דובר צה"ל התיר היום (שלישי) לפרסום את שמותיהם של שני לוחמי מילואים שנפלו ברצועת עזה: נועם אשרם בן 37 מכפר סבא שמת מפצעיו אחרי שבועיים שבהם נלחם על חייו ורס"ל (מיל') ניצן שסלר בן 21 מחדרה שנפל אתמול בקרב בדרום רצועת עזה. מתחילת המלחמה נפלו 524 חיילים, 190 מהם מתחילת התמרון הקרקעי.
אשרם ז"ל שירת כלוחם בפלס"ר 5352, בעוצבת 'ראם' (179). הוא נפגע מטיל RPG במרכז הרצועה ב-29 בדצמבר, ובמשך שבועיים נלחם על חייו. היום נקבע מותו בבית החולים. הוא הותיר אחריו את אשתו, תמרה, ושלושה ילדים. "על במותיך חלל. איך נפלו גיבורים? מה לך ולמוות, נעם אשרם?", כתב לו חברו ניסים ברכה. "כל מי שעשה איתך מילואים יודע למה החליטו לגייס אותך לפלוגות הנצח של צבא ההגנה של מעלה ואיזה תפקיד מייעדים לך שם".
"כל כך ברור למה ועל מה נלחמת", הוסיף. "נלחמת על האושר, על הצחוק ועל החיוך של כולנו. האושר הזה שדבק בך והופץ לכל מי שהיה בקרבתך. אז אחרי שהאושר הזה ספג מהלומה קשה בשביעי לאוקטובר, אתה יצאת להלחם עליו ולהפיץ אותו שוב. בדרכך שלך, קודם דרך חיילי הפלוגה, ואז במעטפת. איזה מן נעם אשרם אתה. אתה בראש ובראשונה איש משפחה, אחר כך אתה לוחם מקצוען, ואז אתה החייל הכי מצחיק בפלוגה".
"קיווינו שתצא מהפציעה הזאת. רצינו למחוק את אותו יום שישי ארור שנפצעת. אתה לחמת בגבורה עילאית עד לרגע האחרון, ועכשיו אני מקווה שאתה בזרועותיו של יוסי, אביך, שכל כל אהבת", סיכם החבר. "שמור על תמרה ועל הילדים מלמעלה. אנחנו נעשה זאת מכאן. כבר הספקנו להכיר את המשפחה המופלאה שלך, שבאורח פלא, לא זר להם תכונת הצחוק והכוכבות שלך".
עוד כתב בהספדו: "אנו אוהבים אותך אח יקר. אני מאחל לנו שכחברה נהיה ראויים להקרבתך שהיא יקרה וכואבת. אתה נצור בליבנו לעד. לא נשכח אותך כל עוד נשמה באפנו. כל חיוך שנחייך, כל פעם שנביט בכוכבים בשמיים. בנימה אישית, נפגש בעולם הבא, בחוף ים עם שקיעה נפלאה, חקה לשעות דיג כושלות ללא הצלחה, 2 פחיות בירה זולות, וחטיף בוטנים".
שסלר ז"ל שירת כלוחם בגדוד 7155, עוצבת חוד החנית (55). בן 21 היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות, שיר ושי. "גיבור שלי, לא יודעת איך להתחיל בכלל", סיפרה האחות שיר. "קצת קשה לדבר עליך בלשון עבר. אני זוכרת איך מאותה השבת הנוראה תמיד הייתי שולחת הודעה לבדוק שאתה בסדר, וכשלא היית עונה לי אז נכנסתי ללחץ והייתי שולחת עוד הודעה, ואז כשהיית עונה לי אני זוכרת איך תמיד הייתי שולחת לך 'תשמור על עצמך ותחזור הביתה'. אני בטוחה שבכל מקום שתגיע ישר יתחברו אליך גם אם זה שם בשמיים. אתה תמיד אצלי בלב".
האחות שי הוסיפה: "ניצני, אחי הבכור, ילד יפה תואר, הפרח הכי נדיר ושמור בערוגה. הכי מצחיק, דואג, אוהב, מכבד ונבון. איך נקטפת לנו? איך אפשר בכלל להמשיך את החיים עכשיו? מה הספקת בכלל בחיים האלה? אין לי בכלל מילים לתאר מה היית בשבילנו. עוגן, שפיות, אושר ואהבה שלנו. איזה מורל היה לך. הלוחם הכי יפה בצה"ל. היית ותישאר הלב שלנו".