כך נראה מחדל, שעה אחר שעה: צה"ל פרסם היום (חמישי) את התחקיר הראשון שעוסק בטבח 7 באוקטובר - הקרב על בארי, שעות אחרי שהציג את ממצאיו לחברי הקיבוץ שניצלו וש-9 חודשים אחרי אותה שבת שחורה, עדיין מפונים מבתיהם ונמצאים בים המלח. את התחקיר הצבאי קיים אלוף (במיל') מיקי אדלשטיין שגם הציג הבוקר לניצולים את הממצאים, והוא עוסק בפשיטה ההמונית של מחבלי חמאס ובקרב שהתחולל על הקיבוץ, ש-100 מחבריו נרצחו ו-29 נחטפו, 11 מהם עדיין בשבי. התחקיר גם עוסק באירוע בני הערובה בבית של פסי שבו נהרגו 13 איש ומצא כי ההחלטה לירות עליו פגז של טנק מוצדקת - וכי בני הערובה נרצחו בידי המחבלים.
מההיערכות השגויה של צה"ל, דרך כיבוש מלא של הקיבוץ למשך 4 שעות ועד החזרת השליטה המלאה ביום שלמחרת - אלה עיקרי התחקיר, שהוצגו גם ל-23 משפחות השכולות שיקיריהן נפלו בקרבות.
כך בוצע התחקיר
התחקיר נמשך כ-3 חודשים והוא כלל מאות שעות של שיחות וראיונות עם תושבי הקיבוץ, חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, שפעלו במקום בימים הראשונים למלחמה. בצה"ל מציינים שאלפי פרטי מידע וחומרים נאספו על מנת לייצר תמונה בהירה ומדויקת ככל הניתן של השתלשלות האירועים. חברי הצוות, שלא מהווים חלק משרשרת הפיקוד ולא היו מעורבים באירועים עצמם, אספו הקלטות של כלל קולות הקשר של מערכות כוחות הביטחון, בחנו את התקשורת בין חברי הקיבוץ (בהסכמתם) ואף בוצע איסוף מודיעין משלים ושימוש בחומרי חקירה של מחבלים שנתפסו בתחילת המלחמה. בנוסף, הצוות ריכז סרטוני חוזי, תיעודים מתצפיות ושחזורים בשטח. התחקיר הצבאי בוצע בשיתוף פעולה עם השב"כ והמשטרה, שכוחותיהם פעלו בקיבוץ.
1. 06:30 | תחילת מתקפת הפתע על ישראל
אלפי מחבלים חודרים מרצועת עזה.
2. 09:00-06:45 | המתקפה הקרקעית על בארי
• החדירה לקיבוץ החלה ב-06:45, עם פשיטה המונית לקיבוץ של 340 מחבלי חמאס, כמאה מתוכם מחבלי נוחב'ה.
• המחבלים הראשונים הצליחו לחדור לשטח הקיבוץ משני כיוונים, ובשלב זה מי שנלחם מולם היו רק חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ.
3. 09:00–13:30 | הקיבוץ נכבש בידי המחבלים
• התחקיר קובע כי הקיבוץ נכבש מהשעה 09:00 עד לשעה 13:30.
• כל החטופים מבארי נלקחו לעזה בפרק הזמן הזה.
• התושבים נאלצו להתמודד לבד עם מחבלים וניסו לייצב קו הגנה לבלימת ההתקפה.
• כוח ראשון של צה"ל הגיע לקיבוץ ב-09:00. מדובר על כוח של שלדג, אך לאחר שהיו בשורותיו הרוג ופצועים בחילופי האש - מפקד הכוח א' החליט לעזוב את קו הלחימה העיקרי. הכוח פינה פצועים והתמקם בכניסה לקיבוץ, שם נלחם במחבלים נוספים שהגיעו לשער.
• בתחקיר נקבע: החלטתו של א' - הינה שיקול דעת לא נכון ושגיאה מקצועית חמורה בכך שלא נשארו להילחם לצד חברי כיתת הכוננות והאזרחים.
4. 22:00-13:30 | שלב בלימת האויב
• כוחות משמעותיים נכנסו לקיבוץ הכבוש בשעה 13:30.
• כוחות של אוגדת "הבזק" (99) בפיקודו של תא"ל ברק חירם הגיעו ב-16:15, ורק אז החלה הסדרה של הפיקוד והשליטה.
• כשעתיים לאחר מכן, בשעה 18:00, כבר נלחמו בשטח הקיבוץ כ-700 לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון.
• פינוי התושבים החל בשעות אחר הצוהריים.
5. 05:00-22:00 | השבת השליטה המבצעית
• רק בשלב זה מתבצע עיקר פינוי התושבים - כ-15 שעות לאחר החדירה לקיבוץ.
• הכוחות סיימו סריקות במרבית שטח הקיבוץ.
• בסופו של שלב זה מושגת שליטה מבצעית של כוחות הביטחון על בארי.
6. 8 באוקטובר, 15:00-05:00 | סריקה והשלמת טיהור הקיבוץ
• הכוחות מבצעים סריקה חוזרת בקיבוץ.
• הלחימה במספר מוקדים מתוחמים נמשכת.
פער במוכנות ובתרחיש הייחוס
• בצבא מודים: תרחיש הייחוס עסק רק בחדירות בודדות ונקודתיות - צה"ל לא נערך לאפשרות של חדירה נרחבת כפי שקרה ב-7 באוקטובר עם פשיטה של אלפי מחבלים שתקפו במקביל עשרות מוקדים.
• ההיערכות הביאה לכך שלא היו במרחב כוחות עתודה נוספים שיכלו להישלח לבארי.
• הרמטכ"ל: צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים במובן הקשה ביותר וכשל במשימתו.
גיבוש תמונת מצב
• צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ עד לשעות אחר הצוהריים של ה-7 באוקטובר.
• הצבא התקשה להבין מה קורה בתוך הקיבוץ זאת למרות שלצוות החירום היישובי (צח"י) כן הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ בשעות הבוקר.
• גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי על חדירת מחבלים לאורך השעות הראשונות של מתקפת הטרור.
תחילת הלחימה בקיבוץ וגבורת התושבים
• במשך 7 שעות התושבים הגנו על עצמם: עד השעה 13:30 הלחימה התנהלה על בסיס כיתות הכוננות והתושבים בלבד.
• פעילותם ותושייתם של התושבים היא זו שבלמה את האויב מלהרחיב את התקפתו לשכונות נוספות.
• התושבים המשיכו להילחם גם לאחר הגעת כוחות צה"ל, הכווינו אותם ונלחמו לצדם.
• הרמטכ"ל: לחימת תושבי בארי ובראשם חברי כיתות הכוננות בוצעה בנחישות ובאומץ. את גבורתם, בהגנתם בגופם על הקיבוץ ותושביו, יש להעלות על נס. לחימה זו היא שבלמה את כיבושו הכולל של הקיבוץ והצילה חיים רבים. לצידם הרמטכ"ל ציין לשבח את פעולת חברי צוות החירום היישובי (צח"י) בגיבוש תמונת מצב מתעדכנת ושמירת קשר עם התושבים תחת אש.
פיקוד ושליטה
• בשעות הראשונות הלחימה התאפיינה בהיעדר פיקוד ושליטה ובחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות.
• בבארי היו כמה אירועים שבהם כוחות ביטחון הצטברו בכניסה לקיבוץ - ולא נכנסו ללחימה מיידית.
• הרמטכ"ל: כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה. לצד זאת, בוצעו שגיאות וטעויות חמורות ומוטלת עלינו החובה ללמוד, לחזק ולתקן עבור העתיד.
למה היו כוחות ביטחון שלא נכנסו ללחימה?
• עשרות לוחמים המתינו למשימת פינוי תושבים.
• כ-40 לוחמים יצאו מהקיבוץ בשגיאה פיקודית של מפקדי הכוחות.
• כ-60 לוחמים לא נכנסו לקיבוץ כי המתינו למפקד.
• כוחות וחפ"קים היו מחוץ ליישוב ככוחות מעטפת.
• הרמטכ"ל: שאלה חשובה שנמצאת בבסיס כלל תחקירי הקרבות היא מה הסיבות לאי-הגעת הכוחות הביטחון בתחילת הלחימה. תחקיר זה מספק את התשובה העקרונית שריבוי ההתקפות בו-זמנית על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו, הקשו עלינו לפעול על מנת לממש את משימתנו. הסיבות הפרטניות יתוחקרו בתחקיר הכללי.
• הרמטכ"ל: משעות הצוהריים ואילך היו כוחות מחוץ לקיבוץ בהמתנה, בעוד בתוך הקיבוץ מסע ההרג נמשך. מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה. בבחינת הסיבות שהביאו לכך נמצא כי מפקדים הגיעו עם כוחות ונכנסו לקיבוץ עם חלק מהכוח, על מנת להבין את תמונת המצב; בחלק מהכוחות נמצא כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח אי הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות; חלק מהממתינים בחוץ היו כוחות מעטפת של כוחות שלחמו בתוך הקיבוץ. עלינו לחדד ציווי ברור - במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים. החל משעה 13:30 החלו להיצבר בקיבוץ כוחות לוחמים רבים מצה"ל, שב"כ ומשטרה. כוחות אלה חתרו למגע ולחמו בגבורה ובאומץ לב עד ליום שני בבוקר, לאחר שהרגו את כל המחבלים שהיו בקיבוץ.
מינוי תא"ל חירם למפקד הגזרה
• בשל ריבוי מוקדי הלחימה והצורך בפתרונות דחופים, הוחלט בזמן אמת למנות מפקד בכיר לכל מוקד לחימה מרכזי.
• הרמטכ"ל ופיקוד הדרום החליטו להטיל על תא"ל ברק חירם את הפיקוד על הגזרה, ולאחר מכן על בארי.
• הגדרתו של תא"ל חירם כמפקד הגזרה הייתה רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב, מענה לתושבים, ויצרה בהירות בתמונת המצב ופיקוד נכון של הכוחות הלוחמים.
• הרגע שבו תא"ל חירם קיבל את הפיקוד היה "היפוך הקערה" והביא להשגת שליטה מחודשת בבארי.
•צוות התחקור ציין כי "לצד שגיאות מבצעיות וטעויות בהפעלת הכוח, הלחימה בבארי כללה שורה של מעשי גבורה ואומץ עילאי מצד הכוחות הלוחמים, המפקדים וכוחות הביטחון שלחמו בקיבוץ, והביאו להצלת תושבים רבים".
• כוחות סיירת מטכ"ל נכנסו ללחימה בבארי ולחמו בגבורה ובמקצועיות רבה, תוך אובדן לוחמים ופצועים קשים. לצד זאת, החלטת מפקד היחידה להוציא כוח מהלחימה ולהכניס במקומו כוח אחר מבלי לקבל אישור לכך ומבלי לשמר מגע עם האויב מהווה שגיאה חמורה.
התנהלות שגויה של הכוחות מול האזרחים
• היו מקרים שבהם כוחות צה"ל נהגו באופן לא ראוי בהתנהלות מול אזרחים - שפונו באופן רגלי דרך גופות יקיריהם ושל מחבלים שחוסלו.
• אחרי הפינוי לציר 232 בכניסה לקיבוץ - היו מקרים של התנהגות לא ערכית של חיילי צה"ל שהתעלמו מתושבים שנותרו יושבים על הקרקע במשך שעות מבלי שלוחמים אבטחו אותם.
לוחמים עם מיגון אישי שהותירו אזרחים וילדים בלי מיגון גם בשעת צבע אדום, לא נתנו מים לשתייה ועוד: רק בהגעת קצינת עורף חטיבה צפונית החל מהלך משמעותי להסדרת המצב.
• בכמה מקרים, הכוחות פעלו לחילוץ פצועי צה"ל - לפני חילוץ אזרחים.
"ירי הטנק - החלטה מקצועית ואחראית בהחלטה משותפת של מפקדים כדי להציל את בני הערובה"
• הצוות קבע כי באירוע פעלו הכוחות בציר פיקוד ושליטה סדור, אשר כלל פיקוד מחפ"ק ייעודי של ימ"מ, שב"כ וצה"ל, ותוך קבלת ליווי מודיעיני ואווירי בזמן אמת.
• אל מול הנסיבות המורכבות והקשות ששררו, המפקדים והכוחות שפעלו באירוע קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, כאשר הם ממצים עד תום את מאמצי המשא ומתן.
• ירי הטנק לעבר סביבת הבית בוצע באופן מקצועי, בהחלטה משותפת של המפקדים מכלל הארגונים, לאחר חשיבה והערכת מצב וכדי להפעיל לחץ על המחבלים - ולהציל את בני הערובה.
• ההחלטה לפרוץ אל המקום התקבלה על מנת לנסות ולהציל את בני הערובה ולאחר שנשמעו קולות ירי משטח הבית ושהמחבלים הודיעו על כוונתם להתאבד ולהרוג את בני הערובה.
• בני הערובה שהוחזקו במבנה גילו תושייה רבה, ועשו מאמצים רבים כדי ליצור קשר עם כוחות הביטחון ולהכווין אותם.
• הערכת התחקיר - מרבית בני הערובה לא נהרגו מירי הטנק אלא נרצחו בידי המחבלים.
• צוות התחקיר הציג למשפחות השכולות את הערכתו לגבי נסיבות המוות של כל אזרח שהוחזק במבנה.
• מהמידע שנבחן עולה כי במבנה עצמו לא נפגעו אזרחים מירי פגזי הטנק.
• מחוץ למבנה נפגעו שני אזרחים מרסיסים.
הרמטכ"ל קבע: מדובר באירוע ייחודי במאפייניו, שכלל אירוע בני ערובה באזור לחימה. באירועים מסוג זה על המפקד בשטח לקבל החלטות קשות שמטרתן להציל כמה שיותר אזרחים. מהתחקיר עולה כי ערך זה הנחה את קבלת ההחלטות של המפקדים בשטח באירוע זה. שיקול הדעת וניהול האירוע על ידי כוחות הביטחון שנכחו בו בוצע באופן מקצועי וערכי, תוך שימוש נכון באמצעים שעמדו לרשות הכוחות ובהם ניהול משא ומתן, מודיעין ושימוש בטנק כאמצעי אחרון ליצירת לחץ על המחבלים.
לקריאת התחקיר המלא על הבית של פסי - לחצו כאן
"תחקיר הקרב בבארי הינו התחקיר הראשון כחלק מתהליך התחקור הפנימי הרחב שנערך בימים אלו בצה"ל, ובוחן את אירועי ה-7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם", סיכם הרמטכ"ל. "אמנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון וממדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם. בסופו של הליכי התחקור שיאפשר גיבוש תמונה מלאה של האירועים, יתקבלו החלטות וייגזרו משמעויות מלבד המסקנות המבצעיות שיוטמעו בטווח הזמנים הקצר".
הרמטכ"ל הוסיף: "עלינו מוטלות האחריות והחובה לבצע הליך תחקור נוקב ומעמיק זאת על מנת ללמוד, לחזק ולשפר את ההגנה לה ראויים אזרחי ישראל. זו למידת עומק לשם שינויי עומק שיחזקו את צה"ל, במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל. זוהי חובתנו כלפי הציבור הישראלי בכלל ותושבי הדרום בפרט".
דובר צה"ל: נכשלנו בהגנה על אזרחי ישראל
דובר צה"ל בהצהרה: "צה"ל נכשל בהגנה על אזרחי ישראל. אלפי מחבלים פשטו לשטח ישראל. האחריות עלינו – נפיק לקחים. בכוונתנו להציג בחודשים הקרובים את הממצאים של כל התחקירים. אנחנו בעיצומו של הליך תחקירים רחב היקף".