תחקירי צה"ל על כשלי 7 באוקטובר, שפורסמו אחר הצוהריים (חמישי) לציבור, מתארים שלב אחר שלב איך נבנתה הקונספציה הביטחונית שקרסה באחת בשעה 06:29. במשך שנים פיתחו צה"ל ומערכת הביטחון תפיסה שהתבססה על הנחות יסוד שגויות, ואפשרה לחמאס לבנות בהדרגה את המערך שאפשר את מתקפת הפתע. תחקירי צה"ל מלמדים כי הכשל החל הרבה לפני 7 באוקטובר, בתקופה שאחרי מבצע "צוק איתן" ב-2014.
התחקיר מתאר כיצד יחיא סינוואר, שעלה לשלטון ב-2017, הוביל שינוי אסטרטגי מהותי בארגון הטרור – מהישענות על לחימה תת-קרקעית למתקפה יבשתית רחבת היקף – בעוד מערכת הביטחון הישראלית נשארה "תקועה" בתפיסות ישנות. התחקירים שצה"ל מפרסם הם תחקירים פנימיים ואינם כוללים מסקנות אישיות. ועדת חקירה ממלכתית, אם תקום, היא גוף חיצוני בלתי תלוי שיכול לחקור גם את צה"ל ולפרסם מסקנות אישיות.
כיצד התמוטטה התפיסה הישראלית
במשך שנים ארוכות התבססה תפיסת הביטחון הישראלית מול עזה על הנחת יסוד מרכזית: חמאס הוא ארגון רציונלי ש"מורתע ודבק בהסדרה". גם לאחר עליית סינוואר לשלטון ב-2017, המשיכה חטיבת המחקר של אמ"ן לתאר את חמאס כ"תנועה ריאליסטית" שמעוניינת ב"שקט" ברצועה לטובת פיתוח אזרחי. בתחקירי צה"ל עולה כי "הייתה מערכת תפיסות שגויה לאורך שנים".
תחקירי צה"ל - מחדל ה-7.10: סיקור N12
- הכשל המודיעיני שקדם למתקפת הפתע
- ליל המתקפה: ההחלטות שהתקבלו בצבא
- איפה היה צה"ל? הפעלת הכוחות ב-72 השעות הראשונות למלחמה
לפי התחקיר, ההערכה הייתה שהאיום מרצועת עזה לא נתפס כאיום הגדול ביותר, כאשר במקביל נוצר פער בהבנת נכונות חמאס לממש את חזון "שחרור פלסטין". מתברר שמיד אחרי "צוק איתן", הקים חמאס גוף מטכ"לי מסודר עם "מטה מבצעי" בראשות ראאד סעד. תחת פיקודו, התחיל חמאס לתכנן את "הפרויקט הגדול" – תוכנית למתקפה רחבת היקף על ישראל, שכללה פשיטה קרקעית של אלפי מחבלים. כל זאת, בשעה שחטיבת המחקר של אמ"ן המשיכה להעריך שחמאס מרוכז בבניית מנהרות תת-קרקעיות.
התחקיר מגלה שהתפיסה הישראלית התעצבה משמעותית אחרי מבצע "שומר החומות" ב-2021. בניגוד להערכת חמאס שראה במבצע "ניצחון" בגלל הירי לירושלים וההבנה שאפשר להתקדם למערכה רב-זירתית מול ישראל עם חיזבאללה, ישראל ראתה בו "השגת הרתעה" וקבעה כי השיג פגיעה בתת-קרקע של חמאס. המסקנה הישראלית התבססה על "הערכה אופטימית מדי של הישגי שומר החומות", קובע התחקיר. ואכן, הכוחות הקרקעיים שנכנסו לעזה חשפו ברחבי הרצועה מאות ק"מ של מנהרות, מערכות תת-קרקעיות מורכבות ועמוקות, חלקן עם מרחבי שהייה, חדרי פיקוד וכאלה שגם כלי רכב יכולים לנוע בהן. בחלקן הוחזקו חטופים ישראלים.
"חומת יריחו": התוכנית שנחשבה ל"רעיון עתידי"
אחד הגילויים המדאיגים בתחקיר נוגע למסמך "חומת יריחו" – תוכנית המתקפה של חמאס שהגיעה לידי ישראל כבר בשנת 2022. למרות שהמסמך תיאר במדויק את כוונות חמאס להבקיע את מערך ההגנה של אוגדת עזה באמצעות 4,000 מחבלים ולהגיע לערים בעומק ישראל, הוא נתפס כ"רעיון עתידי" המכוון לבניין כוח ולא כאיום ממשי. המסמך הוצג לראש אמ"ן ולמפקד פיקוד הדרום במאי 2022, אך צוין כי לא ידעו אם מדובר בתוכנית קונקרטית או שמא בתכנון רעיוני של ראאד סעד.
נקודת מפתח נוספת הייתה בנובמבר 2022, ביום עיון שנקרא "דיוקנה של מערכה", שבו דובר על "חומת יריחו" כתרחיש לעתיד. ההערכה בצבא הייתה אז שחמאס מסוגל לבצע פשיטה של עד שתי פלוגות ועד כ-70 מחבלים – בעוד שבפועל, ב-7 באוקטובר, השתתפו בפשיטה כ-5,600 מחבלים.
הזנחת מערך ההגנה והסתמכות יתר על המכשול
התחקיר מצביע על כשל מערכתי נוסף: הפניית משאבים ותשומת לב לזירות אחרות, בעיקר לאיו"ש ולזירה הצפונית, על חשבון עזה. נתונים שהוצגו בתחקיר מראים כי בעוד מספר הגדודים והפלוגות שהוקצו לאוגדת עזה נשאר יציב לאורך השנים (עם גידול קטן בתקופת בניית המכשול), היקף הכוחות באיו"ש גדל ב-40% בתקופה המקבילה על רקע מבצע "שובר גלים".
אחת הטעויות המרכזיות הייתה הסתמכות יתר על המכשול, שהקמתו הושלמה ביולי 2021. המכשול לא תוכנן להתמודד עם מתקפה רחבה בהפתעה. ייעודו היה לאפשר שליטה באירועי מחאות המוניים ולשבש חדירות מוגבלות. למרות זאת, התפתחה תחושת ביטחון מופרזת ביכולותיו, גם כשצומצם הסד"כ (סדר הכוחות) בגבול בשל אילוצי משאבים בצה"ל.
צה"ל לקה בהיעדר תודעה מערכתית של מלחמה בהפתעה, כאשר ההנחה המחמירה הייתה סבב לחימה או מבצע גדול לכל היותר. התחקיר מצא כי בתפיסת ההגנה התעסקה בעיקר אוגדת עזה ופחות פיקוד הדרום. נקודה חמורה במיוחד היא שהדרגים הטקטיים לא הקפידו כפי שמצופה להיערך להסלמה גם ללא התרעה.
הונאה אסטרטגית: כך הסתיר חמאס את התוכנית
תחקירי צה"ל מתארים כיצד חמאס הוליך שולל את ישראל באמצעות תהליך הונאה מתוחכם. בצה"ל מעריכים שהיה "מאמץ הונאתי" שבמסגרתו חמאס נמנע מהסלמות מול ישראל שהיו מסכנות את תוכניותיו. לפי התחקיר, בחמאס הבינו שהשקיעו בתת-קרקע יותר מדי ושינו את תוכנית העבודה.
אחד ממהלכי ההונאה היה אי-הצטרפות חמאס לסבבי הלחימה של הג'יהאד האיסלאמי במהלך 2023-2022. מה שנתפס בישראל כ"הרתעה" ו"דבקות בהסדרה", היה למעשה חלק מתהליך הבשלת תוכנית המתקפה. התחקיר מציין כי חמאס פנה לג'יהאד האיסלאמי עם הוראה ברורה – אל תקלקלו לנו – במטרה למנוע סבבי הסלמה שעלולים היו לשבש את תוכנית המתקפה הגדולה. בצבא אומרים כי גם ההפגנות על הגדר בחודש שלפני המתקפה "יכולות להיות חלק מההונאה", אך לא יודעים לומר זאת בוודאות. לעומת זאת, צוין כי היה מידור מאוד משמעותי על "שעת השין" במערך חמאס.
נקודת מפנה מרכזית שלא זוהתה במודיעין הישראלי הייתה הקמת גדודי הנוח'בה הייעודיים בחמאס. תחקיר הדרך למלחמה מציין כי אחרי "צוק איתן", ראאד סעד סימן כיעד לגדודי הנוח'בה לתקוף את המוצבים הגדודיים והפלוגתיים של צה"ל, במטרה לקחת בשבי את השוהים בהם. זאת, באמצעות מעטפת אש וחמישה גדודים (3,000 מחבלים). זהו בדיוק התרחיש שהתממש ב-7 באוקטובר, עם התאמות. אולם, בניגוד להתייחסות הישראלית, חמאס פיתח את התוכנית באופן רציף מ-2019, כאשר המטרה הסופית הייתה "ריסוק מדינת ישראל" במקרה שהציר (חיזבאללה ואיראן) יצטרף ללחימה.
בספטמבר 2022, לפי התחקיר, חמאס כבר היה ב-80 אחוזי כשירות בהיבט ההתקפי, ושקל להפעיל את התוכנית בחגי תשרי באותה שנה. לא ברור מדוע נדחתה ההפעלה אז, אך במאי 2023 התקבלה ההחלטה להפעיל את התוכנית בחגי תשרי של אותה השנה – החלטה שהתממשה לבסוף ב-7 באוקטובר 2023.
התחקיר מתייחס לממד נוסף של המתקפה: הניסיון של חמאס לגייס את הציר בהובלת איראן למתקפה משולבת. התחקיר מציין כי מתוך ההבנה הזו, חמאס מתחיל לקדם את התוכנית, והיא מואצת. חמאס אף החל להפיק סדרת טלוויזיה – "אגרוף החופשיים" – שמדגימה את התוכנית אחד לאחד.
כשלי חטיבת המחקר: לא היבריס, בעיה פרקטית
תחקיר חטיבת המחקר של אמ"ן מצביע על כשל מערכתי עמוק. החובה להתריע לא מולאה, וקיים פער גדול ומתמשך בהבנת המציאות. התחקיר דוחה את הטענה שמדובר ב"ברבור שחור" – אירוע בלתי צפוי שאי אפשר היה לחזותו.
התחקיר זיהה לפחות עשרה "איתותים" לאורך השנים, שמהם היה ניתן להבין כי התפיסה שגויה, אך הם הוחמצו. בין האיתותים: עליית סינוואר לשלטון ב-2017, התוכנית למלחמה, מבצע "שומר החומות" והימנעות חמאס מהשתתפות בסבבי הלחימה עם הג'יהאד האיסלאמי. למרות כל אלה, המודיעין הישראלי המשיך בתפיסתו כי חמאס "דבק בהסדרה".
התחקיר מקשר זאת ל"תרבות מודיעינית" בעייתית שיוצאת מתוך הנחה של "אנחנו יודעים", במקום לשאול אם קיים פער בהבנה. בצבא אומרים כי המושג "היבריס" (יוהרה) לא מספיק כדי לתאר את הבעיה. לדבריהם, הבעיה היא בעיה פרקטית, של איך נראים דיונים, איך נראות מצגות ועל מה מקדמים אנשים.
תחקירי צה"ל מצביעים על לקחים ראשוניים. בראש ובראשונה, שינוי התרבות המודיעינית ופיתוח תרבות הגנתית בכל הדרגים. התחקיר קובע כי כל דרג בהגנה נדרש להיערך להגנה מספקת, תוך "ביצוע איפכא מסתברא" – בחינת הנחות היסוד באופן ביקורתי.
התחקיר עומד גם על הצורך לעדכן את איום הייחוס ואת תפיסת ההגנה גם לתרחישים של מתקפה, לא לייחס לאויבים את ההכרה בנחיתות שלהם, ולהיות מוכנים גם לתרחישים שהמודיעין "לא הצליח לדמיין בכלל" כמו כיבוש שטחים בידי חמאס. התחקיר נחתם באזהרה חמורה שקשה להתעלם ממנה: לא מדובר בלקחים שאפשר לתקן באמצעות החלפת ענף או מדור – נדרש שינוי עמוק ויסודי בתרבות המודיעינית של צה"ל.