הרמטכ"ל אייל זמיר הורה היום (ראשון) להקפיא את הארכת השירות ללוחמים ביחידות המיוחדות, זאת לאחר שהתגלה כי בצה"ל תכננו להאריך את שירותם לשנה מלאה במקום ארבעה חודשי הקבע הקיימים. ההחלטה, שנועדה להתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם, עוררה זעם וחוסר אמון בקרב הלוחמים. הם מספרים על שחיקה, מיאוס ותחושת ניצול נוכח הדרישה שעמדה על הפרק – וחוששים שבעוד כמה חודשים היא תחזור באריזה אחרת.
בריאיון ל-N12, משתפים לוחמים בחטיבת הקומנדו בתסכול העמוק בעקבות ההחלטה המקורית. "ההחלטה התפרסמה רק עכשיו בתקשורת, אבל זה משהו שמתגלגל הרבה זמן", מסביר לוחם אחד. "זאת תחושה קשה של חוסר הגינות – אתה בא למשהו מסוים, גם ככה אתה רוצה לתת יותר, ובסוף גם דורשים ממך יותר ממה שהתחייבת בכלל כשהתגייסת".
לפי הלוחמים, צה"ל ניסה לנצל את העובדה שהם חתמו מראש על התחייבות לשירות קבע שיכול להימשך עד שנה, למרות שבפועל הופעלו רק ארבעה חודשי שירות נוספים. "הרמטכ"ל הדגיש שלא מאריכים את שירות החובה ולא מאריכים את שירות הקבע, אלא פשוט מנצלים את שנת הקבע שגם ככה הלוחמים חתמו עליה", אומר לוחם נוסף. "כשהתגייסנו אמרו לנו שאנחנו חתומים על שנת רשות, אבל בפועל זה ארבעה חודשי קבע".
למרות שהצבא החל בשליחת אלפי צווי גיוס לצעירים חרדים לאחר שנים של פטורים שאפשרו השתמטות ממוסדת משירות, החרדים ממשיכים לקדם את חוק הפטור מגיוס וצה"ל לא הצליח להרחיב משמעותית את שורותיו, שנתיים לתוך המלחמה. "אפילו בשיא המלחמה, כשהמצב היה הרבה יותר עצים מאשר עכשיו, הצוותים הבוגרים ביחידה עדיין עשו רק ארבעה חודשי קבע", מבהיר אחד הלוחמים.
הלוחמים מבהירים כי אינם מתנגדים עקרונית לשירות קבע ארוך יותר, אך דורשים שזה ייעשה "מהסיבות הנכונות". "יש הרבה סיבות לעשות שנה קבע ללוחמים, אבל לא בגלל מצוקת כוח אדם", מדגיש אחד מהם. "אי אפשר לנצל את הערכיות של הלוחמים בקומנדו ולומר – טוב, הם גם ככה לוחמים טובים, אחלה חבר'ה, בואו ננצל את טוב ליבם ונשאיר אותם שנה קבע כי הם יסכימו לזה".
יחידות קומנדו תופסות קו חי"ר
אחת הבעיות המרכזיות שמעלים הלוחמים היא חוסר ההתאמה בין ההכשרה היוקרתית שעברו לבין המשימות בפועל. "באותו זמן שמדברים איתנו על הארכת הקבע לשנה גם מדברים איתנו על המשימות. אומרים לנו שאין כוח אדם ורוצים לרענן את המילואים, אז צריך שיחידה מיוחדת תעלה ותתפוס קו", מתאר לוחם בחטיבת הקומנדו. "צריך להגיד שזה לא בדנ"א שלנו, וגם אין לנו את כוח האדם לזה".
התוצאה המעשית היא שלוחמים ביחידות עילית שסיימו מסלול הכשרה תובעני ומתמחים במקצועות לוחמה ספציפיים – נאצלים לשמש כגדוד חי"ר מן המניין, בגלל המחסור בלוחמים ושחיקת המילואימניקים. "מה שקורה בפועל שאנשים עושים 12-12 (12 שעות שמירה ו-12 שעות מנוחה, א"א). גם אם אני מקביל את זה למקומות אחרים, זה לא קורה מבחינת זמני השמירה", הוא מוסיף.
המחסור בכוח אדם נובע מנתונים קשים: יותר מ-10,000 חיילים נפצעו או נהרגו מאז פרוץ הלחימה ב-7 באוקטובר 2023. זה הוביל להפעלת גדודי מילואים בגזרות שונות ולמילוי משבצות שצה"ל מנסה לאייש בכל דרך, כולל שימוש ביחידות מובחרות למשימות שאינן מתאימות להן. כך למשל, יחידה כמו מגלן מופעלת כגדוד חי"ר בצפון בשל מחסור בחיילים ואילוצי כוח אדם של גדודי מילואים.
הלוחמים מדווחים על שחיקה גוברת בתוך היחידות. "ברור יש שחיקה. אם פעם הייתה תחלופה של כוח אדם – עכשיו משאירים את האנשים", מסביר אחד הלוחמים. "בדרך כלל צוות בוגר נשחק ומשתחרר, ואז מגיע צוות צעיר ומלא מרץ. ברגע שמוסיפים שנת קבע, השחיקה תגדל בהכרח".
ההחלטה להקפיא את הארכת השירות התקבלה כשלושה חודשים לאחר שהתחילה להתגלגל במערכת. "מרגע שזה הגיע לתקשורת, כנראה שהלחץ הציבורי עשה את שלו ובגלל זה עכשיו שמים את זה בהקפאה", אומר הלוחם. "לפני זה לא דיברו איתנו. זו בעיקר תחושה שאין שקיפות מולנו".
הרמטכ"ל הורה גם להקים צוות בראשות מפקד זרוע היבשה, אלוף נדב לוטן, שמטרתו לבחון את כלל ההיבטים המבצעיים והמקצועיים של הסוגייה, "כחלק מהסתכלות רחבה על מודל שירות הלוחם ובהתאמה לעומס המוטל על הלוחמים בתקופת המלחמה".
למרות ההקפאה, הלוחמים ממשיכים לפעול תחת עומס בלתי אפשרי ותחושת מיצוי הולכת וגוברת, מבלי לדעת אם בעוד כמה חודשים הדרישה לשנת קבע תחזור. "קשה עם כל אי-הוודאות שאתה נתון בה, שאתה ניזון בעיקר מהשמועות מבחוץ", מבהירים הלוחמים. "אין לנו התנגדות להארכת שירות הקבע מהסיבות הנכונות, אבל קשה לשמוע שרוצים לקחת ממי שנותן יותר, מתנדב ומתגייס ליחידה, שבשביל להגיע אליה צריך לעבור מיון, גיבוש ומסלול אינטנסיבי וקשה".
לפניות לכתב: EitamA@ch12news.tv