כבר זה ארבעה חודשים שמתנהלת מלחמה ברצועת עזה, כזו שנכפתה על מדינת ישראל במתקפת הטרור הרצחנית של חמאס. אלא שבשל האסון שהמיט ארגון הטרור על תושביו, מעבר רפיח הפך ל"צינור החמצן" היחיד של העזתים שמחפשים לברוח מהרצועה. מה המחיר? אלפי דולרים שלרובם אין.
"גובים סכומי כסף עצומים"
"כשאביך בין חיים למוות וראה במו עיניו את המוות לאחר מסע עקירה שהחל מבית לאהיא שבצפון הרצועה ונגמר במעבר רפיח, אתה עושה כל שביכולתך כדי להציל את מה שנותר ממנו. היום, למרות הכאב, הרעב והקור שעוטף את גופו - אנשי חברת התיירות Halah לא עונים לטלפונים כבר יותר משבועיים", כתב בפייסבוק ח'אלד. "למעט סכומי הכסף העצומים שהם גובים בתמורה להצלת נפש מוסלמית", הוא המשיך.
בתגובות לפוסט שהעלה ח'אלד יש מי ששמע את קולו ומחה בשמו. "זה מַעבר לסחר, לא לְנוסעים. שאללה יהרוס את חברת Halah. אף אחד לא נוסע מלבד מי שמשלם כסף. יש שקרנים במעבר", הגיבה תושבת הרצועה.
"חבר'ה, אני רוצה להוציא את אחותי וילדיה מעזה", כתב גולש אחר שמנסה את מזלו, אחד מתוך המונים. "בבקשה עזרנו לנו, אנשים טובי לב, עזרו לנו. יש ילדים איתה", הוסיף.
כך הפך מעבר רפיח לצוהר - בחזרה לעבר
מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה ב-2007, צנח דרמטית היקף הפעילות במעבר רפיח והוא החל לעלות בהדרגה - בעקבות שינוי המדיניות האזרחית לאחר משט המרמרה במאי 2010.
שיא הפעילות במעבר רפיח נרשם בשנת 2013, והיא הגיעה לשפל לאחר ששלטון האחים המוסלמים הופל בידי משטר א-סיסי. לאחר כמה שנים שבהן מעבר רפיח נפתח במשורה ולסירוגין, החל המעבר לפעול באופן סדיר יחסית במאי 2018 - כחלק מההטבות האזרחיות שהצליח חמאס להשיג בזכות צעדות השיבה.
למעט פרק זמן של כשנה, שבו היה המעבר נתון לשליטת הרשות הפלסטינית (נובמבר 2017 עד ינואר 2019) בעקבות מימוש חלקי של הסכם הפיוס, נתון המעבר בצד הפלסטיני לשליטת חמאס - באמצעות "רשות המעברים והגבולות" הכפופה למשרד הפנים.
בשל משבר הקורונה נסגר המעבר בשנת 2020 כמעט לחלוטין ופעילות דעכה. היא חודשה באופן סדיר בפברואר 2021.
איך מעבר רפיח פועל בשגרה?
- רישום הנוסעים מתבצע באופן מקוון באתר משרד הפנים.
- רשימת הנוסעים נקבעת בידי המשרד, אך חלקה מוכתב גם בידי שלטונות מצרים ונציגות הרשות בקהיר.
- כל נוסע במעבר מתבקש להציג דרכון בתוקף. הורה שנוסע עם אחד מילדיו מחויב להציג אישור "היעדר מניעה" מבית הדין השרעי.
- לאחר תהליך הרישום ואישור מועד הנסיעה מתבקשים הנוסעים להגיע לאולם הנוסעים סמוך למעבר בשעה 07:00 בבוקר. לאחר קליטתם בצד הפלסטיני של המעבר בידי בקרי גבול של משרד הפנים של חמאס, הם עוברים לצידו המצרי של המעבר לשם קליטה, רישום וקבלת אישור.
- לאחר אישורם, מועלים הנוסעים בידי הצד המצרי לאוטובוסים לקהיר. נוסעים שיציאתם לא מאושרת מוחזרים לצד הפלסטיני.
כמה עולה לברוח מעזה?
על פי עדויות מעזה, כל אדם שמעוניין לצאת מהרצועה למצרים דרך מעבר רפיח נדרש לשלם בממוצע לפחות 5,000 דולר למתווכים, רק כדי להיכנס לרשימות שיאפשרו לו להימלט למצרים. כלומר משפחה בת ארבע נפשות שמבקשת לצאת מעזה - תיאלץ להיפרד לפחות מ-20 אלף דולר בממוצע, אלא שנראה שרוב המשפחות ברצועה לא יוכלו להרשות לעצמן בכלל לחשוב על האפשרות הזו.
השחיתות מרימה ראש
משיח של N12 עם תושבי הרצועה וגורמים במצרים עולה כי בחסות המלחמה והביקוש הגבוה, גם תופעת השוחד הולכת וצוברת תאוצה. אם לפני המלחמה תופעת השחיתות של תשלומי שוחד לקבל אשרה הסתכמה ב-000–3,000 דולר לתיאום, כעת אותה "מאפיה" שעומדת מאחורי השוחד גובה סכומי עתק שמגיעים גם ל-7,000 ול-10,000 דולר.
הפרוטקציות שמאחורי הקלעים
וכשמדובר במקורבים לחמאס, הליך היציאה הופך לפשוט ביותר, במסווה של "טיפול רפואי". מנהל משרדי אל-ג’זירה ברצועת עזה, ואא'ל א-דחדוח, עשה לא מזמן את הדרך החוצה ונמלט לחוף מבטחים. לפני כשבועיים הוא הוצא מעזה למצרים - ומשם המשיך לקטאר.
מצרי שמעורה בשוק השחור של מעבר רפיח, חשף בשיחה עם N12: "העזתים רוצים לברוח מהרצועה, אבל הם צריכים לשלם סכומי כסף אסטרונומיים. זה עניין רווחי מאוד מאוד. הכספים האלו מועברים למשטר במצרים והוא שעומד מאחורי זה".
רפיח - מבט מבפנים
בצל המלחמה הפכה רפיח שבדרום הרצועה ל"עזה הקטנה" לפחות עם כ-1.3 מיליון עזתים ששוהים שם, על פי ההערכות - ואתמול (שבת) כבר דווח כי מספרם זינק ל-1.4 מיליון.
רפיח נחשב לאזור היחיד שצה"ל נמנע מלפעול בו קרקעית עד כה, בשל רגישותו אל מול מצרים והעובדה שחלק ניכר מאוכלוסיית הרצועה מרוכזת בו - הופכת כל תמרון בו למאתגר ולמורכב פי כמה וכמה. בינתיים, תמונות מגבול עזה-מצרים מראות כי אוהלי העקורים הגיעו למרחק של 10 מטרים מגדר הגבול.
לפני המלחמה: עשרות משאיות עברו ללא פיקוח
לפני "חרבות ברזל" ישראל אמנם פיקחה על מה שנכנס לרצועת עזה דרך מעבר רפיח - החל ממלט ועד לכסף מזומן. אך במקביל, פעלה דלת אחורית גדולה שלא הייתה תחת פיקוח ואף הייתה פרוצה לרווחה.
בפברואר 2018 החלה כניסת סחורות ממצרים לרצועה דרך שער סלאח א-דין, הסמוך למעבר רפיח, ונמצא בשליטה אזרחית וביטחונית של רשויות חמאס ומצרים. עד לסיום מבצע "שומר החומות", מצרים לא הודתה בקיומו. אלא שעברו דרכו מדי יום יותר מ-100 משאיות - ממצרים לרצועה, ללא שום פיקוח.
דרך סלאח א-דין נכנסו לעזה כמויות גדולות מכל הבא ליד - אלפי טונות של מלט, משאיות עמוסות בסיגריות, צמיגים, בדלקים ועוד. על פי ההערכות של גורמים שמעורים בפרטים, דרך המעבר הזה נכנסו גם אמצעי לחימה וסם רגיעה מסוג "טרמדול" המשווק תחת השם "טרמול". אלו ככל הנראה סיפקו את הזרוע הצבאית של חמאס ושימשו את תעשיית המנהרות והרקטות.
אם אין די בזה, חמאס היה אמון על יחידה שלמה שמנהלת את העסק ואחראית לצינור המכס - הכול כדי לגרוף קופה מהסחורות שנכנסות ממצרים לעזה. גובה העמלה נקבע, בין היתר, על פי קושי ההעברה של המוצר ולפי שוויו שלו, שכן יש מוצרים שתופסים יותר נפח וקשה יותר להעבירם.
"תארו לעצמכם את הסכום המטורף שהולך לאותם מתווכים. הם בסופו של דבר תומכים בחמאס. בו בזמן עוברים נשקים וציוד לחימה באותו אופן", סיכם המצרי. "בזמן הזה לרוב העזתים אין בכלל היכולת לברוח והם מנסים לשרוד".