אם אמנם אל בגדאדי חוסל (ובשעה שהדברים הללו נכתבים זה עדיין לא ברור לגמרי), זו מכה לדאע"ש אבל בשום אופן לא מכה דרמטית – ובוודאי לא כזו שתכופף את דאע"ש ותסיר את איומו. דאע"ש חי וקיים ובועט, הוא קיים ברשתות, הוא קיים בלבבות ובמוחות רבים וחיסול המנהיג: לא מבשר את סופו המוחלט.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אבו באכר אל-בגדאדי מינה את עצמו לח'ליף. הרעיון המנחה הוא הקמת הח'ליפות האסלאמית על שטחי עירק וירדן. הרעיון הזה והיכולת לממשו מתו כבר לפני 3-4 שנים: הפעולות הנמרצות נגד דאע"ש של ארצות הברית, רוסיה וגורמים אחרים המיתו את הרעיון הזה במישור המעשי.
הפעולה האמריקנית מאמש מלמדת פעם אחת שהאמריקנים, על אף הצהרות טראמפ, עדיין מחזיקים ביכולות מודיעיניות ומבצעיות. פרטיו עדיין לא ברורים עד הסוף. אם מדובר במסוק קרב שמשגר טיל לעבר מכונית או שיירה או אולי מבנה, אז כל האגדות על כך שבגדאדי פוצץ את עצמו מרגע שהבין שנתפס – כל התיאוריות הללו לא מחזיקות מים, שהרי טיל שפוגע זה משהו שמגיע בהפתעה, במאיות השנייה.
ארגונים מהסוג של דאע"ש לא בנויים על המנהיג המוביל בלבד: יש מתחתיו עוד רבים שמסוגלים להורות ולהנחות לבצע פעולות ויש רבים עוד יותר שקוראים את המפה ויוזמים בעצמם. חמאס, למשל, דומה במובנים רבים לדאע"ש: ישראל חיסלה לא מעט מראשי חמאס הצבאי והארגון עדיין חי וקיים ובועט ומאיים. אז מותר לציין בקורת רוח את חיסול האיש שהיה ראוי לחיסול אבל לא לשקוע באילו שהן אשליות שהקיץ הקץ על דאע"ש.