"שנינו עם פצע בלב, תחושה קשה שגזלו לנו את הילד, מחקו אותו, צה"ל עשה הכל שלא יהיה לנו ילד, אפילו בדרך בה מת. המלצה שלכם, תהיה אשר תהיה לא תשנה את האגרוף בבטן". במילים הקשות האלה, כשתמונתו של בנם מונחת לפניהם, העידו הוריו של קצין המודיעין סרן ת' בפני הועדה המיוחדת שבודקת את היבטי הפרשה הקשה של מותו בכלא הצבאי בהתאם להחלטת הרמטכ"ל.
פרשת מות סרן ת' בכלא - סיקור נרחב:
- הידיעה הראשונה: "קצין הואשם ומת בכלא"
- קצין המודיעין לא הואשם בריגול, בבגידה או במגע עם סוכן זר
- חקירת צה"ל: הקצין ביצע פעולות שפגעו בביטחון המדינה - ממניעים אישיים
- חשיפה: המניע שהוביל להסתבכות של קצין המודיעין שמת בין כותלי הכלא
- "דורשים להפסיק את מסע ההכפשה נגד בננו"
- בדמו של קצין המודיעין התגלו שרידים של תרופות נגד דיכאון
- משפחתו של סרן ת': דורשים לפתוח בחקירת רצח
- איש הסוד משחזר: "הגוף רועד, אתה מנסה להבין אם פספסת משהו בשיחות איתו"
- הורי קצין המודיעין מחכים לתשובה: "איזה הורים שכולים מגיעים ביום הזיכרון לחלקה אזרחית"?
- הצוות המייעץ בחקירה: "אין אינדיקציה שמותו נגרם ממעשה מכוון של גורם כלשהו"
- "מבחינתי ההתנהלות הזו היא רצח": האחיות של קצין המודיעין שנמצא מת בכלא הצבאי מדברות לראשונה
ההורים, ששכלו את בנם לפני למעלה משנה וחצי, הכינו לחברי הועדה בראשות האלוף במילואים ניצן אלון שורה של תעודות הצטיינות, המלצות מחבריו הרבים ומסמכים שונים שמעידים על אופיו החרוץ ועל הדבקות שלו במשימות. הוועדה הודיעה שיש לה מנדט לבדוק את יישום הלקחים לפרשה בתוך יחידת המודיעין בה שירת הקצין, במערך הכליאה וכן לקבוע את מעמדו של הקצין שעד כה לא זכה להנצחה או להכרה צבאית. ההורים ציינו כי בנם אהב את השירות הצבאי ולא בכדי הצטיין במה שעשה.
הוריו תיארו תחושות מאוד קשות על האופן שבו הצבא התנהל לפני ואחרי המוות, מבחינה פיקודית וערכית. האב סיפר שהיה לו אירוע לב ראשון לאחר מועד יום ההולדת ה-25 של בנו, אותו לא היה יכול לחגוג והוא חש שהתנהלות הצבא מובילה אותו לאירוע לב נוסף. האם טענה שהמפקדים עשו לבנם חרם לאחר שנכלא, מה שלדבריה נוגד את הפקודות הצה"ליות והותיר אותו בודד.
היא טענה שמפקדת המרכז הקודמת הודתה בדיעבד שהיא שגתה בזה שהקשיבה למפקדה הקודם שאמר לה להתנתק ממנו עם המעצר. "התחושה שלי היא שכרגע הוא מחוק, הצבא מתנהג כאילו הוא לא היה קיים מעולם, בשום צורה. גם מבחינת היחס אליו שהוא נכלא וגם לאחר מותו", אמר האב. "מי שאומר שהיא הגיע מוקדם והלך מאוחר כדי לבצע עבירות פשוט לא מבין ולא יודע מי היה ת'. זה היה המאפיין העיקרי שלו גם בחברה בה עבד לפני הגיוס. זה מה שהפך אותו למצטיין". ואילו האם הוסיפה: "התחושה שהפכנו מטרד וכל הזמן רק נאבקים, העובדה שאנחנו לא יודעים את האמת לא מאפשרת לנו להתאבל".
ההורים ציינו את הפער לדבריהם בין התנהלות הצבא לבין האופן בו בנם מונצח בתיכון בו למד, וכיצד אנשים זרים בחרו להגיע לעמוד לצידם בבית העלמין ולחבק אותם ביום הזיכרון לחללי צה"ל, בעוד שאף נציג רשמי מטעם צה"ל לא טרח להגיע.
הם אמרו עוד שאינם מעוניינים בזכויות כלכליות כמשפחה שכולה ומבקשים שהצבא כלל לא יתייחס לכך. "כל מה שאנחנו מבקשים זו בהנצחה של ת' והכרה בפועלו החשוב למען בטחון ישראל: כרית על הקבר, וטיהור שמו לאחר מסכת ההכפשות והרמזים של שורת גורמים שהפיצו שמועות שסותרות את חומר החקירה". בנוסף, תבחן הוועדה את מעמדו של ת׳ כחייל בעת פטירתו במתקן הכליאה הצבאי. ההורים שבורי הלב רק מבקשים בדק בית ביחידה, ובקרב כלל הגורמים שהיו אמורים לשמור על חייו והנצחתו של בנם.
ההורים התייצבו בפני הועדה עם עורכות דינם, עו"ד שרון זגגי-פנחס ועו"ד אפרת נחמני בר שסקרו בפני הועדה את מסכת הייסורים הבירוקרטית והמשפטית שעברו ההורים בקשר עם הצבא, את הפער בין הדברים שנאמרים בחדרי חדרים למסרים של דובר צה"ל, את ההסתרה השיטתית של מידע מההורים ועוד.
תגובת דובר צה"ל: "הוועדה בראשותו של אלוף (במיל') ניצן אלון, אשר מונתה על ידי הרמטכ"ל לפני כשלושה שבועות, מקיימת בימים אלה מפגשים עם גורמים שונים. הוועדה עתידה לסיים את פעילותה בתקופה הקרובה ולהציג את ממצאיה".