את הבוקר ההוא הם לא ישכחו. הבוקר שבו עצר שירות הביטחון הכללי את אימא שלהם - אחת מ-5 הנאשמים במגע עם סוכן זר אירני. "דופקים ב-5:00 בבוקר, 12-10 שוטרים, מפצלים את כל הבית - 'יש לנו צו, ואם אתם לא תחפשו את הטלפון שהיה לה לפני שנתיים אז אנחנו נהפוך את כל הבית'". כמעט שבועיים הם לא ידעו לאן היא נעלמה, מה החשד ומה קרה.
לפני שבועיים היא נפגשה לראשונה עם בנה לאחר שנעצרה. "רעדתי מפחד ששבועיים שמים אותה באיזה תא חשוך עם חלון כזה שפותחים לראות אם אתה חי כל כמה שעות וסוגרים אותו עליך - היא אומרת לי שזה נראה כמו קבר", הוא מספר.
חקירת השב"כ העלתה כי כל העצורים היו חברים בקבוצת פייסבוק של יוצאי אירן, שבה התחזה פעיל המודיעין האירני ליהודי המתגורר באירן בשם רמבוד. "הוא אמר לאימא 'יש לי פה משפחה בארץ שזקוקה לעזרה, אם תוכלי באיזושהי דרך שאני אעביר כסף אליהם, אני אשמח'. אימא שלי לא ידעה שהכסף הזה שעובר הוא למטרה כלשהי", מסבירים ילדיה.
לדבריהם, אימם לא ידעה כי הכסף מהווה תמורה ל"משהו שהוא לא חוקי". בנה הוסיף כי "העדה שלנו, העדה הפרסית, היא עדה שאוהבת את המדינה. כל האנשים שהגיעו לפה מאירן, אלה אנשים שגדלו שם וסיפרו להם שפה זה גן עדן. אתה רואה את האשמה, אתה רואה את הדבר הזה וזה לא מתחבר". אימם מואשמת כי פעמיים העבירה כספים מהאירני לנאשמת אחרת בתיק - פעם אחת נמסרו לה הכספים באיסטנבול, ובפעם השנייה באירן.
"הנאשמת שאותה אני מייצגת היא אישה מאוד נורמטיבית - אימא לילדים, סבתא לנכדים" אמרה עו"ד שרית קוטלובסקי, פרקליטתה של הנאשמת. "החלק שמייחס לה כתב האישום הוא חלק מאוד מינורי ביחס לאחרים ובכלל. לא היה כאן שום רצון או כוונה לסייע לגורם זר", הוסיפה.
נאשמים אחרים בפרשה מואשמים בביצוע מעשים חמורים יותר - צילום בסתר של שגרירות ארצות הברית בתל אביב, צילום של משרד הפנים, העברת מידע על סידורי אבטחה בקניון ותיעוד טקס צבאי של בנה של אחת הנאשמות. אחרת הואשמה כי פעלה כדי להתקרב לחברת הכנסת קטי שטרית. על כלל העבירות האלה ניתן לגזור עד 15 שנות מאסר. הפרקליטות ביקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים.