בשבעה באוקטובר ב-8:00 בבוקר, בלהה ינון בת ה-76 מנתיב העשרה נעלמה. היא לא מוגדרת חטופה, וגם לא מצאו את גופתה. אחרי כמעט חמישה חודשים, היא נותרה הנעדרת האחרונה. "עדיין לא מצאו אותה. הם לא מצליחים לזהות באופן ודאי. לא מצליחים להפיק דנ"א", אמרה מעיין ינון, בתה של בלהה.
בשבת השחורה נכנסו למושב נתיב העשרה כ-35 מחבלים. שלושה מהם נכנסו באמצעות מצנחי בקאי בשעה 7:00 בבוקר ויצאו למסע רצח ברחוב של בלהה ובעלה יעקב ינון ז"ל, בן ה-78, שנרצח בטבח. הם נכנסו לממ"ד והתכתבו עם בני המשפחה מתוכו.
"אבא כתב לנו הודעה בוואטסאפ ב-7:30 בבוקר, שהם יושבים בממ"ד, הבית נעול, שהם שומעים המון יריות וטילים", שחזרה מעיין. "מרבע לשמונה הם כבר לא היו מחוברים, כבר לא ענו. הבית ספג פגיעה ישירה והתלקח בתוך דקות. הבית עוד היה בית מבנייה קלה, גבס, דיקטים". מור ינון, בתם של בלהה ויעקב ז"ל, סיפרה: "אני אמרתי, ההורים שלי לא שרדו את האירוע הזה. זה ברמה שבעשר בבוקר כתבתי לבני הדודים שלי שיתכוננו שזה יהיה יום מאוד-מאוד קשה".
איתן אבנון, נכדה של בלהה, אמר: "לי דווקא הייתה תקווה. הראש כאילו מבין שהיא מתה, אבל הלב כן אומר אולי היא איכשהו חטופה, אולי כן משהו קרה". לשתי הבנות של בלהה לא הייתה תקווה שאימן חיה: "המקום שלה עם אבא שלי. הם הלכו ביחד".
סא"ל (במיל') דנה נוף, קצינת הקשר של משפחת ינון, הסבירה: "זאת תעלומה שמנסים לפענח אותה. זאת לא תעלומה שנשארת כתעלומה וזהו. אנחנו לא בחסמב"ה. מנסים לברר ולהגיע לתוצאה שתגיד בעצם אם בלהה בחיים או לא".
במהלך הריאיון, שצולם על חורבות הבית של בלהה ויעקב ז"ל, הצביעו בנותיהם על המקום שהיה פעם הסלון בבית הוריהן ועל חדר השינה שלהם. "בכל פעם שהגענו סבתא קיבלה את פנינו, שאלה לשלומינו, אם אנחנו רעבים", סיפר איתן.
"בפעם הראשונה שבאנו לפה זה היה ממש... אי אפשר. זה דבר שאתה לא יכול לדמיין בכלל איך התגלגלת לתוך הסיטואציה הזאת", אמרה מור. "ודווקא אחרי איזו שעה-שעתיים שהיינו פה, יש בזה אפילו משהו מנחם, כי אני דבר ראשון מרגישה אותם פה יותר, וזה כל הדברים הקטנים שנשארו מסביב".
עוד סיפר איתן כי "בכל פעם שאחד מאיתנו היה עצבני או משהו,היה יודע שהוא יכול ללכת לסבתא והיא הייתה נותנת לנו צלחות, שפשוט היינו זורקים. זו הפינה שסבתא הייתה נותנת לנו להוציא בה את הזעם. אני מנסה ממש לא לפתח ציפיות, לא להתעסק באם ואם ואם. אבל כן אני באיזשהו מקום צריך את הזיהוי הזה".
השרפה הגדולה שכילתה את הבית והשיחות שהאחים עשו עם השכנים ממול ששמעו את המחבלים, הספיקו להם. הם החליטו יחד לשבת שבעה על ההורים כבר בשבוע הראשון של המלחמה. "ישבנו שבעה מיום ראשון בבוקר ללא הלוויה", אמרה מור. אחותה מעיין הוסיפה: "לא עבר לנו בראש שאנחנו צריכים לחכות למישהו שיגיד לנו שאנחנו יכולים או מותר לנו לשבת שבעה".
כאשר שתי האחיות נשאלו מדוע שללו את האפשרות שאימן חטופה, הן השיבו: "אמרו מההתחלה שאין חטופים מהמושב". בתוך נתיב העשרה היו שלושה מחבלים. אחד נהרג ב-7:00 בבוקר והשניים שרצחו פה 18 איש כבר ב-8:30 בבוקר ברחו חזרה לעזה. בצוהריים נכנסו עוד כמה בוזזים. לפי מה שהסבירו לנו, יש חילוקי דעות בין מומחי האש שאומרים שהשרפה הייתה פה בטמפרטורות מאוד גבוהות ושבהחלט ייתכן שלא ניתן להפיק דנ"א, לבין המכון לרפואה משפטית שאומר שאין דבר כזה, שתמיד אפשר להפיק משהו".
"בתחילת המלחמה נציגי צה"ל אמרו למשפחת ינון שנמצאו בבית שרידים שהצליחו לאתר, בהם דנ"א של אישה, אבל לאחר מכן חזרו בהם", תיארה קצינת הקשר של המשפחה, שהצטרפה אליה לפני כחודש. "הצטרפתי אליהם כי הם ביקשו".
בחודש האחרון חלה תפנית בעלילה. רוב המומחים יישרו קו שעד שלא ימצאו ממצא חדש בשטח, כל האפשרויות לגבי בלהה ינון פתוחות. "הסיכוי שהיא חטופה - אחת האפשרויות שנבדקות, זה ייתכן. אני לא יכולה להגיד לך באופן ודאי, אין לנו מידע מודיעיני שהיא חטופה בעזה, אבל זה לא לגמרי מופרך. אנחנו כן עושים את כל המאמצים כדי להגיע לתשובות שהן יהיו חד-חד משמעיות, לא אולי, לא כנראה. ודאי ברמה של 100 אחוז ודאות תשובה מוחלטת, אנחנו עוד לא שם", הדגישה סא"ל (במיל') נוף.
בצירוף מקרים מצמרר הצוואה של בלהה ויעקב במותם הייתה להישרף ולפזר את האפר על אדמות המושב. הם לא רצו שגופתם תבזבז מקום על האדמה. אבל גם את הבקשה הזו המשפחה לא יכולה לקיים, עד שלא יגיעו תשובות סופיות מהמדינה.
"הצבא והיחידה לאיתור נעדרים הפכו כל דבר, וגששים וצילומי לוויין, וגם יש ענייני בירוקרטיה", ציינה מור. "בית-משפט מחוזי מינה אותי להיות מנהלת הנכסים הזמנית של אימא. אני עושה פעולות בחשבון הבנק של אימא בשמה. אלה דברים קצת מגוחכים וקשים רגשית. זה משחק בנדמה לי כזה".
המבנה היחידי במשק שנשאר עומד על תילו הוא הסטודיו של בלהה. היא הייתה מורה לאומנות, פתחה אותו בגיל 55 כשיצאה לפנסיה מוקדמת. מאז הכינה שם מאות יצירות והעבירה סדנאות. בתה מעיין סיפרה: "הבית היה מלא עבודות של אימא, אז כל מה שהיה בבית כמובן לא שרד, אבל זה שהסטודיו שרד זה מדהים".
מעיין, בתה של בלהה, סיפרה כי אימה הייתה הולכת להפגין בשבתות נגד המהפכה המשפטית. "היא לקחה את המזוודה, כתבה את זה, והייתה הולכת עם זה להפגנות", הצביעה מעיין על המזוודה שעליה כתוב 'בנימין נתניהו, קח - ולך".
"אימא שלי נעדרת ארבעה חודשים, מ-7 באוקטובר. מבחינתנו, הממשלה נעדרה לפני 7 באוקטובר, ב-7 באוקטובר ואחרי 7 באוקטובר. איך זה יכול להיות שאותו ראש ממשלה, אותם שרים, חוץ מאחת, יושבים באותם כיסאות בלי לקיחת אחריות? בדמיון שלי הם היו צריכים לעמוד מולי בשורה, לכרוע ברך, לבכות, ולהגיד שהם מתנצלים", אמרה מור.
אחותה מעיין שיתפה כי "הסיסמאות שתלויות בכל מקום שאומרות 'ביחד ננצח', בשבילי, כל פעם שאני רואה את זה אני מקבלת שריטה בלב שלי עוד פעם. מישהו היה ביחד איתי, איתנו? פוליטיקאים, אפילו בדרג לא גבוה, בסדר? אבל שיבוא ויקשיב לנו, שיבוא וישאל אותנו. והדבר השני, הניצחון, ניצחון מוחלט. איזה ניצחון? זה לא עניין של ניצחון. אנחנו עכשיו צריכים לכאוב, לעבד את הדברים ולצמוח מתוך זה. לצמוח כמשפחה, לצמוח כחברה, לצמוח כמדינה".