כשטלי מאיר, פיזיותרפיסטית ומדריכת פילאטיס במכבי שירותי בריאות בחיפה, הגיעה לעוד שיעור שגרתי בסטודיו במרכז המכונים – היא לא דמיינה שתציל את חייה של מתאמנת בת 70. במהלך התרגילים הבחינה מאיר שהאישה מתקשה לנשום, נראית חסרת מנוחה ומתקשה למצוא תנוחה נוחה. הצבע הכחלחל ברגליה מיד הדליק אצלה נורה אדומה, והיא ניגשה לשוחח איתה.שמתי לב שהיא עוצרת לנשום יותר מהרגיל ושיש לה צבע כחלחל ברגליים, סיפרה בשיחה עם N12. היא אמרה שעשתה בדיקות וכל התוצאות יצאו תקינות, ושיש לה תור לסוף ספטמבר. אבל משהו לא הסתדר לי. ידעתי שמצב כזה אינו טבעי ואי אפשר לקחת בו סיכון.במהלך התשאול הבינה מאיר שהתסמינים מופיעים גם במצבים יומיומיים – עלייה במדרגות, הליכה ואף לאחר ארוחות. היא חששה שמדובר במצב מסכן חיים, ובשיחה ארוכה ניסתה לשכנע את המתאמנת לגשת להמשך בירור רפואי.אלא שהאישה, שחששה לקבל טיפול, דחתה את ההמלצה. היא אמרה לי: אני יודעת שאם אלך ואמות בשינה אז הכול בסדר, תיארה מאיר. למוחרת, כשהתחושות החריגות לא חלפו אלא אף החמירו, פנתה המתאמנת למוקד האחיות של מכבי. בתוך דקות הגיע אמבולנס לביתה והעביר אותה לבית החולים.שם התברר עד כמה ההתעקשות של הפיזיותרפיסטית הייתה מוצדקת: היא אובחנה עם תעוקת חזה וחסימות בכלי הדם – תסמונת המאופיינת בכאבים או לחץ בחזה, הנגרמים כתוצאה מירידה באספקת דם לשריר הלב. מדובר במצב חירום רפואי שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך לשריר הלב ואף למוות פתאומי. המטופלת הועברה לצנתור דחוף בשל חומרת המצב ושוחררה לאחר מספר ימים, אז החלה בתהליך התאוששות.אני מרגישה כל כך הרבה מזל שהגעתי לשיעור, שיתפה המטופלת לאחר האירוע. מסתבר שאימון יכול להציל חיים. אני מוקירה תודה על האכפתיות וההקשבה, ואני מבינה עכשיו עד כמה חשוב להקשיב לגוף שלי, לדאוג לעצמי ולא להתעלם מסימנים.מאיר הוסיפה: אני שמחה שהקשבתי לתחושת הבטן המקצועית שלי ושלא ויתרתי גם כשהיא סירבה בתחילה להיבדק. התעקשתי לפעול במיידי, והצעד הזה התברר כמציל חיים. חשוב להקשיב לסימנים ולהגיב בזמן – זה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות.