מאז פרצה המלחמה חלה עלייה בשימוש בתרופות הרגעה, הרדמה ודיכאון, כך עולה מנייר עמדה חדש שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מחקרים מצביעים על קשר ישיר בין שימוש בתרופות הרגעה לבין פגיעה ביכולות הפיזיות שנדרשות לנהיגה - מה שמגביר את הסיכון לתאונות בכביש. הנתונים שפורסמו עלולים להעיד על סכנה גוברת למעורבות בתאונות דרכים.
מאז 7 באוקטובר 2023, הציבור הישראלי מצוי בחרדה ולחץ גדול בעקבות המצב הביטחוני. כתוצאה מכך מספר המשתמשים בחומרים נוגדי חרדה ומשככי כאבים זינק באופן משמעותי. לפי נתוני שירותי הבריאות, חלה עלייה של כ-50% ברכישת תרופות נוגדות חרדה, ושל עד 250% בשימוש במשככי כאבים נרקוטיים, במיוחד באזורים הסמוכים ללחימה.

לפי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, האזורים בהם נרשמה העלייה החדה ביותר בצריכת תרופות נוגדות דיכאון הם בצפון ובדרום הארץ. בשנת 2023 נרשמה עלייה של יותר מ-6% בצריכת תרופות נגד דיכאון. גם צריכת תרופות לשינה והרגעה עלתה ב-3.5% לעומת השנה הקודמת.
תרופות ונהיגה - שילוב קטלני
נייר העמדה שנכתב על ידי פאדי כבהה ועדי ברמניס, מעלה שלשימוש בתרופות הרגעה ושינה יש השפעה שלילית מובהקת על יכולת הנהיגה, לעיתים אף יותר מתרופות אחרות כמו משככי כאבים. חלק מתרופות ההרגעה גורמות לערפול ולעייפות במטרה להרגיע את המטופל.
לרוב התרופות הפסיכו-אקטיביות יש השפעות חמורות על הנהיגה, בעיקר בשבועיים הראשונים של הטיפול. למשל, פגיעה בערנות, סחרחורות וראייה מטושטשת - כל אלו עלולים לפגוע ביכולות הפיזיות הנדרשות לנהיגה בכביש.
תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים, פוגעות בערנות, בכישורים קוגניטיביים ומוטוריים, וביציבות הרכב בנתיב. הסיכון לתאונה קטלנית בקרב נוטלי התרופה גבוה פי 2.3, והסיכון למעורבות בתאונה כללית עולה בכ-60% עד 80%.
SNRI & SSRI'
תרופות אלו, המשמשות לטיפול בדיכאון וחרדה, עלולות לגרום לסחרחורת, נמנום וראייה מטושטשת. הסיכוי למעורבות בתאונה גבוה פי 2.03 בקרב המשתמשים בהן, במיוחד בתחילת הטיפול. תרופות Z (כמו זופיקלון) עלולות לפגוע בזיכרון, בריכוז ובשיווי המשקל, ויכולות לגרום לנהיגה לא יציבה. הסיכון לתאונה קטלנית בקרב נוטלי זופיקלון גבוה פי 2.6, והסיכוי למעורבות בתאונה גבוה ב-42% בהשוואה למי שאינו נוטל את התרופה.
ככל שהחרדה גדולה יותר כך גם ההתנהגות מסוכנת יותר
ממצאים ממחקרים נוספים שנעשו בעבר מצביעים על קשר הדוק בין חרדה, או דיכאון ושימוש בתרופות פסיכיאטריות לתאונות דרכים. מחקר בקרב נהגי אוטובוסים ומשאיות מצא שאלה שסובלים מדיכאון וחרדה היו מעורבים בתאונות בשיעור גבוה פי 2.4 עד 2.7.
מה ניתן לעשות?
"המודעות להשפעות המצב הנפשי והטיפול התרופתי על הנהיגה היא קריטית. במיוחד בתקופות של מתח מוגבר על רקע בטחוני", מציין עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק, "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לא יכולים להתעלם מהמצב המתמשך שאנו חווים, ולכן יש להעלות את המודעות בקרב הציבור לסכנות שבנהיגה תחת השפעת משככי כאבים וכדורים נגד דיכאון העלולים לפגום ביכולת הנהיגה. במקביל, יש להגביר את הפיקוח על רופאי המשפחה שרושמים תרופות שעלולות לפגוע ביכולת הנהיגה".
