"פגיעה חמורה ומובהקת בזכויות הפלסטינים": בג"ץ הכריע היום (שלישי) נגד חוק ההסדרה, שביקש להתיר למדינה להפקיע קרקעות פרטיות של פלסטינים לטובת מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. החוק אושר בכנסת בפברואר 2017, אולם המתין להכרעת בית המשפט בעתירות שהוגשו נגדו מאז אוגוסט 2018 - וכעת נפסק כי אינו חוקתי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שופטי העליון הסבירו בפסק הדין כי "חוק ההסדרה פוגע בזכות הקניין ובזכות לשוויון של תושבי האזור הפלסטינים, ומקנה עדיפות מובהקת לאינטרסים של המתיישבים הישראלים על פניהם, ללא כל בחינה פרטנית של הנסיבות שבהן הוקמה ההתיישבות ושל מעורבות המדינה בהקמתה, ומבלי ליתן משקל מספק למעמדם המיוחד של תושבי האזור הפלסטינים כ'תושבים מוגנים' בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית".
על כך הוסיפו השופטים: "החוק מכשיר בדיעבד נטילה כפויה ובלתי חוקית של זכויות שימוש וחזקה במקרקעין שיש בהם בעל זכויות, וביחס למקרקעין שאין בהם בעל זכות מוסיף החוק וקובע כי הם יירשמו כרכוש ממשלתי בתוך 12 חודשים, אלא אם כן עלה בידי הטוען לזכויות להוכיח בתוך פרק זמן זה את בעלותו בהם... נוכח פגיעה מובהקת זו בזכות לקניין ובזכות לשוויון, נדרש בית המשפט לבחינת חוקתיותו של החוק על פי מבחני פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
בליכוד הגיבו להחלטה: "מצער שבג"ץ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה. נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש". לעומת זאת, בכחול לבן גיבו את החלטת השופטים: "חוק ההסדרה במתכונתו מנוגד למצב החוקתי בישראל והבעייתיות המשפטית בעניינו היתה ידועה עוד במועד אישורו בכנסת. אנו מכבדים את הכרעת בג"׳ץ ונדאג שהיא תמומש".
ברוח דומה כתב שר המשפטים אבי ניסנקורן בטוייטר: "הכרעת בג"ץ הולכת יד ביד עם המצב החוקתי בישראל וכמובן שנכבד אותה. את המעמד החוקי של רבים מהבתים בהתנחלויות ניתן להסדיר, אולם עלינו לעשות זאת בצורה מושכלת ובהסכמה רחבה".
מנגד, שר הבריאות יולי אדלשטיין תקף: "בג"ץ איבד את זה. הוא הופך את עצמו לרשות המחוקקת, לרשות המבצעת ולרשות השופטת בו זמנית. חייבים לשים לכך סוף. הדרך לכך היא באמצעות פסקת ההתגברות. אם בג"ץ לא מכיר במגבלותיו על הכנסת לשרטט את המגבלות". למרות דברים אלו, בליכוד הבהירו הערב כי אין כוונה לחוקק כעת את פסקת ההתגברות, אולם יוגש נוסח חדש לחוק ההסדרה.
מצער שבג״צ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה. נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש.
— הליכוד (@Likud_Party) June 9, 2020
יוזם חוק ההסדרה, ח"כ בצלאל סמוטריץ', הגיב בחריפות לפסיקת בג"ץ וקרא גם הוא לחוקק את פסקת ההתגברות: "אבדה הבושה. הגוף הפוליטי החזק ביותר במדינה חיכה לממשלה רופסת שלא תוכל להגיש את פסקת ההתגברות והמשיך את הקו השמאלני הקיצוני שהנחיל אהרון ברק. שלוש שנים של המתנה עם פסק הדין עד שנתניהו הגיש להם על מגש של כסף את העיתוי המתאים לפסול את החוק ללא חשש".
"במשך שנים בית הדין הקרוי גבוה לצדק רומס כל זכות של המתיישבים", הוסיף סמוטריץ'. "הוא מעקם ומעוות את חוקי הכנסת כדי להתאימם לאג'נדה פרוגרסיבית ופוסט ציונית שמעדיפה תמיד את זכויות אזרחי האויב על זכויות אזרחי המדינה. כשהסוגיה נוגעת למסתננים ולערבים, יש סעד מירושלים עד אריתראה. אבל המתנחלים יכולים להידרס והחוק הסופר צודק הזה נפסל כי הוא מהווה סעד לצד הלא נכון".
סמוטריץ' פנה בדבריו גם לשופטי בג"ץ: "דעו לכם שסופה של כל דיקטטורה ליפול. במוקדם או במאוחר העם יתקומם, הכנסת תחוקק, השליטה תחזור לעם, והציבור הישראלי ישתחרר מלפיתת החנק האלימה שאתם משליטים כאן בשנים האחרונות. ככל שתהיו אלימים ושקופים יותר בעיוותי הדין, הבומרנג שיווצר בתגובה לפועלכם יהיה מהיר יותר והחלטי יותר. אני מצר מאד על ההתנהלות חסרת האחריות של בודדי בודדים ששדדו את הדמוקרטיה הישראלית".
חוק ההסדרה אושר לפני כשנתיים בכנסת ועורר סערה רבה, בארץ ובחו"ל. הוא ביקש לקבוע כי הקרקע הפרטית שעליה נבנו בתים תישאר רשמית בידי בעליה הפלסטינים, אך המדינה תוכל להפקיע מהם את זכות השימוש ותעביר אותה לממונה הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון. במקביל, המדינה תפצה בתמורה את בעלי הקרקע בסכום גבוה מערכם, או שתעביר לידיהם קרקע חלופית באותו הגודל.
באוגוסט 2018 הוציא שופט בג"ץ, ניל הנדל, צו ביניים שמעכב את יישום החוק - בעקבות עתירה של מועצות ויישובים בגדה יחד עם כמה ארגוני זכויות. היועמ"ש אביחי מנדלבליט הביע גם הוא את התנגדותו לחוק ובחוות דעתו כתב: "אין מנוס מהכרזה שיפוטית על חוק ההסדרה כחוק בלתי-חוקתי אשר דינו בטלות".
תנועת "רגבים" מסרה בתגובה להחלטה: "אנו מברכים את בג"ץ שהואיל היום לקרוע מפניו את מסכת הצביעות. רק בשבוע שעבר עודדו שופטי בג"ץ את המדינה, להסדיר התיישבות ערבית בלתי חוקית נרחבת בהר חברון ובנגב, תוך נקיטת צעדים הכוללים אישור למפרע של אלפי בתים, והפקעת אדמות פרטיות בבעלות יהודית. השופטים אף הדגישו באותן עתירות, כי "בג"ץ לא מנהל את המדינה"
"היום, קבע בג"ץ, כי הוא כופר בסמכותה המובנת מאליה של הרשות המחוקקת, לקבוע ולייצר פתרונות חוקיים, הגונים ומוסריים לבעיות משפטיות נקודתיות סביב מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. לפחות היום הודה בג"ץ באופן מעשי, כי הוא בית דין גבוה לצדק יחסי".
תנועת "אם תרצו" מסרה בתגובה להחלטה: "הגיע הזמן לקחת חזרה את מפתחות השלטון מידיהם של שופטי בג"ץ. שופטים שתיזמנו את פרסום פסק הדין להרכבת ממשלה עם שר משפטים המגן על הדיקטטורה שלהם במקום לדאוג לרווחת הציבור מוכיחים שהם פוליטיקאים בגלימות. מדובר בהחלטה מסוכנת שמרוקנת את הדמקורטיה הישראלית מכל נכסיה. הגיע הזמן לחוקק את חוק יסוד הפרדת הרשויות ולהחזיר את האיזון בין מערכות השלטון. שופטי בג"ץ הם פוליטיקאים לכל דבר ועניין ופסיקותיהן מנותקות מן המציאות".