בדצמבר 1988 פשט כוח של צה"ל על מפקדה של החזית העממית בעיירה נועיימה בלבנון. המשימה נכשלה, אבל תמונת גופתו של כלב עם חגורת נפץ הופצה בעולם, וכך נחשפה לראשונה יחידת עוקץ, שהוקמה ארבע שנים קודם לכן. כיום, 34 שנה מאוחר יותר, כמעט ואין מבצע ללא כלב שמופעל על ידי לוחם עוקץ. בתיעוד שהופץ ממעצרו של ראש הג'יהאד האיסלאמי בשומרון, ניתן לראות את כלב התקיפה מתנפל על המבוקש ומכניע אותו, ובכך מספק תרומה מכרעת להצלחת הפעילות.
כמעט כל הכלבים מגזע מלינואה, רועה בלגי, והם נקנים מבתי גידול בהולנד ובגרמניה כשהם בני שנה. רק אחד מכל עשרה כלבים שנבחנים שם מתקבל ליחידה. "הם עוברים מבחנים כדי לראות שהם מתאימים למשימות המבצעיות, בתנאים של פעילות מבצעית, של מלחמה למעשה", סיפר רס"ב א', ראש מדור כלבנות ביחידת עוקץ. "בוחנים שהכלב מסוגל לתפקד ולתקוף את המחבל גם כשהוא יוצא מתנאי המחייה הרגילים שלו".
הכלבים עוברים אילוף קפדני, שכולל אימונים המאפשרים להם להתגבר על דחפים טבעיים ובסיסיים שלהם על מנת שלא יאבדו שליטה במהלך פעילות מבצעית. אילוף הכלבים לא כולל רק חטיפים וכדורי משחק - חלק מהאילוף כולל שימוש בקולר חשמלי.
"קורות טעויות - ואנחנו מנסים לפצות עליהן"
במעצרים רבים מצליחים הכלבים להפתיע את המבוקשים במיטתם ותורמים תרומה מבצעית מכריעה, אך לא פעם הכלב אינו מבהיל מבוקש באמצע הלילה, אלא משפחה עם ילדים. רס"ל מ', נגד לוחמה ביחידה, התייחס לצדדים היותר אפלים בפעילות עם הכלבים: "בוודאי שהסיטואציות האלה הן לא נעימות, ואנחנו משתדלים להימנע מהן כמה שיותר. לפעמים כשהדבר הזה קורה, אז קודם כול אנחנו בני אדם".
"אנחנו מרגיעים את הרוחות, אומרים סליחה, אפילו מוציאים בקבוק מים ומעיפים את הכלב מהחדר כדי שאותו ילד יירגע מהמראה הלא נעים", הוא הוסיף. "אנחנו מבינים שהדבר הזה מפחיד וקורות טעויות אז אנחנו מנסים כמה שיותר במסגרת הנימוסים שלנו לפצות עליהם".
"הכלב הוא כל עולמי"
קשה להפריז בעוצמת הקשר שנרקם בין הלוחמים והלוחמות לכלבים. הם עוברים הכשרה משותפת, צועדים יחדיו במשך לילות ארוכים, ובשגרה מארחים אחד לשני חברה מתמדת. "כשאני קמה בבוקר, הדבר הראשון שאני רוצה לראות בסדר היום שלי זה את הכלב שלי", שיתפה סגן נ', סגנית מפקדת לוחמות. "ובקצה בקצה זה לחוות איתו פעילות מבצעית. הליכות רגליות קשות, דברים מורכבים, סיטואציות לא פשוטות. אף אחד שם לא בשביל הלוחמת חוץ מהכלב. אני יוצאת לילה לילה לפעילויות, אני והכלב שלי, עם כוח שאני לא מכירה. הוא כל עולמי".
"וכשיהיה לי קשה פתאום בהליכה רגלית, אני אסתכל על הכלב, אנחנו נחליף מבטים. הדבר הזה כל כך יקר שאתה צריך לראות אנשים משתחררים, והכלב שלהם לא יוצא איתם הביתה, זה לעבור סוג של פרידה. זה כמו שיש פרידה מבן זוג שהלב שלך נשבר, ואתה, פיזית כואב לך הלב, אז פיזית כואב הלב", הוסיפה נ'.
"אנחנו מתייחסים ללוחמים על ארבע בכבוד הראוי להם"
מרבית הכלבים שורדים את השירות המפרך והמסוכן, משתחררים מצה"ל בגיל 8-7 ועוברים לביתם של הלוחמים שעימם שירתו. אך מיעוטם לא זוכה להגיע לארץ המובטחת, ונופל במהלך השירות. מפקד היחידה, סא"ל י', התייחס לאובדן: "זה אירוע לא פשוט ביחידה. לפני שלושה שבועות נהרג לנו כלב בפעילות מבצעית עם אחת מהיחידות המיוחדות שאיתן אנחנו עובדים. לצערנו הרב, לא הצלחנו להציל את הכלב. אתה יכול לשמוע בקול שלי שאני אומר את זה בצער ובכאב. כשכלב מאבד את חייו ביחידה אנחנו עושים טקס קבורה. אנחנו מתייחסים ללוחמים שלנו על ארבע בכבוד הראוי להם".
ביחידה אף הוקמה אנדרטה לזכר הכלבים שנפלו בפעילות מבצעית וגופותיהם לא הוחזרו. "השמות של הכלבים שלא חזרו חקוקים על האנדרטה, יחד עם ההקדשה לכלבים האלה - מה שאנחנו קוראים ביחידה 'גיבורים על ארבע'", סיכם רס"ב א'.
