בצל ההמתנה לתגובה ישראלית נגד איראן, בירושלים החלה להתגבש הבנה שאיפוק צבאי בשלב הזה יוכל להניב פירות מדיניים. העיצומים שהטילו אתמול (חמישי) ארה"ב ובריטניה על טהרן הם רק דוגמה אחת להישגים שאותם מנסים להביא כיום בישראל, תוך כדי הכנתה של התגובה הצבאית. באיראן, בינתיים, נכנסו לכוננות ספיגה. במקביל, מול המיקרופון של חדשות 12: שר החוץ האיראני נשאל על התגובה הישראלית – וסירב להשיב.
בין דיוני מועצת הביטחון של האו"ם, כתבתנו יונה לייבזון שאלה את השר עבדאללהיאן האם איראן נערכת לתגובה הישראלית. עבדאללהיאן סירב להשיב. צפו בתיעוד המלא:
ישראל מגבירה את הלחץ בשלל דרכים. בירושלים מובילים מהלך, שנועד למצות מבחינה מדינית את האיפוק שמפגינה ישראל בשבוע האחרון, מאז התקיפה האיראנית. המטרה היא להפיק מהאיפוק הזה כמה שניתן – כאשר העיצומים של בריטניה וארה"ב הם דוגמה אחת וראשונה לכך.
ההבנה היא שחלון ההזדמנויות לתקיפה יישאר פתוח כמה שבועות. על ישראל להחליט מתי לפעול והיכן, ועליה לעשות זאת בתיאום עם ארה"ב והקואליציה האזורית. צה"ל לא יוכל לפעול ללא גב מהאמריקנים. בינתיים, מוכנים בישראל לתת לאיראנים "להזיע" ולחשוש מהתקיפה המתקרבת.
ניתן לראות עדויות לחשש שכזה באיראן. ספינת ריגול איראנית שנמצאת בים האדום קיבלה כיום הוראה לחזור לאיראן, מחשש לפגיעה ישראלית. בנוסף, ישנם דיווחים שאנשי משמרות המהפכה בסוריה פינו את בסיסיהם מחשש לפגיעה.
לצד זאת, איראן השמיעה גם איומים מחודשים היום – שאמרו שאם ישראל תתקוף, טהרן "תשקול מחדש את מדיניות הגרעין שלה". איראן גם איימה שאם העיצומים נגדה יוחמרו – היא תגביר את העשרת האורניום.
"יש לנו זכות להגיב", הסביר במהדורה המרכזית אלוף במילואים תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי. "אפשר לממש את הזכות עכשיו, או לנסות להמיר אותה במשהו שיפגע באינטרסים של איראן. זה יכול לפתוח את הדלת, למשל, לפעולה ברפיח".
עם זאת, היימן הוסיף: "על סנקציות נגד איראן לא הייתי בונה, כי זה לא באמת מצליח להשפיע. העובדה שיש קואליציה בין-לאומית ערבית זו התבוסה האסטרטגית של איראן".