אגם ברגר בת ה-19 נחטפה מנחל עוז ב-7 באוקטובר. היום חשף אביה, שלומי, אות חיים ראשון, ויחיד, שקיבלה ממנה משפחתה. זו הייתה שיחת טלפון שקיבל מאגם גולדשטיין-אלמוג ששוחררה בעסקת החטופים בסוף נובמבר, והיא ביקשה להעביר לו ברכת יום הולדת מבתו שנותרה בשבי.
כך נשמעה השיחה:
אגם גולדשטיין-אלמוג: "אני עכשיו רק יצאתי, אני עוד באוטו, אני בדרך למסוק. הייתי חייבת רק להתקשר להגיד לך מזל טוב ליום-ההולדת שלך".
שלומי: "נכון, נכון"
אגם: "היא ביקשה שאני אגיד לך מזל טוב, אז אני מתקשרת".
מירב (אימא של אגם ברגר): "אני מאמינה שהיא תצא משם".
אגם: (בוכה) "היא תצא, היא תצא".
ספר לי קצת על השיחה הזאת, בעצם אות חיים ראשון ויחיד ב-4 חודשים מבתך שבשבי.
"זה היה ב-26 בנובמבר. ב-24 התחילו לצאת המשוחררות וב-26 היה היום הולדת שלי. הייתי עם אשתי בבית, אני כבר לא זוכר מה הייתה השעה, שמונה, תשע, אולי יותר. ופתאום אני מקבל טלפון מהילדה המדהימה הזאת אגם גולדשטיין-אלמוג ששוחררה יחד עם אימא שלה ושני האחים שלה. היא אומרת לי 'שלום זאת אגם, הייתי עם אגם שלך בשבי, ואני רוצה למסור לך מזל טוב ליום הולדת'. אתה יכול לדמיין לעצמך שיחה כזאת? זה פשוט להיות בשוק. הייתי ממש חסר מילים. לאשתי הייתה התושייה להקליט את השיחה, ולכן יש לכם כאן את ההקלטה. כמובן זה היה שוק בשבילנו ומאוד שמחנו. זה היה סימן חיים".
"אחרי זה כמובן נפגשנו עם משפחת גולשדטיין. אבל כמו שאמרת, מאז עברו 3 חודשים, ואנחנו לא יודעים כלום ואנחנו בחשש מאוד גדול".
"אגם נפצעה באירוע החטיפה"
זה אות החיים היחיד שקיבלת, מאז אתה לא היה שום דבר?
"נכון".
מה היא עוד סיפרה על המצב של הבת שלך?
"אגם נפצעה באירוע החטיפה בפנים. לא ידענו את זה אז, נודע לנו על זה יחסית לא מזמן. אגם גולדשטיין-אלמוג אמרה שיש לה שריטה בפנים. היא לא סיפרה שיש לה פציעה בפנים, את זה גילינו רק בדיעבד. אז עכשיו אני מבין למה היא התכוונה כשהיא אמרה שיש לה איזה שריטה בפנים. זה כנראה כדור או רסיס שעבר".
"היא סיפרה שהמצב, בסך הכול, בזמן שהן היו יחד – הן לא היו יחד תקופה ארוכה, הן היו יחד שבוע מתחת לקרקע. היא סיפרה שסך הכול בסדר, לאותה נקודת זמן".
כבר 4 וחצי חודשים שהבת שלך שם אצל חמאס בעזה, מה החשש הכי גדול שלך ושל אשתך?
"קודם כל אני חושב שהחשש משותף לי ולכל ההורים והמשפחות של החטופים - שהמערכה הזו תימשך ותימשך ולצערי בכל יום אנחנו שומעים על עוד חטוף שלצערי שגילו או שזיהו שהוא כבר לא איתנו והוא גופה בידי חמאס. והפחד שלנו זה שזה יקרה. מי חלם בכלל שנגיע לרגע של 4 וחצי חודשים? אני עוד הייתי אופטימי שזה ייגמר. ואז חשבתי שאולי יהיה נס חנוכה וזה לא קרה, וחשבתי שזה יהיה בט"ו בשבט וזה לא קרה. זה זמן בלתי נתפס ולחשוב שהם שם כל כך הרבה זמן זה בלתי נתפס. וזה ממשיך ואני לא רואה כרגע התקדמות במשא ומתן שפורץ דרך ומגיעים לעסקה".
"אני לא יכול לחשוב על כמה עוד זמן הם יהיו שם. אני לא יודע עוד כמה זמן ילדה בת 19 יכולה להחזיק מעמד", אומר שלומי בכאב.
קורים שם דברים נוראיים אני משער.
"נכון ואנחנו גם שמענו שהחטופות שיתפו בהטרדות מיניות שהן חוו. אין לי סיפור אישי של אגם באירוע הזה, אבל יכול להיות שהילדה לא שיתפה".
"שישימו עצמם בנעליים שלנו"
אתה שומע את הדברים של חלק מהשרים בממשלה, חברי קבינט, בן גביר אומר לא לעסקה מופקרת ושר האוצר אומר זה לא הדבר הכי חשוב לשחרר את החטופים, מה עובר עליך כשאתה שומע אותם?
"לא משנה מבחינתנו מי זה ראש הממשלה. מי שעומד בראש המדינה זה באחריות שלו להחזיר אותם. אני מסכים עם המילה מופקרת – הייתה פה הפקרה ב-7 באוקטובר. הפקירו את מי שגר בעוטף, הפקירו את החיילים במוצבים ומי שאחראי להפקרות - שידאג לתקן את העוול. ואם מישהו חושב שזה לא נכון לעשות עסקה והוא מצביע ואמור לקבל החלטה, אני נותן לו את כל הסמכות לתת את האדם שהכי יקר לו, להחליף אותו עם הבת שלי. ואין לי בעיה שהמלחמה תמשיך להתנהל – אבל לא על הגב של הילדה שלי".
"אם הוא רוצה לקחת מישהו משלו לשים שם, לעשות החלפה, אני בטוח שחמאס ישמח לקבל את הבן של כל שר וחבר כנסת. אני לא אכנס לשמות ואין לי בעיה שהמערכה תמשיך ככה כמה זמן שהיא תימשך", הוא אומר. "שכל אחד ישים את עצמו בנעליים שלנו, שהאדם הכי יקר לו יושב שם עובר דברים שלא יעלו על הדעת - אני מנסה להתנתק רגשית ממה שעלול לקרות שם שם, אחרת אני אקרוס - ויגיד שהחטופים לא הכי חשובים".
"תחשוב על כל הורה שיש לו ילד לגייס. גם לי יש ילדה שהולכת להתגייס - הבת שלי השלישית, באוגוסט צריכה להתגייס. האם מישהו חושב שאני אשלח עוד שה להעלות לקורבן לצבא הגנה לישראל, אם אגם תישאר שם? האם מישהו חושב שהאזרחים של העוטף יחזרו לגור שם אם כל מי שנחטף לא יוחזר? כי את המלחמה מול חמאס אנחנו לצערי נמשיך לנהל לא חודש ולא חודשיים. אז זה לא אירוע שייגמר היום או מחר. אנחנו נדע לשמור על הביטחון שלנו גם אם זה יימשך הרבה זמן, אבל אנחנו לא נוכל להחזיר אותם בחיים אם אנחנו לא נעשה את זה עכשיו".