חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו, בירת סקוטלנד, הודיעו כי איתרו הבדלים ייחודיים בקוד הגנטי של חולים בתסמונת העייפות הכרונית (ME/CFS), ממצא שעשוי לשים קץ לטענות שהמחלה היא פסיכולוגית או תוצאה של עצלות.
במחקר רחב היקף נותחו דגימות DNA של 15,579 אנשים שדיווחו על עייפות כרונית לעומת 259,909 נבדקים בריאים – כולם ממוצא אירופי. התוצאות הצביעו על שמונה אזורים בגנום שבהם קיימים הבדלים מובהקים בין חולים לבריאים. חלק מהווריאציות הגנטיות קשורות לתפקוד מערכת החיסון והמערכת העצבית, ושניים מהאזורים שזוהו מעורבים בתגובת הגוף לזיהומים – נתון שמתיישב עם עדויות על כך שהתסמינים מתפרצים לעיתים לאחר מחלות זיהומיות.
תסמונת ME/CFS פוגעת, לפי ההערכות, בכ-67 מיליון בני אדם ברחבי העולם. היא מאופיינת בהחמרה של עייפות, כאבים ו"ערפול מוחי" גם לאחר מאמץ פיזי או מנטלי קל ביותר. עד כה כמעט ולא היו ידועים גורמים ברורים למחלה, ולא קיימים בדיקת אבחון או תרופה.
אחד מהאזורים הגנטיים שאותרו במחקר זוהה בעבר גם בקרב חולי כאב כרוני – תסמין נפוץ נוסף אצל הלוקים בתסמונת. "הממצאים הללו מתיישבים עם עשרות שנים של דיווחי חולים", אמר החוקר אנדי דהוורו-קוק. לדבריו, "מדובר בפריצת דרך שעשויה לשנות את פני תחום המחקר על ME/CFS. היא לא תוביל מיד לפיתוח בדיקה או טיפול, אך תאפשר הבנה עמוקה בהרבה של המחלה".
המחקר, שנערך במסגרת פרויקט DecodeME, טרם עבר ביקורת עמיתים, אולם נחשב לראיה המשמעותית ביותר עד כה לכך שלגנטיקה תפקיד מרכזי בסיכון לפתח את התסמונת.