חיזבאללה ניצב בפני אחד המשברים החמורים ביותר מאז הקמתו. לאחר תקופה של חיסולים ממוקדים ופגיעה במנהיגות הארגון, הלחץ הפוליטי והביקורת עליו במדינה הולכים וגוברים. לראשונה מזה שנים, הציבור הלבנוני אינו מהסס להביע ביקורת חריפה כלפי חיזבאללה, בטלוויזיה וברשתות החברתיות. המלחמה האחרונה החלישה את מעמד הארגון בלבנון, וכעת הוא נתון למתקפה פנימית מצד עיתונאים, פרשנים ודמויות משפיעות מהעדה השיעית, שקוראים תיגר על הנהגתו.
הביקורת הציבורית אינה מסתכמת רק בשיח תקשורתי. ההידרדרות הכלכלית של לבנון והפסקת הזרמת הכספים מאיראן, פוגעת ביכולתו של חיזבאללה לממן את פעיליו ותומכיו. עיתונאים לבנונים דיווחו כי אלפים בארגון נמנעו מלהתגייס לשדה הקרב, מתוך תחושת ייאוש וחוסר אמון במנהיגות. "אנחנו מוצאים אחרי המלחמה ארגון אחר לחלוטין, אני קוראת לו חיזבאללה 2.0, ארגון חלש מאוד מבחינת היכולות שלו, מבחינת מקורות ההכנסה שלו, מבחינת ההנהגה שלו", אמרה סא"ל (במיל') אורנה מזרחי, חוקרת בכירה ב-INSS ולשעבר סגנית ראש המלל.
גם העדה השיעית סוערת נוכח המפלות שחטף חיזבאללה במלחמה עם ישראל. עיתונאים ופרשנים לבנונים מציינים כי המורל בקרב תומכי הארגון נמצא בשפל חסר תקדים. "אתה יודע שיש אלפים שלא התייצבו בשדה הקרב? יש ידיעות מהימנות שמעידות על כך שאלפי צעירים בחיזבאללה פשוט סירבו להילחם", אמר עיתונאי לבנוני.
עיתונאית נוספת, דימא סאדק, שמובילה את הביקורת נגד חיזבאללה, הוסיפה כי "הצעירים שלנו מבינים שחיזבאללה גורר אותם לאבדון. הם רואים מה קורה, הם מבינים שהארגון הזה לא מגן על לבנון אלא הורס אותה מבפנים". המגמה הזו, של סירוב להשתתף בפעולות חיזבאללה, מהווה סימן לשבר פנימי שעלול להעמיק עוד יותר.
במקביל, בפוליטיקה הלבנונית נושבת רוח חדשה. הנשיא הנבחר, ז'וזף עוון, וראש הממשלה, נוואף סלאם, אינם מיישרים קו עם חיזבאללה ואומרים זאת בפומבי. ארצות הברית הגבירה את מעורבותה בנעשה בלבנון, במיוחד באכיפת הפסקת האש ובהגבלות על הברחות הנשק והכספים לארגון. "אמרו לאיראנים, חבר'ה, תזוזו הצידה, אין לנו יותר זמן בשבילכם, יש כאן כרגע בעל בית חדש שנקרא ארצות הברית והיא זו שמכתיבה את הקצב", הסביר אל"ם (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, ולשעבר יועץ מדיני לראש הממשלה. ארצות הברית וסעודיה מציבות חסמים בפני ניסיונותיו של חיזבאללה לשמר את כוחו.
בשיא המשבר, עולות גם הצעות מהפכניות לשינוי מגמת היחסים באזור. חלק מהמנהיגים בלבנון מציעים לנצל את חולשת חיזבאללה ולהצטרף להסכמי נורמליזציה עם ישראל. אמנם, תהליך כזה צפוי להיות ממושך ומורכב, בשל ההתנגדות המשמעותית בתוך לבנון.
עם זאת, ברור כי המלחמה האחרונה והשלכותיה הפנימיות מערערות את מעמדו של חיזבאללה יותר מאי פעם. "ההנהגה החדשה בלבנון בהחלט מייצרת לנו איזושהי הזדמנות לשינוי מערכת היחסים בין ישראל ללבנון. הם לא רוצים מלחמה בגלל ההשלכות שיש על המדינה הלבנונית", מוסיפה אורנה מזרחי. תוצאות ההתפתחויות הללו עשויות להתבטא בבחירות הקרובות לפרלמנט, אם אכן יתקיימו במועדן.