מאז תחילת גל הטרור יחידת דובדבן פועלת מדי ערב בכפרים הפלסטיניים. מאז מבצע שומר החומות ביצעה היחידה יותר מ-200 מעצרים וב-4 שנים האחרונות עצרה אלפי מבוקשים. לוחמי היחידה לרוב נלחמים בטרור מהצללים ובצללים נוח להם להישאר. "זאת יחידה שעובדת כל לילה, היא חייבת לעבוד ככה. אתמול היה לנו מבצע, בבוקר תחקרנו אותו והלילה יש לנו עוד מבצע", מספר מפקד היחידה סא"ל ע'.
דובדבן נולדה בזכות הלוחמים המסתערבים שלה – אלו שמתחפשים לערבים ופועלים בשטח. היכולת הזו היא אומנם חוד החנית של היחידה ושל צה"ל כולו, אבל בשנים האחרונות נוספו עוד הרבה יכולות אחרות כגון פריצה, פשיטה, צליפה ואיתור – ובעיקר היכולת לשלב בין כל היכולות האלה במהלך פעילות מבצעית.
בראש כל האופרציה ניצב מפקד היחידה. כבר בשירות הסדיר כחייל צעיר הוא בלט מעל כולם. בהבנה הצבאית, באיתנות ובכריזמה. בגיל 38 הפך לקודקוד הפירמידה. "זה תפקיד חלומותיי. היחידה יודעת לחכות לרגע המתאים ולהגיע בכל מקום, צורה וזמן. אנחנו עובדים כל לילה ויודעים להפיק לקחים מהר מאוד", הוא מספר.
"מלמדים אותך את השילוב: להיות גם אנושי וגם מקצוען"
לוחמי היחידה צועדים בלילה אפל לעבר היעד בו שוהה המבוקש. כשהם הולכים ברחובות הכפר אי אפשר לשמוע אותם – דממה כה מוחלטת עד שכמעט אפשר לשמוע לב פועם. כשמגיעים ליעד הם מקיפים את בית המבוקש מכל הכיוונים כדי למנוע אפשרות בריחה.
מפקד צוות הפריצה מתכונן – ואז ניתנת הוראת הפעולה. הפריצה לוקחת שניות ספורות ותוך רגעים בודדים עוצרים הלוחמים את המבוקש החשוד במעורבות ברשת טרור ובפעילות פח"עית. ואז פתאום, בניגוד לכל תרחיש שנערכו אליו, הוא קרא לאימא שלו לחיבוק אחרון לפני הפרידה, וקשה ללוחמים להישאר אדישים.
"אני חושב שאני זוכר יותר פרצופים של ילדים ואימהות מאשר פרצופים של מחבלים", מספר לוחם ביחידה. "אני זוכר את הבית הראשון שהיינו בו ואני זוכר שהיו שני ילדים ואחד מהם ג'ינג'י. אלה דברים שזכורים לי יותר".
לוחם אחר מוסיף: "נכנסתי לתוך בית בפעילות בג'נין ומצאנו בתוכו 13 נשקים. המבוקש עמד לידי והחזקתי אותו – ואז הבת שלו קמה, רק בת 4 או 5. היא הדליקה את האור ועמדה מולי קפואה. היא הסתכלה עליי כאילו אני הבן-אדם הכי נורא שהיא ראתה בחיים והתחילה לבכות. אז היא פשוט רצה לאבא שלה לחבק אותו. כשנגמרה הפעילות זה נשאר איתי, זה ישב עליי. מצד שני, פתאום תפסתי את עצמי וחשבתי על הדברים באמת כמו שהם - היו פה 13 נשקים ויכול להיות שמנעתי 13 פיגועים. מלמדים אותך פה לעשות את השילוב: גם להיות אנושי, וגם להיות מקצוען".
"להיות צנועים זו חלק מהמקצועיות הנדרשת במקצוע הזה"
מפקד דובדבן לא מוכן להתייחס ליכולת הדגל של היחידה - הסיערוב. במהלך ההכשרה לוחמים בדובדבן לומדים איך להיראות, להישמע ולהתנהג בדיוק כמו פלסטינים - להיטמע בשטח. מילואימניק ששירת ביחידה ועדיין מתפקד כמסתערב, מספק מבט מרתק על רזי המקצוע: "אתה צריך להיטמע באוכלוסייה. זאת אומרת שאתה צריך להיות חלק מהנוף, חלק מהרחוב, חלק ממה שמקובל שם, ואתה מתאים את עצמך. אני לא מרגיש חריג כשאני נכנס. אני לא הבן-אדם הזה שמפחד שיפנו אליו. אתה יכול להיכנס לאיזשהו מקום הומה עם הרבה מאוד אנשים, לבצע ולצאת כמה שיותר מהר על מנת לא לסכן את הכוח".
ובשביל לתפקד בתחפושת תחת לחץ צריך קור רוח. לתפקד ביעילות, במהירות, אבל ברוגע. ואת זה אפשר ללמוד. באמצעות תרגילי חשיבה הלוחמים לומדים לפרק את הלחץ שמלווה את ההיטמעות בשטח. "אם מרגישים שהגוף מתחיל לצבור עוררות, אז צריך לדעת לעשות מניפולציה - לשנות את הנשימה, לשים מחשבה אחרת בתוך הראש, ובעצם גורם לגוף להירגע חזרה, ואז הוא מתפקד יותר טוב", מספרת ליאת ברנע, מדריכת אימונים מנטליים ביחידה.
ומה הלוחמים האלו, שנמצאים בחיכוך תמידי עם האוכלוסייה הפלסטינית העוינת, ונקלעים לא אחת לסיטואציות מסכנות חיים, מספרים בבית? "אנחנו מספרים שקרים שלא הולכים רחוק מדי. ראו לפעמים שיצאתי עם תספורת אחת וחזרתי עם תספורת אחרת - במקום להגיד שהלכתי לקסבה, סיפרתי שהלכתי לחבר שפישל לי בתספורת" מספר מסתערב ביחידה, ומוסיף: "המקום הזה של לא לבוא לשתף, זה שומר אותנו בסוף צנועים, ומבחינתנו להיות צנועים זה גם חלק מהמקצועיות הנדרשת במקצוע הזה".
