הנוסעים ככל הנראה לא שמו לב, אבל בשתי טיסות לפחות של חברת אל על בימים האחרונים ניסו "גורמים עוינים" להשתלט על רשת הקשר - ולשבש את הטיסה. המטוסים, שהיו בדרכם לתאילנד ולישראל, הצליחו לנחות בשלום וללא הפרעות לאחר שהטייסים שינו את התדר. באל על הסבירו כי מטוסים של חברות תעופה רבות נתקלים בניסיונות אלו: ניסינו להבין אם וכיצד השתלטות על מערכות הקשר במטוס עלולה לסכן אותנו.
"הרבה בטח חושבים לעצמם שזו בטח תקיפת סייבר, אך זה לא", מציינת אלוף משנה במילואים טליה לנקרי, יועצת לביטחון לאומי וניהול משברים - ומנסה להוריד את הבהלה סביב האירועים. "צריך להבין את ההבדל בין כניסה או חדירה למערכות הסייבר לבין מערכות הספקטרום של תדרי הרדיו. למעשה גורמים עוינים השתלטו במטוסים על מערכת התדר הקשר וניסו להנחות את המטוסים מה לעשות".
"הטייס מבין שזה לא הגיוני"
"למרות מה שנאמר לטייסים, הטייס הפעיל הגיון פשוט ואמר לעצמו 'רגע, אני טס במסלול מאוד מסוים, אי אפשר לזוז במסלול הזה ימינה או שמאלה כי אני טס במסלולים עוינים'", היא מסבירה. "וכשמישהו עולה מולו בקשר ואומר לו 'אתה צריך עכשיו לנחות פה ולסטות מהנתיב', הטייס מבין שזה לא הגיוני".
"במקרה כזה לטייס יש אפשרות לעבור לקשר חליפי. יש להם חלופות כאלו והם מתורגלים לתרחישים כאלו", מוסיפה לנקרי. "זה מקרה חריג אך לפי הנחיות הבסיס, הטייס יודע להחליט אם זה איום פיזי או לא - שעלול אולי להביא לחטיפה של מטוס או של נחיתה באזור עוין".
ההבדל בין ניסיון השתלטות למתקפת סייבר בשמיים, כזו שלכאורה משתלטת על המערכות, הוא גדול: לנקרי מסבירה כי "כדי לתקוף מטוס שעובד עם מערכות משוכללות ומסווגות - זו צריכה להיות מעצמה גדולה שיש לה טכנולוגיה כזו שהיא צריכה לייצר ואין היום סיטואציה כזו. אני לא רואה כרגע סיבה לחשוש מלנסוע ולטייל בעולם".
"מלחמה שאחנו לא מרגישים אותה"
"במערכת הצבאית נערכים למצבים כאלו והם תרחישים שנלמדים ומתכוננים אליהם", מוסיפה לנקרי. "כן היו בעבר במבצעיים צבאיים ובמלחמות ניסיון לחדור לקשר והצליחו לשבש את הספקטרום ולמנוע מאיתנו להשתמש אפילו בטלפונים. במלחמה בצפון שמתכוננים אליה כעת, זהו אחד התרחישים".
"היום, כבר בלי שאנחנו ממש מרגישים מתחוללת מלחמה במרחב הסייבר, אנחנו פשוט לא מרגישים אותה כמו טילים ואזעקות", היא מסכמת. "זה מרחב שמתקיימת שם מלחמה בכל מקום, מתקפה והגנה כמו מתקפה על בתי חולים או משרד ממשלה וגם ניסיונות לחדור לאמצעי לחימה. אלו דברים שקורים".
סגן ראש המל"ל לשעבר וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ד"ר צ'ק פרייליך, התייחס גם הוא לניסיונות ההשתלטות ואמר: "איום הסייבר על המרחב האוירי נחשב בעולם לאחד המסוכנים והוכר ככזה גם על ידי מערך הסייבר הלאומי בישראל. בנתב"ג פועלת יחידה מיוחדת להגנה מפני תקיפות סייבר במרחב האווירי". עוד נזכר פרייליך כי "ב-2020 כשהגיעו מנהיגים מכל העולם לישראל לטקס הזיכרון ל-75 שנה לשחרור אושוויץ, נתב"ג והמטוסים של המנהיגים שהגיעו הנה הותקפו במתקפות סייבר רבות לקראת הנחיתה".
גורמים בכירים בחברת אל על הדגישו שהאירועים התרחש מעל אזור סומליה וכי אין קשר ישיר למלחמה בישראל. בהודעה הרשמית של החברה נמסר: "ההפרעות אינן מכוונות למטוסי חברת אל על וכי לא מדובר באירוע ביטחוני. ההפרעה לא השפיעה על מהלך הטיסה התקין הודות למקצועיות הטייסים שהשתמשו בדרכי התקשורת החלופיות ואפשרו את המשך הטיסה במסלול המתוכנן".
עוד ציינו באל על כי "רשות התעופה האזרחית המקומית של סומליה פרסמה לאחרונה עדכון לכלל חברות התעופה העולמיות באשר להפרעות צפויות בקשר באזור זה. גם טייסי אל על עודכנו בנושא, והונחו להשתמש בדרכי תקשורת חלופיות במקרה כזה".