גם בכניסה למה שאמור היה להיות כור ההיתוך של המדינה, בתוך הרגע הכי ישראלי שיש, אפשר לראות את השבר בעם. הגיוסים ליחידות השונות בצה"ל חולקו לימים נפרדים, ונראה שגם בין חטיבות החי"ר השונות המחלוקת לגבי המהפכה המשפטית בוערת. "מה שקורה פה זו אנרכיה, ואנחנו פה הולכים להגן על העם תחת שלטון ימין", סיפר מתגייס לגולני. ואילו אביו של מתגייס לנח"ל שיתף תחושה אחרת, כואבת: "אני לא חושב שטובת הילדים שלי כנגד עיניה של הממשלה".
נראה שהלך הרוח בקרב אלו שעתידים לקבל את הכומתה החומה של גולני ומשפחותיהם ברורה. דוד ברוקנטל רצה קרבי וקיבל גולני, ועוד לפני שהצטרף לחיל הרגלים יש לו טענות לטייסי המילואים של חיל האוויר: "אני חושב שהטייסים בכלל לא בשבילנו, רק מתי שנוח להם הם נמצאים. לא משנה לי דיקטטורה או דמוקרטיה. מה שאומרים לי אני אעשה".
גם לאורה בראון, שנכדה מתגייס לגולני, יש בטן מלאה על הטייסים: "מגייסים את הנכדים כשהטייסים מסרבים. אני מאוד כועסת על הטייסים. אני לא חושבת שיש מקום במדינה שלנו לסרבנות". המתגייס הטרי אליאב זפרן הוסיף: "אני עכשיו מתגייס כי אנחנו עומדים להיות משטר דמוקרטי. עד עכשיו היינו תחת דיקטטורה של בג"ץ. אנחנו נהיה תחת דמוקרטיה עם רפורמה משפטית. לא הפיכה, ולא מדינה בשיבוש. מה שקורה פה זו אנרכיה".
בקרב המתגייסים לכומתות הירוקות של הנח"ל יש גם הלך רוח שונה. עשירה וולנר, סבתו של מתגייס טרי לחטיבה, הייתה כבר בכמה ימי גיוס בחייה – אך היא מרגישה היטב מה שונה ביום הגיוס הזה. "אז אני הייתי יותר תמימה אולי, וסמכתי על הצבא, סמכתי על הממשלה. היום אני חוששת מאוד. אני לא רוצה להכניס להם את זה. אני רוצה שיישארו בתמימות. אני לא אפחיד אותו. אני לא ישנה כבר כמה לילות. לא ישנה מהמצב", היא סיפרה.
"אלה שמחליטים על יציאה למלחמה, הילדים שלהם נשארים בבית. והילדים שלנו, ישלמו את המחיר", אמר בלהט דייב עזר, שבנו מתגייס לנח"ל. "אם עכשיו הייתי צריך להתגייס לא הייתי מתגייס למילואים. המילואים שלי זה ברחובות כרגע, המילואים שלי זה מחר ביום השיבוש. המלחמה החשובה יותר היא שלי. את המלחמה הזאתי, אם נפסיד חלילה ואני לא רואה את זה קורה, מחיר הטעות הרבה יותר גבוה וזה לא בר תיקון".
הוא הוסיף: "אני מודאג מאוד כי אני לא בטוח שההחלטות למעלה רציונליות. וזה מה שכואב. אני לא חושב שטובת הילדים שלי כנגד עיניהם".