בהליך ראשון מסוגו בעולם, מדענים סינים דיווחו ביום שני על השתלת ריאת חזיר באדם שנמצא במצב של מוות מוחי. הריאה תפקדה במשך תשעה ימים, אך בהמשך הופיעו סימנים לדחייה. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, מהווה צעד חשוב במחקר בתחום השתלות איברים מבעלי חיים בבני אדם – תחום שנקרא קסנוטרנספלנטציה – אך הדרך להשתלות מוצלחות בחולים חיים עדיין ארוכה.
הניסוי בוצע בבית החולים האוניברסיטאי הראשון של גואנגג'ואו, לאחר שבני משפחת המושתל – גבר בן 39 שנפטר מדימום מוחי – נתנו את הסכמתם. הריאה שנלקחה מהחזיר עברה שש עריכות גנטיות כדי להפחית את הסיכון לדחייה, והחזיר גודל בסביבה סטרילית ומבוקרת.
לפי הדיווח, לא נצפו סימני דחייה מיידיים, אך כבר ביום הראשון הופיעו בעיות: הצטברות נוזלים חמורה ובצקות בכל הגוף, ככל הנראה עקב הפרעה בזרימת הדם – תפקיד נוסף שהריאות ממלאות מעבר לנשימה. לאחר ימים ספורים נצפו סימנים חלקיים להתאוששות, אך בהמשך הופיעו עדויות ברורות לתחילת דחייה חיסונית. לבקשת המשפחה הופסק הניסוי, והרופאים סיימו את הטיפול.
לדברי ד"ר לירן לוי, מנהל מכון ריאות והמנהל הרפואי של התוכנית להשתלות ריאה בשיבא, "השתלת ריאה מחזיר לאדם במצב מוות מוחי מוכיחה היתכנות טכנית ותפקוד למשך 9 ימים – בלי דחייה מיידית, אך עם דלקת מתגברת ונזק לרקמה כבר בימים הראשונים. זהו ציון דרך מחקרי חשוב, אך עדיין לא 'פריצת דרך קלינית'. הדרך לשימוש בחולים עוד ארוכה".
למה ריאות מסובכות כל כך להשתלה?
בעוד כליות ולבבות מחזירים כבר הושתלו בהצלחה יחסית ואף הגיעו לניסויים קליניים ראשונים, ריאות נחשבות מורכבות הרבה יותר להשתלה. ד"ר לוי מסביר כי "ההבדל בין השתלת ריאה מחזיר להשתלות אחרות הוא שהריאות הן איבר שפתוח לסביבה החיצונית ועל כן חשוף כל הזמן לזיהומים, כימיקלים וחומרים אורגניים, שמפעילים את מערכת החיסון ומביאים להרבה יותר אירועים של דחייה בהשוואה לאיברים אחרים כמו כליות או לב. מסיבה זו לב וכליה בחיות גדולות כבר הראו הישרדות ממושכת ואף ניסויים קליניים ראשונים, בעוד שלריאה עד כה תוצאות קצרות טווח בלבד".
כמה זמן ייקח עד להשתלה בחולים חיים?
לדברי ד"ר לוי, "ייקח עוד עשור לכל הפחות עד שנראה ניסויים בחולים חיים הזקוקים להשתלה. הסיכונים המרכזיים בהשתלות ריאה מחזיר הן קודם כל התפתחות דחייה בגלל חוסר התאמה גנטית, זיהומים שעשויים לעבור מהחזיר לאדם, ותופעות פיזיולוגיות כמו הפעלת מערכת הקרישה אצל המושתל בשל החשיפה לריאות מבעל חיים אחר".
ומה קורה בישראל?
בישראל טרם נערכו ניסויים בהשתלת ריאות מחזירים, אך ד"ר לוי מציין כי "יש פעילות נרחבת לשיפור זמינות ואיכות ריאות אנושיות, למשל EVLP בשיבא – טכנולוגיה ראשונה בישראל שמאפשרת לשמר, לשקם ולהעריך ריאות מחוץ לגוף התורם לפני השתלה. הכלי נמצא כיום בשלבי הרצה ותפעול, וטרם נוסה על מקרה השתלה אמיתי – אך הוא מהווה פריצת דרך שעשויה להגדיל את מאגר הריאות להשתלה ולשפר את סיכויי ההצלחה". לדבריו, קיימים גם חיבורים טכנולוגיים מישראל לעולם בתחום של הדפסת איברים.
בעולם מורגשת מצוקה חריפה של איברים להשתלה. בארה"ב לבדה, בוצעו ב-2023 כ-48 אלף השתלות, אך יותר מ-103 אלף אנשים המתינו בתור ו-13 מהם מתו מדי יום בהיעדר תרומת איבר. כבר שנים נעשה שימוש במסתמי לב מחזירים, ובשנים האחרונות דווח על הצלחות חלקיות בהשתלות לבבות וכליות מחזירים מהונדסים גנטית.