שיתף. "דברים שמחמירים את זה הם סטרס ורעש. לקריאת מגילה הלכתי עם אטמים ובלילה אני ישן עם אפליקציה שעושה קול של מדיח כלים כי זה הרעש שהכי מעמעם לי את הצפצוף".
למרות שחיילים באחריותו חויבו להיבדק, הוא לא עשה זאת, ובכל פעם שיצא הביתה מעזה - שם לב שהצפצוף עדיין שם וזה הפריע לו מאוד. רק אחרי שהשתחרר בפעם הראשונה ממילואים בחודש מרץ - הוא החליט לגשת לבדוק את זה.
"הרבה אנשים לא יודעים שאפשר לעשות עם זה משהו או לאן בכלל לפנות", ציין אורי. "הם לא יודעים שטיפול מוקדם יכול גם למנוע את ההפיכה של זה לקבוע. אצלי זה כבר שנה אחריי - ולא פשוט לטפל בזה. זו פציעה שקופה שלא מדברים עליה מספיק בקרב אנשי מילואים, אבל זה מאוד משפיע על החיים ועל השינה".
אורי החליט להיפגש עם ד"ר אופיר זבדי, מומחה באף אוזן גרון במרכז הרפואי מגדל המאה כללית במחוז ת"א-יפו. כמו כן, הוא משמש באותו התפקיד גם במרפאת סחרחורת וטנטון במרכז הרפואי רבין שבביה"ח השרון מקבוצת כללית. "הרופא הסביר לי שמדובר בטנטון ושיש דרכים לטפל בזה", הוסיף אורי.
ד"ר זבדי הסביר: "טנטון זה רעש פנימי שלא נובע מרעשי הסביבה אלא בדרך כלל מתבטא בצורות שונות. הוא יכול להתבטא כצפצוף או זמזום. מבחינת שכיחות, 15% מהאוכלוסייה יסבלו מטנטון בשלב מסוים בחיים, אבל צריך להגיד שעל 80% מהם הטנטון לא ישפיע ורק 5% יסבלו משמעותית מהתופעה לאורך תקופה בחייהם. זה ממש פוגע באיכות החיים ומקשה על השינה ותפקוד. אנחנו רואים מאז תחילת המלחמה הרבה פגיעות רעש בחיילים, זה קורה בגלל גלי קול חזקים שעוברים דרך כל הגוף ובעיקר דרך האוזן הפנימית - וגורמים לנזק בתאי השערה של שבלול השמיעה".
"הנזק שנגרם כתוצאה מגלי הקול האלה הוא חסך שמיעתי - וזה אומר שהמוח לא מצליח לשמוע בתדירות מסוימת צלילים כתוצאה מהנזק", המשיך ד"ר זבדי. "מנגנון ההתמודדות שהמוח מסגל בעצם מייצר את הטנטון והוא שקול לכאבי פנטום, כמו אצל מטופלים שחוו קטיעה. חשוב לציין כי ככל שהחוויה הראשונית שגרמה להופעת הטנטון יותר דרמטית, כך הוא הופך להיות יותר חמור. לכן, החיילים שנפצעו במלחמה הם מקרי הקיצון".
ד"ר זבדי הרגיע: "החיילים שמגיעים אליי חושבים שאין מה לעשות, אבל לגמרי יש מה לעשות עם זה. אחרי בירור, אנחנו שולחים את המטופלים לסוללת בדיקות. למי שיש ירידת שמיעה שמלווה את הטנטון ניתן להתאים מכשיר שעוזר בשני שליש מהמקרים להפחית או להעלים לחלוטין את הטנטון. בנוסף, קיימות אפליקציות מיוחדות למיסוך הטנטון. הן מייצרות רעשים שממסכים ומסייעים, ועם הזמן אותו מוקד במוח שמייצר את הרעש לאט לאט נרגע. כמו כן, מאוד חשוב לתת מענה לפן הרגשי. אם אני מתרשם שיש מרכיב גדול של חרדה - הדרך היעילה להתייחס לזה היא טיפולים התנהגותיים כמו CBT וטיפולי מיינדפולנס".
"כשאורי הגיע אליי הוא סחב את זה לא מעט זמן", שיתף ד"ר זבדי. "היה חשוב לי להבהיר לו שהוא לא מדמיין שום דבר ושזה ברור ומובן להרגיש את מה שהוא מרגיש. נתתי לו מידע, שלחתי אותו לסדרת בדיקות - והתחלנו לדבר על הטכניקות הטיפוליות".