חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הצליחו לראשונה לפענח במקרים רבים את המילים שאנשים רק חשבו לומר - מבלי שהשמיעו אותן בקול - באמצעות טכנולוגיית ממשק מוח-מחשב. המחקר פורסם אתמול (חמישי) בכתב העת המדעי Cell ונערך במסגרת הניסוי הקליני ארוך השנים BrainGate2, שמטרתו לסייע לאנשים שאיבדו את יכולת הדיבור בעקבות מחלות כמו ALS או שבץ מוחי.
במשך עשרות שנים חלמו בעולמות הנוירולוגיה-הנדסה למצוא דרך להחזיר לאנשים שנותקו מעולם השפה את היכולת לתקשר. מחלות כמו ALS מחלישות את שרירי הפה והלשון, ושבץ מוחי עלול להשמיד תאי עצב שמעבירים את הפקודות להפקת קול. בעבר הצליחו חוקרים לתרגם פעילות מוחית לדיבור רק כאשר המשתתפים ניסו בפועל להפיק מילים, אך המחקר הנוכחי מראה כי ניתן במקרים רבים לפענח גם מילים שנאמרות "בשקט" במחשבה בלבד.
אחד המשתתפים במחקר, קייסי הראל, חולה ALS, עבר ב-2023 השתלת ארבעה מערכי מחטים זעירות בקליפת המוח המוטורית - האזור האחראי על הפקת דיבור. המחשב, באמצעות אימון מודלים של בינה מלאכותית, ניתח את האותות החשמליים שנמדדו והצליח לזהות כמעט 6,000 מילים בדיוק של 97.5%, ואף להשמיע אותן בקולו המקורי שהוקלט לפני שחלה.
החוקרים ביקשו לבחון גם אם המערכת מסוגלת לזהות "דיבור פנימי" - שימוש בשפה במחשבה בלבד, ללא הפעלה פיזית של שרירי הפה והלשון. ד"ר ארין קונץ, מדענית עצבים מאוניברסיטת סטנפורד ומחברת המאמר, אמרה לניו יורק טיימס: "אם נוכל לפענח זאת, נוכל לעקוף את המאמץ הפיזי. זה יהיה פחות מתיש, וכך הם יוכלו להשתמש במערכת לאורך זמן רב יותר". הניסוי גילה כי האותות המוחיים בעת מחשבה על מילה דומים, אם כי חלשים יותר, לאלו המופקים בזמן ניסיון לומר אותה בקול. לאחר אימון ממוקד, הצליח המחשב לפענח גם משפטים שלמים שהמשתתפים חשבו עליהם, בדיוק גבוה בחלק מהמקרים.
עם זאת, התוצאות מעלות גם חששות בנוגע לפרטיות המחשבות. החוקרים מצאו כי לעיתים המערכת "קלטה" מילים שלא נועדו להיאמר, למשל כאשר המשתתפים ספרו בדממה עצמים על המסך והמחשב פענח את המספר שחשבו עליו. כדי להגן על פרטיות המשתמשים פותחו שתי אסטרטגיות: האחת - להגדיר שהמערכת תפענח רק דיבור מוצהר ותסנן מחשבות, והשנייה - שימוש ב"סיסמה פנימית" שתפעיל ותכבה את יכולת הפענוח. אחת המשתתפות השתמשה בביטוי הייחודי "צ'יטי צ'יטי בנג בנג", שהמערכת זיהתה בדיוק של כ-99%.
החוקרים מדגישים כי מדובר בשלב הוכחת היתכנות בלבד, אך צופים שבעתיד טכנולוגיות מסוג זה יאפשרו לאנשים חסרי יכולת דיבור לתקשר בחופשיות - תוך שמירה על שליטה מלאה במידע שהם בוחרים לחלוק.
ד"ר כריסטיאן הרף, מדען מוח מאוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, שלא השתתף במחקר, אמר לניו יורק טיימס כי "זו התקדמות פנטסטית", וציין כי הממצאים תורמים לא רק מבחינה טכנולוגית אלא גם להבנת המסתורין של השפה האנושית.