רוב החיילים בגזרת עוטף עזה לא ידעו על קיומה של המסיבה ליד קיבוץ רעים ב-7 באוקטובר. כך עולה מממצאי תחקיר צה"ל המתגבש על הטבח בנובה. את עיקרי הממצאים פרסמנו הערב (שבת) ב"חדשות סוף השבוע", לצד מידע חדש ותיעודים בלעדיים מהחטיפות בפסטיבל.
במחוז הדרומי של המשטרה שהיה אחראי על אבטחת המסיבה לא הרפו מהצבא. יום לפני תחילת המסיבה, מפקד האירוע, סגן-ניצב ניבי אוחנה, לא היה רגוע. הוא פונה לצבא וכתב בסיכום הדיון: "ביקשתי התייחסות לגבי 'פטיש חם'", כלומר, חדירת מחבלים מעזה.
אייל אזולאי, ממלא מקום מרחב נגב במשטרה ב-7 באוקטובר, סיפר כי הבקשה המקורית שנשלחה לצבא הייתה לקיים את המסיבה בחמישי עד שבת - 5 עד 7 באוקטובר. "אני רואה שהצבא לא מאשר את 7 באוקטובר", אמר אזולאי. "אני פונה לקצין בכיר מפיקוד דרום ושואל אותו שאלה מדויקת: האם יש איזשהו שיקול ביטחוני שאני אמור להיות מודע אליו? התשובה שאני מקבל היא שהשיקול הוא לא ביטחוני".
הקצין הבכיר הוא ראש פיקוד מטה הדרום. באוגדה ובפיקוד מתלבטים אם לאשר גם את שבת, שמחת תורה, בגלל הפרות הסדר על הגדר באותה תקופה. ביום חמישי, היום שבו התחילה המסיבה, התקבל אישור להמשיך אותה גם בשבת.
"אנחנו מבקשים להבין האם אפשר לקבל איזשהו כוח צבאי עם רכב ממוגן שיהיה פה", שחזר אזולאי. "הצבא מעדכן אותנו שההחלטה שלו היא לאבטח אבטחה מרחבית, לא אבטחה של חיילים".
על פי ממצאי התחקיר, המידע על קיום המסיבה הגיע עד למפקדי הגדודים ושם נעצר. למרות הסימנים המעידים שהחלו להגיע, המסיבה לא עלתה ולו פעם אחת בשיחות הליליות - כך שלא שקלו לבטל אותה או לתגבר את האבטחה סביבה. בכירי הפיקוד, האוגדה והשב"כ מקיימים הערכות מצב. הם אמנם לא מבינים שעומדת להתרחש פשיטה המונית, אבל בהחלט נערכים לאפשרות של ניסיון חדירה מקומית או פיגוע.
המשטרה שאבטחה את האירוע לא עודכנה על השיח הלילי ב-7 באוקטובר בשל רצון במערכת הביטחון לשמור על מקורות מודיעין. גם כשנשלח כוח ימ"מ משטרתי לעוטף, במחוז דרום במשטרה לא עודכנו על כך. "משטרת ישראל לא קיבלה שום אינדיקציה שמתרחש משהו", אמר אזולאי. "יכול להיות שאם היינו חלק מזה אז לפחות היינו מקבלים החלטה לסגור את המסיבה".
בשעה 06:32 בבוקר, מפקד המחוז הדרומי במשטרה, אמיר כהן, מתקשר לאלוף הפיקוד ירון פינקלמן ושואל אותו אם קרה משהו בעזה בלילה, תוהה אם ירי הרקטות המסיבי הוא תגובה לחיסול. פינקלמן משיב לו: "לא משהו שידוע לנו, לא יודעים כלום".
משתתפי המסיבה מתחילים לברוח. עשרות שנסים למערב, לכיוון עזה, ניצלים. השוטרים מכוונים את המבלים לעלות על הרכבים ולברוח בכביש 232, צפונה או דרומה. מאות שיצאו בדקות הראשונות והמשיכו בלי לעצור ניצלו. רבים מאלה שעצרו להסתתר במיגוניות בחסות הירי הרקטי נרצחו שם מאוחר יותר.
קצת לפני 07:00 מחבלי הנוח'בה משתלטים על צומת מפלסים ומתחילים לטבוח במבלים שבורחים צפונה. הנהגים ששומעים את הירי מסתובבים חזרה. כשמכוניות מתחילות לחזור, במשטרה מבינים שקורה משהו בכבישים ומחליטים לסגור את כביש 232.
50 דקות מתחילת הפלישה, השוטרים מקימים מחסום בכביש לכיוון צפון. הם מפנים את המבלים לכביש עפר לכיוון מזרח. במקביל, הם שולפים את אלה שעומדים בפקק מחוץ למסיבה ומפנים אותם להתקדם ברגל לכיוון מזרח. מאות ניצלים.
על פי ממצאי התחקיר, החלטת המחוז הדרומי בדקות הראשונות לפלישה לעצור את המסיבה, להוריד את הגדרות, לפתוח את נתיבי המילוט ולפזר את המשתתפים הצילה חיים רבים. כך גם הקמת המחסומים בכביש 232 בכניסה למסיבה.
היה כשל בסנכרון המידע לגבי מספר משתתפי המסיבה שנשארו באזור או חזרו אליו בעקבות הירי בכבישים. למרות גודל האירוע ונפיצותו - אלפים חסרי מיגון - לא היה תיעדוף של אגף המבצעים, פיקוד הדרום ואוגדת עזה בשליחת הכוחות לאזור, שהגיעו רק בצוהריים.
למחבלים לא היה מודיעין מקדים על המסיבה. רק אחרי יותר משעה ו-40 דקות הם הבינו שיש בשטח מסיבת ענק, בעקבות תנועת כלי רכב שנמלטו ממנה בכביש 232. כשזה קרה, מחבלי הנוח'בה הגיעו משני מוקדים - כוח שהיה בדרכו לנתיבות והסתובב חזרה לבארי ולנובה וכוח שהגיע ישירות ממחנות המרכז בעזה לשטח המסיבה.
המחבלים, חמושים היטב עם רובים, רימונים ו-RPG, ניצבים מול שוטרים ואזרחים עם אקדחים בקרב על המחסום בכניסה לשטח המסיבה. בתיעוד דרמטי נראים הרגעים מתחילת הקרב ההרואי. כשהמחסום המשטרתי נפרץ – החל הטבח.
אך עוד כשהמחבלים היו על סף פריצת המחסום בכניסה למסיבה השוטרת יוליה וקסר מתקשרת לקצין אג"ם פיקוד דרום ואומרת לו שתכף כולם ימותו פה, והוא משיב לה ש"יש הרבה זירות לטפל". חצי שעה לאחר מכן היא נופלת בקרב.
כשהשעה כבר 11:45 מתקשר המפכ"ל קובי שבתאי לרמטכ"ל הרצי הלוי. שבתאי אומר לו שגלי המחבלים לא פוסקים ושכוחות לא מגיעים לאזור הנובה, ושאין לכך מענה באזור המסיבה. אחרי שעה של קרב גבורה, המחסום נופל והמוני מחבלים מסתערים.
על השאלה מדוע לא תעפו את מסיבת הנובה ושלחו כוחות גדולים יותר ענו בכירים בצבא שהשוטרים היו צריכים לפנות את כולם מאזור המסיבה לפני הגעת המחבלים, ושהמשטרה עדכנה את הצבא שמשתתפי המסיבה פוזרו ואז תעדוף הכוחות השתנה.
הקרב בטנק, והחטיפות של המבלים: תיעודים בלעדיים
בשעות שלאחר פריצת המחסום המשטרתי התנהלו בשטח מסיבת הנובה ומסביב לו קרבות הרואיים. אחד מהזכורים שבהם הוא הקרב על הטנק שבחסותו הסתתרו יותר מ-50 מבלים. בתיעוד בלעדי ממנו נראה כיצד התנהל הקרב סביב הטנק, כשעוד ועוד מבלים נמלטים לכיוונו, במשך שעות ותחת אש.
במקביל לקרבות מחבלי חמאס החלו לארגן נקודות איסוף שאליהן ריכזו את הגופות ומהן העבירו חטופים לרצועה. תיעוד ממנו נחשף באישור המשפחות ומראה כיצד נחטפו שלושה ממבלי הנובה שהתחבאו יחד בשיח וממנו נלקחו לעזה - אלמוג ז'אן, אביתר דוד וגיא דלאל. אביתר וגיא עדיין בשבי.
"המחשבה היחידה שלי הייתה לברוח. הגעתי לשיח והיה לי ברור שימצאו אותי, היו שם מאות של מחבלים", סיפר אלמוג ז'אן ששוחרר במבצע חילוץ. "ברגע שהם הגיעו ידעתי שאין ברירה, הכניסו אותי לטנדר, את מי שהיו איתי בשיח הכניסו גם כן לטנדר ומשם בעצם נלקחנו לעזה".
תגובת דובר צה"ל: "הממצאים המוצגים אינם מהווים את תחקיר צה"ל למסיבה. הקרב במסיבת ה"נובה" מתוחקר בימים אלה ונמצא בעיצומו. לכשיסוכם הוא יוצג לציבור בשקיפות".