הערכת המודיעין השנתית של אגף המודיעין לשנת 2020: מערכת הביטחון מסכמת את ההתפתחויות האזוריות בשנה החולפת - וגם מפרטת את עיקרי האתגרים בחזיתות השונות, לפי זירות - מדרום לצפון, עם הערכות מה יקרה בהן ב-12 החודשים הקרובים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
התחזית הכללית לשנת 2020
מבחינת החזית הצפונית, בצה"ל מאמינים שסוריה תמשיך להיות קרקע פוריה למאבק בין מדינות: טורקיה תנסה להמשיך לכבוש טריטוריות ורוסיה תמשיך את התבססותה במדינה. בישראל מאמינים שבשנה הקרובה משטר אסד יידרש לקבל הכרעה באשר לנוכחות האירנית בארצו. באשר ללבנון, חוסר היציבות הפוליטית יימשך כתוצאה מבעיות כלכליות והמדינה תמשיך בבניין כוח מתקדם מול ישראל. גם לבנון, כך לפי ההערכה, תידרש להכריע את עמדתה בנוגע להשפעה האירנית ולעתידו של פרויקט דיוק הטילים האירני שנעשה בשטחים.
באשר לפלסטינים, ההערכה נחלקת לשתי החזיתות – ביהודה ושומרון וברצועת עזה. באיו"ש ההערכה היא שהטרור יתמעט אך ישתכלל לצד המשך המערכה המדינית נגד ישראל: ברשות ימשיכו להלך על הסף אך מבלי לשבור את הכלים. שלהי כהונתו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן יגביר את פוטנציאל המחנאות בין הפלגים והרשות נערכת ל"יום שאחרי" - אך ההרתעה האסטרטגית לא תשתנה. חמאס, ארגון הטרור ששולט ברצועת עזה, ימשיך בבניית הכוח שלו אך ינקוט בתודעת רגיעה, ימשיך לדבוק בהרגעה, ורואה את עניין השבויים ונעדרים כערוץ נפרד שיש לנהל.
בהערכת המודיעין גם ניסו לחזות באמ"ן מה יקרה לפי דרגת סבירות. ההערכה היא שקיימת סבירות נמוכה לפתיחת מצלמה מצד מדינות אויבות וסבירות בינונית-גבוהה לשמירת משוואת ההרתעה בחזית הצפונית, תוך נכונות לסיכון עד כדי מלחמה.
באשר לאירן, בישראל מאמינים שחיסולו של מפקד "כוח קודס" האירני, הגנרל קאסם סולימאני, הוא אירוע מרסן בטווח הקרוב - אך עדיין דורש מעקב ובחינה של ההתהוות ביום שאחרי. ההערכה היא שבלא התערבות, באביב הקרוב אירן תצליח להגיע לכמות של חומר מועשר ברמה גבוהה שמספיקה לפצצה אחת. לפי אותה הערכה, יחלפו עוד שנתיים עד שזאת תהיה מערכת נשק, כלומר שתוכל להרכיב ראש נפץ על טיל - כלומר שלוש שנים בסך הכול.
עם זאת, ההערכה היא שכוונתה של אירן לא השתנתה והיא לא שועטת לפצצה, אלא מחפשת "קלפים" טובים יותר למשא ומתן מול העולם - בתקופה הקרובה ללא התקדמות בנשק עצמו. בלבנון, הערעור הפוליטי יימשך לצד המשך מגמת ההתעצמות והשיקום בסוריה, במה שנראה כמו הזדמנות לעיצוב המדינה לאחר מלחמת האזרחים המדממת שפרצה ב-2011.
סיכום שנת 2019
בשנה החולפת חל שינוי במדיניות של מעצמות-העל ושל המעצמות האזוריות: אירן היא "ראשית צירי" ההתנגדות לישראל והיד המכוונת להפצת המהפכה תוך שימוש בעירק כמוקד הפעלת אש; סוריה ולבנון משמשת את טהרן כבסיס לאש וגייסות מסתערים; ןהזירה הפלסטינית כחלק מהציר - אך עם זהות לאומית. המגמה הכללית של ארה"ב היא לצאת מהמזרח התיכון - ורוסיה ממשיכה למצב את מעמדה כמעצמה במזרח התיכון, וגם מנסה להתערב בעיצובו.