הניסיון הישראלי כשל: בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הגיש היום (חמישי) צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. צו מעצר הוצא גם נגד מפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, למרות שלפי ישראל חוסל בחודש יולי.
מאבק משפטי גלוי: אלה הטענות של ישראל נגד צווי המעצר
בבית הדין הפלילי הבין-לאומי טענו כי "קיימת סבירות להאמין שנתניהו וגלנט ביצעו פשעי מלחמה נגד האנושות במלחמה בעזה", הכוללים שימוש לכאורה בהרעבה ככלי מלחמתי, רצח, רדיפה ו'מעשים לא-אנושיים נוספים'. לטענתם הגדלת הסיוע כלל לא הועילה. בבית הדין הקריסו את כל הטענות של ישראל, דחו את סמכות השיפוט שלה והדגישו כי הכרתה בסמכותו של בית הדין בעניין – אינה רלוונטית.
בישראל כפרו בכל הטענות וניסו בחודשים האחרונים למנוע את הוצאת הצו וטענה לשאלת הסמכות של בית הדין הפלילי בנושא. זאת בין היתר, משום שהרשות הפלסטינית לא נחשבת למדינה. בית הדין כאמור לא קיבל את הטענה. המשמעות היא שנתניהו וגלנט לא יוכלו לבקר מעתה ואילך ב-120 המדינות שחתומות על אמנת רומא, שממנה שואב בית הדין את סמכותו.
כבר עכשיו מדובר במכה מדינית קשה שלא ניתן להפריז בחשיבותה. המשמעות היא שראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר לא יוכלו לבקר ב-124 מדינות, מבלי להסתכן במעצר ובפתיחת הליך משפטי. נדגיש כי לא מדובר במדינות זניחות, אלא במדינות אירופה, בקנדה, באפריקה, ובדרום אמריקה. סכנה ממשית נוספת היא אמברגו נשק או פגיעה באספקת הנשק לישראל, מחשש לשיתוף פעולה עם 'פשעי מלחמה'.
גינויים מקיר לקיר - גם מהעולם
בלשכת נתניהו ביקרו את ההחלטה: "ההחלטה האנטישמית של בית הדין הפלילי הבין-לאומי שקולה למשפט דרייפוס המודרני - והיא גם תסתיים כמוהו. ישראל דוחה בשאט נפש את הפעולות והאישומים האבסורדיים והשקריים נגדה מצד בית הדין הפלילי הבין-לאומי, שהוא גוף פוליטי מוטה ומפלה".
בשורה התחתונה - בית הדין לא קיבל את טענת ה"משלימות" של ישראל, שלפיה יש לה את כל היכולת לחקור אירועים בלתי הולמים בעצמה. ראש האופוזיציה לפיד יצא נגד החלטת בית הדין בהאג והדגיש כי "ישראל מגינה על חייה מול ארגוני טרור שתקפו, רצחו ואנסו את אזרחינו. צווי המעצר האלה הם פרס לטרור".
"הוצאת צווי המעצר הם אות קין לא על מצחם של מנהיגי ישראל, אלא על ה-ICC", הוסיף רה"מ לשעבר בנט. השר לשעבר גנץ צייץ בעברית ובאנגלית: "החלטת בית הדין בהאג היא עיוורון מוסרי וחרפה היסטורית שלעולם לא תישכח".
החלטת בית הדין בהאג היא עיוורון מוסרי וחרפה היסטורית שלעולם לא תישכח.
— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) November 21, 2024
"אנטישמיות", צייץ השר אלי כהן. "ההחלטה העלובה של בית הדין בהאג תיזכר כאחד מרגעי השפל של המוסד הזה. מדינת ישראל נלחמת בשבע חזיתות למען ביטחון אזרחיה, מול ארגוני טרור מהאכזריים שידעה ההיסטוריה האנושית. בעוד אנו שומרים על זכויות אדם ופועלים להימנע מפגיעה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טען: "התשובה לצווי המעצר - החלת ריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון, התיישבות יהודית בכל חלקי הארץ וניתוק הקשר מול רשות הטרור כולל סנקציות".
גינוי נוסף שיצא לאחר ההודעה על שליחת הצווים הגיע מהבית הלבן ובו נכתב: "אנו דוחים מן היסוד את ההחלטה המופרכת של בית הדין הבינ"ל בהאג להוציא צווי מעצר לראש ממשלת ישראל ושר הביטחון לשעבר".
חביאייר מיילי, ראש ממשלת ארגנטינה, נעמד לצידה של ישראל בעקבות החלטת בית הדין בהאג: "ישראל מתמודדת עם תוקפנות אכזרית, לקיחת בני ערובה לא אנושית והתקפות חסרות הבחנה נגד אוכלוסייתה. הפללת ההגנה הלגיטימית של אומה תוך השמטת הזוועות הללו היא מעשה המעוות את רוח הצדק הבינלאומי".
לפרק "אחד ביום" על צווי המעצר:
הטענות של ישראל
ישראל הגישה ב-20 בספטמבר את התנגדותה הרשמית לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ולחוקיות בקשת התובע להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. אז לראשונה ישראל התדיינה בפומבי מול בית הדין ויזמה שני הליכים משפטיים נפרדים: האחד טוען להיעדר סמכות של בית הדין. השני מאשים את התובע בהפרת חוקת בית הדין ועקרון המשלימות.
הטענות בירושלים על חוסר סמכות נשענות בראש ובראשונה על כך שישראל אינה חברה בבית הדין ועל כך שהרשות הפלסטינית אינה מדינה. כמו כן, בהסכמי אוסלו הוסכם שלרשות הפלסטינית לא תהיה סמכות לדון אזרחים ישראלים שבצעו פשעים לכאורה בשטחה.