על רקע המתיחות הביטחונית בדרום וירי הרקטה מרצועת עזה רקטה לשטח ישראל, חושף דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שני) את מחדל ההגנה על האוכלוסייה האזרחית. 2.6 מיליון תושבים, 28% הציבור בישראל, חיים ללא כל מיגון תקני. עוד חושף הדו"ח כי גם אתרים חיוניים נמצאים בסכנה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ביולי 2018 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני כי תגובש תוכנית רב שנתית למיגון העורף לשנים 2019-2030 ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה. בחודשים פברואר עד יוני אשתקד ערך משרד המבקר ביקורת ומצא כי טרם גובשה תוכנית ולא הוקצה לה כל תקציב. כיום לצד 28% מהישראלים שחיים ללא מיגון, ל-38% יש ממ"דים, 28% מסתמכים על מקלטים פרטיים משותפים ו-6% על מקלטים ציבוריים.
עוד קובע המבקר בדוח כי המקלטים הציבוריים והמקלטים הפרטיים המשותפים ביישובים הסמוכים לקו הגבול, שם התושבים עלולים להידרש לשהות ממושכת במרחב המוגן, לא מתאימים לכך. גם תוכנית "מלונית", שבמסגרתה יפונו יישובים שלמים למלונות, "פגומה מייסודה", לדברי המבקר.
המבקר אנגלמן מטיח ביקורת חריפה בתוכנית וקובע: "היא מבוססת על עקרונות יסוד שגויים ויהיה קושי ביישומה". התוכנית החדשה עליה עומלת רשות החירום הלאומית בימים אלו לא כוללת את גזרת הצפון ותוכניות הפינוי לקריית שמונה ולשדרות טרם הושלמו.
לחיוב מציין המבקר כי ממ"דים שנבנו בתקופה האחרונה מספקים מיגון למיליון ישראלים נוספים וכי מערכת הביטחון השקיעה בשנים 2015-2019, כ-400 מיליון שקלים בשיפור מערכת ההתרעה. אנגלמן ממליץ כי הממשלה ופיקוד העורף יסיימו לגבש תוכנית מיגון בתקציב של כ-5 מיליארד שקלים. כמו כן ממליץ המבקר להגביר את האכיפה בעניין תקינות המקלטים, להסדיר את חלוקת הסמכויות בעניין הגנת העורף בין משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים ולגבש את תוכנית הפינוי ליישובים הסמוכים לגבול במקרה מלחמה.
דו"ח המבקר חושף כי לא רק האזרחים חשופים לסיכון ביטחוני אלא גם אתרים חיוניים למדינת ישראל. בבדיקה שערך המבקר בשנים 2017-2019, עלה כי למרות שבידי האויב יש מאות אלפי איומים אוויריים כמו טילים ורקטות, מתקנים חיוניים לא ממוגנים כנדרש או ממוגנים לפי הערכות מצב ישנות.
למרות החלטת ועדת השרים משנת 2011, רשות החירום הלאומית עדיין לא גיבשה הצעת החלטה מסודרת בעניין ההגנה על מתקנים חיוניים. גם משרד הביטחון התעכב בטיפול בהגנת העורף באמצעות "חוק העורף" שהצעתו המתוקנת הועברה רק לפני שנתיים, כמו כן המבקר מטיח במשרד ביקורת כי לא פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות מסוימות וכי אין בידיו תוכנית עבודה לביצוע המיגון במידת הצורך.
בגוף אחד שנבדק נמצא כי מיגונם הפיזי של מתקנים חיוניים בפני איום אווירי אינו מלא ובגוף אחר נמצא כי נעשה לפי תסקירים שנערכו לפני שש שנים ויותר. על פי הדוח שפרסם המבקר, הוא תוהה האם הם מספיקים מול רמת האיום הנוכחית. לבסוף המבקר ממליץ בדוח כי משרד הביטחון יגבש תוכנית להגנת המתקנים החיוניים ותקציב לשם כך.
תגובת משרד הביטחון: צה"ל רואה חשיבות רבה בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל והועברה להתייחסות הגופים הרלוונטיים לצורך התייחסות והפקת לקחים. האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום רבים ומגוונים- פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדרי העדיפויות כפי שנקבעים על ידי צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון. צה"ל פועל להסדרת כלל הנושאים הטעונים הסדרה.
מדינת ישראל, בתיאום ובהובלה של משרד הביטחון ורח"ל, ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות בכל הקשור להיערכות להגנה על מתקנים חיוניים. בין השאר, גובשה רשימה אחת של מתקנים חיוניים מתועדפים, המשותפת לכלל הגורמים במדינה. במקביל בוצע מיגון בפועל של מתקני תשתית אסטרטגיים, שהוגדרו כחיוניים ביותר לרציפות התפקודית של המשק בחירום. בימים אלה החל יישומה של תוכנית מיגון נוספת של תשתיות חיוניות.
תזכיר חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום במשק ("חוק העורף") הופץ ע"י שר הביטחון ביוני 2016 ומאז פועל משרד הביטחון מול משרדי הממשלה השונים במטרה להגיע לנוסח מוסכם על כלל הגופים. כל עוד כיהנה ממשלת מעבר, לא ניתן היה לקדם תהליכי חקיקה. עם כינונה של הממשלה ה-35 הותנע התהליך. משרד הביטחון מבצע בימים אלה את ההתאמות הנדרשות בטיוטת הצעת החוק לצורך קידומה.