עיקרי תחקיר היסוד הליבתי של צה"ל שהותרו לפרסום בשבוע שעבר, ותמצית תחקיר השב"כ שפורסמה שלשום (שלישי) שופכים אור על כמה מהכשלים המשמעותיים שהובילו לאסון 7 באוקטובר. לצד הודאה במחדלים פנימיים מצד שני הארגונים, בולטת הביקורת – ישירה ומרומזת – כלפי מדיניות הדרג המדיני. השב"כ מציין גם פערים בהעברת מידע מודיעיני מאמ"ן בשעות הקריטיות של ליל המתקפה, בעוד צה"ל נמנע מלהזכיר במפורש את ארגון הביון בממצאים שפורסמו.
הביקורת הזהירה של צה"ל
התחקירים של שני ארגוני הביטחון מותחים ביקורת על המדיניות ארוכת השנים של ממשלות ישראל מול חמאס. השב"כ משתמש בלשון ישירה וחדה יותר כשהוא מונה את הסיבות המרכזיות שאפשרו את בניין הכוח של חמאס. "מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מסיבית; הזרמת כספים קטאריים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות; כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל", נכתב בתמצית התחקיר.
תחקיר צה"ל, שמנוסח בזהירות רבה יותר, מעלה כי "המערכת הישראלית – המדינית והצבאית – נכנסה ל-7 באוקטובר עם מערכת תפיסות מבוססת, שעיצבה את האסטרטגיה המדינית והצבאית למול רצועת עזה".
תחקיר צה"ל מפנה ביקורת עקיפה כלפי מדיניות "ניהול הסכסוך", כשהוא קובע בלקחיו: "לא נכון 'לנהל סכסוך' מול אויב שתכליתו השמדתך – חמאס ניצלה את מדיניות 'ניהול הסכסוך' של ישראל כדי לקדם תוכנית סדורה למתקפה רחבה". בתחקיר הוזכר גם מסמך שבו הנחה הדרג המדיני את צה"ל להתמקד באיראן, בחיזבאללה וביו"ש, ולתעדף את עזה בעדיפות נמוכה.
ההאשמות המפורשות של השב"כ
תחקיר השב"כ מציין כי מיולי 2018 ועד ל"שומר החומות" ב-2021 התקיימה מדיניות הסדרית של ישראל מול חמאס, שכללה הקלות כלכליות שונות תמורת שקט והכנסת הכסף הקטארי לעזה. בניגוד להצהרות צה"ל והדרג המדיני אחרי "שומר החומות", השב"כ ראה במבצע "ניצחון חמאסי מובהק".
בשב"כ טוענים במפורש כי לא היו שבויים בקונספציה ש"חמאס מורתע", בניגוד לאמ"ן ולדרג המדיני שהעריכו אחרת. "השב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי-היגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות. השב"כ לא העריך את חמאס כמורתע", קובע התחקיר.
יתרה מכך, התחקיר מדגיש כי עם כניסת ראש השב"כ רונן בר לתפקידו באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שהוכנה בארגון לקראת סוף 2021, נכתב לדרג המדיני: "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר השיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת הברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית".
הביקורת המרומזת של השב"כ וצה"ל זה כלפי זה
לצד הביקורת כלפי הדרג המדיני, תחקיר השב"כ מעלה במשתמע טענות כלפי צה"ל, בעיקר בסוגיית שיתוף המידע בשעות הקריטיות שלפני מתקפת הפתע. בנוגע לליל 7 באוקטובר, השב"כ מרמז לכשלים מצד אמ"ן כאשר הוא טוען כי היה חסר שיתוף פעולה והיתוך בין הארגון לבין תוצרי אמ"ן, וכי שתי אינדיקציות לפעילות חריגה שזוהו באמ"ן בשעות הלילה "לא היו חלק מתמונת המודיעין של הארגון באותו הזמן". קביעה זו רומזת לאחריות אמ"ן לפערים בהעברת מידע בליל המתקפה.
צה"ל, בתחקיר הליבה שלו, אינו מזכיר את השב"כ באופן ישיר, אך מתייחס ל"גופי הביטחון" כדי להכליל גם את הארגון בתפיסה השגויה שרווחה ערב המתקפה. בין היתר, התחקיר קובע כי "צה"ל וגופי הביטחון תפסו את חמאס כאיום מוגבל ותגובתי בבסיסו וכי תבוא התרעה".
צה"ל גם מציין כי "אמ"ן וקהיליית המודיעין לא תרגמו את תוכנית 'חומת יריחו' למודל התרעה למתקפת פתע רחבת היקף של חמאס ולתוכנית איסוף ייעודית" וכי "הגופים השונים לא חיברו את המידע הזה עם המידע שהגיע בדבר תוכניות קודמות החל משנת 2018". על "קהיליית המודיעין" ו"הגופים השונים" נמנה גם השב"כ, שאחראי על סיכול טרור והתרעה.