האיום על ניתוק היחסים עם ישראל והפסקת התיאום הביטחוני הוא ממש לא חדש. אחת לפרק זמן נשמעות קריאות כאלו, לעיתים מפי בכירי הרשות הפלסטינית, ובימים האחרונים גם אבו מאזן עצמו מצטרף לאמירות הללו - ולא בפעם הראשונה. עם זאת, התחושה בצה"ל היא שמדובר באיום סרק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בצה"ל מאמינים שהאיום להפסקת התיאום הביטחוני מטרתו להשיג דבר מה, והוא לא מעיד על צפי לניתוק אמיתי של היחסים. בנוסף, למרות שהכותרת בכל מקום היא הפסקת "התיאום הביטחוני" העניין שבו מדובר הוא רחב הרבה יותר, ומקופל בהסכם אוסלו. התיאום הביטחוני הוא רק רכיב אחד - רכיבים רבים מאוד של מערכת היחסים בין הרשות הפלסטינית לישראל מופיעים בהגדרה הזו.
בין אותם פרטים שנמצאים תחת הגדרת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית ישנם גם רכיבים אזרחיים כמו נכסים וסיוע כספי. מדובר במכלול שלם של דברים שלרשות הפלסטינית אין שום סיבה להסתלק מהם - גם הם עצמם יודעים שהכלכלה שלהם נשענת במידה רבה על ישראל, על קשרים מסחריים, שיווק ורכש ישראלי.
בנוסף, הרשות הפלסטינית כלואה בתוך שטח ישראלי והמעברים שבה הם ברשותה של ישראל. סחורות ואנשים נכנסים ויוצאים במסגרת אותו "תיאום ביטחוני". הרשות הפלסטינית לא תוכל להתקיים כלכלית בלי הקשרים עם ישראל, ולכן זה משחק באיומים שלאף אחד אין כוונה אמיתית לממש.
האיום הגדול על הרשות הפלסטינית בראייתה זה בכלל החמאס. הפסקת התיאום עם ישראל תחזק את החמאס וחיזוקו מהווה איום של ממש על עצם קיומה של הרשות. לאף אחד מבכירי הרשות וראשיה אין עניין להידחק לשוליים על ידי ראשי חמאס. לכן אולי טוב לרשות לנפנף באיום הזה, שכולם יודעים שהוא איום סרק, אבל איש לא מודאג מהאפשרות הזו.
נכון להיום התיאום הביטחוני מתקיים, התיאום המסחרי מתקיים, וכל אלו קרוב לוודאי ימשיכו להתקיים גם אם תבואנה הכרזות שקוראות לנתק את היחסים.