מדרום-מערב לניו אורלינס, בכפר דייגים שקט בלואיזיאנה, בילה לינרד ליונס את הבוקר על הסירה הקטנה שלו, כשהוא מכין עם נכדיו מלכודות לדיג סרטנים – כפי שעשה אינספור פעמים בעבר. אלא שהפעם, שריטה זעירה ברגלו כמעט עלתה לו בחייו.למוחרת, התעורר כשהוא סובל מחום גבוה, הקאות והזיות. בהתחלה שכנע את עצמו שמדובר בווירוס עונתי, אך אז הבחין בסדרה של פצעים מושחרים המתפשטים על רגלו השמאלית.במה שהתגלה כצעד מציל חיים, פנה מיד לרופא המשפחה. לדבריו, הרופא ידע בדיוק מה זה ושלח אותו מיידית לבית החולים. בתוך שעה בערך כבר הייתי בחדר הניתוח, סיפר ל-CNN.אותה שריטה זעירה התגלתה כשער הכניסה לחיידק וִיבְּרִיוֹ וולניפיקוס (Vibrio vulnificus), המכונה חיידק טורף או אוכל בשר, בשל יכולתו לגרום לנמק חמור ברקמות. הפצעים השחורים על רגלו העידו על נמק תת-עורי (Necrotizing fasciitis).יש לי רשות לעשות כל מה שצריך כדי להציל את חייך?, שאל אותו הרופא רגע לפני הניתוח. ליונס הבין מיד שמדובר במצב קריטי, ושייתכן כי ייאלץ לאבד את רגלו. נאמר לי שיש לי סיכוי של חמישים-חמישים לצאת מבית החולים בחיים, סיפר.המנתחים הצליחו לכרות את הרקמות הנגועות מבלי לקטוע את הגפה. שלושה ימים בטיפול נמרץ, שלושה שבועות בבית חולים וסדרה ארוכה של אנטיביוטיקות – ובסופו של דבר הצליח להיפטר מהחיידק. גם כעת, יותר משלושה חודשים אחרי, הוא עדיין מתמודד עם כאבים קשים וממתין להשתלת עור.לדברי דר שירלי שפירא, זיהומולוגית במכבי שירותי בריאות, החיידק אינו זר גם לאזורנו: החיידק מצוי באזור הים התיכון ובישראל, אך שכיחותו הסביבתית לרוב נמוכה בהשוואה לאזורים כמו חופי המפרץ בארהב. ניתן לאתר אותו במי הים הקרובים לחוף, במיוחד בקיץ, אולם בדרך כלל בריכוזים נמוכים. עם שינויי האקלים והתחממות המים – גם הים התיכון וישראל עלולים להפוך לאזור בסיכון.על פי המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC), החיידק מצוי באופן טבעי במים חמים ומליחים, במיוחד באזורים שבהם מי נהרות מתערבבים במי ים. אף על פי שרוב האנשים הבריאים אינם צפויים למות ממנו, הסיכון גבוה אצל מי שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. החיידק עלול לחדור לגוף דרך פצע או חתך – אבל גם דרך צריכת פירות ים נאים או לא מבושלים, ובעיקר צדפות. גם בישראל, מציינת דר שפירא, תועדו מקרים: היו כאן התפרצויות שנקשרו לפציעה בזמן טיפול בדגים טריים מבריכות דגים, בעיקר בחודשי הקיץ החמים.מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר?אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, למשל חולי סוכרת, נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. חולי כבד כרוניים, חולי סוכרת, אנשים עם דיכוי חיסוני, אי-ספיקת כליות או ממאירויות – כולם בקבוצת סיכון, מדגישה דר שפירא. גם מצבים של עודף ברזל כמו המוכרומטוזיס מעלים סיכון. מבוגרים, ובעיקר גברים מעל גיל 40, בסיכון גבוה יותר, והסיכון עולה עוד יותר בעקבות חשיפה למי ים חמים או מלוחים, טיפול בדגים טריים (במיוחד מבריכות דגים יבשתיות, כפי שתועד בישראל), או צריכת פירות ים נאים או שלא בושלו היטב.מה התסמינים שצריכים לעורר חשד?חום, צמרמורות, וכאב חמור או נפיחות באזור פצע לאחר מגע עם מי ים או פירות ים, במיוחד בקבוצות הסיכון.אילו אמצעי זהירות תוכלו לנקוט?במסעדות בלואיזיאנה קיימת חובה להציב בתפריטים אזהרה על הסיכון שבאכילת צדפות חיות. בישראל אין אזהרה כזו, אך דר שפירא ממליצה על צעדי זהירות: יש להימנע מחשיפת פצעים פתוחים למי ים חמים, להקפיד לבשל היטב פירות ים – ובמיוחד צדפות – ולשמור על היגיינה וטיפול קפדני בפצעים לאחר כל מגע עם סביבה ימית או עם פירות ים. לאנשים בסיכון גבוה מומלץ להימנע משחייה או כניסה למקווי מים טבעיים אם יש חתכים או שפשופים, ולפנות מיידית לרופא אם מופיעים חום או סימני זיהום.בכל הופעה של זיהום עורי או חום לאחר חשיפה ימית, יש לפנות מיידית לטיפול רפואי.מה הטיפול המיידי במקרה של חשד לזיהום כזה?לדברי דר שפירא, יש צורך בטיפול אנטיביוטי, בדרך כלל בשילוב אנטיביוטיקות ובטיפול תוך ורידי.עלייה במקרי ההדבקה והמוות בארהבבמשך שנים התרכזו רוב המקרים סביב מפרץ מקסיקו, אך בעשורים האחרונים מתפשט הזיהום גם צפונה:על פי ה-CDC, בין השנים 2018-1988 זינקו מקרי ההדבקה לאורך החוף המזרחי של ארהב ב-800%. בלואיזיאנה דווחו עד סוף יולי על 17 מקרים שהסתיימו באשפוז ועל ארבעה מקרי מוות – יותר מכפול מהממוצע. בצפון קרוליינה חלה עלייה של 620% בעשור האחרון. בניו יורק מספר המקרים שילש את עצמו. במסצ'וסטס דווח לאחרונה על מקרה נדיר ליד מרת'ה'ס ויניארד. השנה נרשמו במדינה 71 מקרים, עם שיעור אשפוז של 30%, אך ללא מקרי מוות.מדענים קושרים את העלייה לשינויי האקלים: התחממות האוקיינוסים, עליית פני הים וירידת המליחות בשל המסת קרחונים יוצרים תנאים אידיאליים לחיידק. לדברי פרופ' רייצ'ל נובל מאוניברסיטת צפון קרוליינה, החיידק מצליח כיום לשרוד גם בחורף, מה שמוביל לרמות זיהום גבוהות יותר בתחילת הקיץ.דר שפירא מציינת כי שינויי האקלים ועליית טמפרטורות מי הים מגבירים את שכיחות החיידק גם אצלנו. הוא משגשג במים חמים ומלוחים, ועם עליית טמפרטורת פני הים יש עלייה בריכוזו במים ובפירות ים – מה שמביא לחשיפות תכופות יותר בבני אדם.