כפי שפורסם לראשונה ב-N12, תת-אלוף ברק חירם הגיע היום (שלישי) לקיבוץ בארי ונפגש עם משפחות הנרצחים בבית של פסי - בפעם הראשונה מאז פרסום ממצאי התחקיר על הקרבות בקיבוץ.
שרון כהן, כלתה של פסי כהן שבביתה רוכזו בני הערובה במה שהפך לאחד האירועים הקשים בקרב על בארי, סיפרה על מה שנאמר בפגישה. "הרגשתי שהבטן כואבת, זו הייתה פגישה מורכבת מכמה סיבות. שמענו את הצד שלו, הוא לקח אחריות ואמר שהצבא נכשל".
היא הוסיפה כי קרובי הנרצחים אמרו לקצין הבכיר את שעל ליבם: "עימתנו את ברק עם מה שהיה וכל מה שהפריע עם ההתנהלות שלו. הוא הקשיב בלב פתוח. אני דיברתי על הראיונות שלו בתקשורת, כשראיתי אותו בריאיון לא ישנתי כל הלילה והדברים שאמר היו לא מדויקים".
היא סיפרה עוד שחלק מהמשפחות כעסו והטיחו בו דברים מאוד קשים. "המפגש לא חידש לנו מבחינת פרטים, אבל ההתנצלות שלו הייתה כנה", סיכמה שרון. "לא כל המשפחות הסכימו עם מה שנאמר, יש כאלו שאמרו שהוא צריך לסיים את תפקידו בצבא. מבחינתי הוא מבין שצה"ל כשל הוא הבטיח שהוא יעשה הכל להשבת אמון".
רון שפרוני, קרוב משפחה של אביה, איילה והתאומים ליאל וינאי חצרוני ז"ל שהוחזקו כבני ערובה ונרצחו, סיפר על המפגש עם תא"ל חירם כי הקולות בנוגע להמשך דרכו בצבא היו חלוקים במפגש: "השיחה לא הייתה פשוטה, ועלו בין המשפחות השכולות קולות שונים שחלק קראו להתפטרותו. אני ביקשתי ממנו, כצעד בונה אמון שלא להתפטר. חירם אמר לי באופן אישי כי הוא הקשיב לביקורת ולקח אותה לתשומת ליבו".
"בשיחה התעקש חירם שדווקא בגלל שהוא היה הקצין האחראי בבארי, הוא נמצא במעמד הטוב ביותר לקבל את הפיקוד על אוגדת עזה", שפרוני שיתף את דבריו של תא"ל חירם. "ניכר שחירם רצה להקשיב, אך גם נאטם מול חלק מהביקורת הקשה שעלתה על פקודות שנתן, נסוג מדברים שאמר מפורשות בתקשורת בעבר וניסה להשקיט את הכעס עליו כחלק מהרצון להתמנות למפקד האוגדה הבא".
לפני שבועיים פגש חירם את חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, שמע את טענותיהם הקשות והסביר: "בזמן הנתון לא יכולתי לקבל החלטה אחרת, עד שהגעתי לבארי הכול התנהל בכאוס מוחלט". חלק מכיתת הכוננות אמרו שנפגעו עמוקות כשצפו בו ב"עובדה", מסביר שלא הייתה הפקרה ושחילץ אנשים, כששיש לו "חיוך על הפנים". בתגובה לדברים הסביר חירם: "הרמטכ"ל ודו"ץ ביקשו ממני להגיע ואני גרוע בזה". בנוסף הוא טען כי בשבת השחורה לא היה מודע לכוחות בחוץ וציין כי לקח אחריות בראיונות על דברים שלא קרו.
ממצאי תחקיר הקרבות בבארי שפורסמו לפני כשבועיים וחצי לא חשפו ליקויים משמעותיים בהחלטות שקיבל חירם לכל אורך השעות בהן פיקד על הלחימה בקיבוץ. כמו כן, גם ביחס להתנהלותו ב"בית של פסי", צוין בתחקיר כי החלטתו לשגר ארבעה הפגזים לגג הבית הייתה סבירה.
יממה לאחר פרסום התחקיר שלח חירם איגרת לפקודיו, שבה התייחס ללחימה בגזרות השונות. "ככל שעובר הזמן - העומס והשחיקה האישיים גוברים, אך לצד זה יש גם הצלחות מבצעיות ופגיעה באויב", כתב. "השאיפה והרצון לחזור לשגרה ולחיים הקודמים שהיו לנו ברורים וטבעיים - אך לצערי אינני יכול להבטיח לכם ש'הנה זה בא'. אנחנו בעיצומה של מלחמת קיום על עתיד ילדינו ועתיד המפעל הציוני כולו. קיווינו להיות עם ככל העמים ולחיות חיים פשוטים ונורמליים, אז קיווינו". חירם המשיך: "אלפי דורות מביטים בנו ושואלים - האם אתם ממשיכים לשאת את הלפיד? האם אתם נכנסים מתחת לאלונקה? תשובתנו ברורה: כן, ועד הסוף. אנחנו ממשיכים בכל הכוח. אנחנו ננצח!".
קיבוץ בארי היה אחד ממוקדי הלחימה הקשים ביותר ב-7.10. 101 מהתושבים נרצחו, 29 נחטפו משטח הקיבוץ לתוך רצועת עזה – 11 מהם עדיין שם.