מפקד 8200, תא"ל יוסי שריאל, עדכן היום (חמישי) את הרמטכ"ל הרצי הלוי כי בכוונתו לעזוב את הצבא, בשל חלקו במחדל 7 באוקטובר. במכתב ששלח לחיילי היחידה גולל חלקו בכשלים שקדמו ל-7 באוקטובר: "לא עמדתי במשימה, למרות הציפייה לא הבאנו את ידיעת הזהב". לקריאת המכתב המלא
"ב-7 באוקטובר בשעה 06:29 לא עמדתי במשימה כפי שציפיתי מעצמי, שציפו ממני פקודיי ומפקדיי ושציפו ממני אזרחי המדינה שאני כל כך אוהב", כתב שריאל. "היום, בהתאם למצב המלחמה, לתהליכים של ליכוד השורות ובניית החוסן היחידתי ולאחר השלמת תהליכי התחקור הראשוניים, אני מבקש לממש את אחריותי האישית כמפקד היחידה ב-7 באוקטובר ובמועד שייקבע בידי מפקדיי להעביר את המקל למשמרת הבאה".
הושלם התחקיר של 8200, "לא עמדתי במשימה"
לדברי שריאל, לאחרונה השלימו ביחידה את התחקור הראשוני על חלקה במחדל 7 באוקטובר, "התחקיר מראה כי בשנים, בחודשים, בימים ובשעות שקדמו למתקפת הפתע, דרגי העבודה של היחידה שלנו, על מרכזיה השונים, סיפקו במקצועיות ובעמל רב סדרה של ממצאים מפורטים, אשר הופצו לכלל השותפים המודיעיניים והמבצעיים, כל תוכניות המתקפה האופרטיבית של חמאס, על האימונים ונוהל הקרב למימוש תוכנית זו, על התפיסה של חמאס כי יש לפתוח בהפתעה בזמן שכוחות צה"ל נמצאים בשגרה ועל אינידיקציות חריגות במספר מערכים בזרוע הצבאית של הארגון בלילה שלפני".
"המידע המפורט שהופק והופץ על תוכניות חמאס ועל היערכותו לא הצליח לנפץ את ההבנות היסוד המודיעיניות והצבאיות, לא בתוך היחידה ולא בקרב שותפינו", הוסיף מפקד יחידה 8200. "למרות הציפייה שהייתה מאיתנו, לא הבאנו את ידיעת הזהב שקובעת את יום ה-ע ושעת ה-ש ליציאה למתקפה. אני שואל את עצמי ללא הרף וללא תשובות מספקות - למה? מה גרם לכך? מה דרש היה לעשות אחרת או לצפות אחרת? איפה נעוצים שורשי הכישלון?"
שריאל המשיך: "לאורך שנות שירותי למדתי כי הסיכונים וההזדמנויות, ההצלחות, הטעויות והכישלונות, טמונים במפגש בין מידע לידע, בין מודיעין לאופרציה, בין מה שאנחנו יודעים למה שאנחנו לא יודעים. בשנים שלפני ובחודשים שלפני, כמו גם בליל ה-7 באוקטובר עצמו, כשלנו כולנו כמערכת מודיעינית ומבצעית ביכולת לחבר בין הנקודות כדי לראות את התמונה והיערך למול איום הייחוס שהתהווה".
"באופן אישי, כשלתי בכך שלא הבנתי די הצורך, ולכן גם לא שיקפתי די הצורך, שבמציאות הייחודית בגבול עזה אנחנו כמערכת מחויבים לניהול סיכונים אחר, הנגזר ממרווח הטעות המזערי שקיים בגזרה הזו", הסביר תא"ל שריאל. "לא הצבעתי על כך, שבמציאות שבה יש, הלכה למעשה, שתי דיוויזיות קומנדו של נוח'בה בגבול עזה, מרחק דקות בודדות מיישובים ישראלים, ואויבים שנפגשים שוב ושוב עם עוצמתו של המודיעין הישראלי ומפנימים זאת, לא ניתן להסתמך על מרחב התרעה סיגינטי לצורך היערכות אופרטיבית, ובוודאי שלא נכון לבנות על כך שביום פקודה נצליח להשיג את ידיעת הזהב. האחריות על חלקה של 8200 בכישלון המודיעיני והמבצעי מוטלת כולה עליי".
מפקד יחידה 8200 חתם: "אני יודע שפעלתי בחרדת קודש ולמרות זאת הרע מכל קרה ואני מבקש סליחה עמוקה. סליחה שלא עמדתי במשימה כפי שציפיתם ממני וכפי שאני דרשתי מעצמי. אני יודע וכואב שאת הנעשה אין להשיב. אני מרכין ראש".
"אחריותנו ליישם את הלקח, בפרט מול חיזבאללה"
".ף
לדברי תא"ל שריאל, "מיד עם פרוץ מתקפת הפתע יצאנו להסתער. מהרגע הראשון אמרתי שיש לי אחריות ומחויבות על מה שהיה ועל מה שיהיה. לא הייתה לי הזכות לעצור, אף לא לרגע קל. מאותה השבת בבוקר אני משקיע את כל מרצי כדי להחזיר את החטופות והחטופים, לנצח את חמאס ואת חיזבאללה ולהתמודד באפקטיביות מול איראן".
"ב-342 הימים האחרונים היחידה פועלת בתצורה של שעון לחימה: מסתערת, ממוקדת, מלאת רלוונטיות, מעורבת בסיכולים, מספקת מידע התרעתי ב-7 גזרות לחימה, לוקחת חלק בקרבות ההגנה וההתקפה ופועלת גם עם יושרה פנימית, כאשר רק משימה אחת ניצבת לנגד עינינו - לנצח. במהלך המלחמה הקפדנו ככל שידנו השיגה לממש את אחריותנו ליישם בגזרות השונות, ובפרט מול חיזבאללה ואיראן, את הלקחים הראשוניים שלנו מכישלון 7 באוקטובר".