בקרוב מאוד, כל אזרח – ובפועל, כל גורם עוין – יוכל לגשת מהבית למערכת ממשלתית מתקדמת שתציג תצלומי תלת-ממד מדויקים של כל מבנה בישראל, ברזולוציה שלא הייתה זמינה עד כה לציבור הרחב. מדובר ביוזמה של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), שכבר השיק את מערכת GovMap והודיע על כוונתו להרחיבה בקרוב גם למודלים תלת-ממדיים באיכות גבוהה.
לפי התוכנית, המערכת תהיה נגישה ללא צורך ברישום, הזדהות או תשלום – כל אדם, בכל מקום בעולם, יוכל לגלוש, לצפות ולהוריד מידע ויזואלי מפורט על מבנים, שכונות ותשתיות ברחבי המדינה. למרות שבסיסים צבאיים ואתרים ביטחוניים רגישים יצונזרו במערכת, מומחי ביטחון וסייבר ששוחחו עם N12 מתריעים כי מדובר בחשיפת מידע רגיש שעלול לשמש את האויב לתקיפות מדויקות.
בשונה ממערכות מיפוי פתוחות כמו Google Maps המציגות מידע ברזולוציה נמוכה ובתצוגה דו-ממדית או תלת-ממדית בסיסית, מערכת התלת-ממד החדשה של מפ"י תאפשר לכל אדם להיחשף לרוב השטח הבנוי של ישראל ברזולוציה גבוהה (5 ס"מ לפיקסל), ולבצע מדידה של מבנים ואתרים.
משמעות הדבר: כל חלון, בליטת קיר, אזור ממוגן או חשוף – הופכים לנגישים בלחיצת כפתור. במסמך שהוגש לוועדת החוץ והביטחון, הוסבר כי ניתן לזהות באמצעותה גובה של בניינים, מספר הקומות, תצורת הגג, מיקומי ממ"דים ואזורים מועדים לפגיעה – מידע שבימי שגרה עשוי לעניין אדריכלים, אך בעת מלחמה עלול לשמש את חיזבאללה או איראן למתקפה ממוקדת.
"עבור האויב זה עוד רכיב בפאזל"
"עבודת מודיעין היא פאזל – האויב אוסף מידע שלי ולך נראה לא רלוונטי, אבל עבורו זה עוד רכיב בפאזל", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "לכן פתיחה של מודלים תלת-ממדיים ללא בקרה לציבור זה בעצם לתת לאויבינו כלי עזר חסר תקדים".
לדבריו, האויב מעוניין בכל פרט: "החל ממספר הפתחים בקניון בחיפה, דרך מספר השומרים, ועד לצילומי כניסות ויציאות כי אין עדיין בידיו מודל תלת-ממדי – וזו רק משימה אחת קטנה שהוטלה על שני צעירים מטבריה". קליסקי מדגיש כי "אנחנו נמצאים במלחמה קיומית, ועם כל הכבוד יש להגביל את יכולת הציבור לאמצעים מסוימים, מבלי לפגוע בזכות הבסיסית שלנו למידע".
חוקר האוסינט ארי בן-עם מצטרף לחשש. "העיקרון שבבסיס הביקורת על פתיחת המערכת לציבור בהחלט נשמע לי מוצדק", הוא אומר. "כמובן שאויב שאין לו גישה ללוויינים מתקדמים, כמו איראן למשל, יפנה לכלים כמו Google Earth או כל מערכת ציבורית אחרת כדי להשיג מידע חזותי. גם כשהרזולוציה פחותה מזו שמציעה GovMap, אפשר להפיק מזה תועלת רבה, אז בוודאי כשמדובר בזיהוי מבנים, תוואי שטח או היערכות מוקדמת לפעולה".
לדבריו, "קשה לדעת אם השימוש הציבורי שווה את הסיכון הביטחוני, אבל מה שברור הוא שאפשר למצוא איזון. לא בהכרח צריך לסגור הכול, אבל כן להפעיל מנגנונים של רישום, תשלום סמלי, זיהוי בסיסי – אפילו רק כדי לוודא שלא מדובר בגורם עוין. זה לא צריך להיות מסובך לאזרח הממוצע – אבל כן יקשה על מי שמנסה לגשת מבחוץ".
"ניתן לזהות את נקודות הבניין החלשות יותר"
בפנייה רשמית ליו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, התריעה חברת "סימפלקס" – שפיתחה בעבר מערכות מיפוי דומות עבור המדינה – כי פתיחת המערכת "מהווה סכנה ברורה ומיידית ליכולת של אויב לעשות שימוש במידע הוויזואלי למטרותיו, ולפגיעה במדינת ישראל ואזרחיה". עוד נכתב במסמך כי "מיפוי תלת-ממדי הינו מצרך שהאויב מחשיבו במיוחד. ניתן לזהות במפה את נקודות הבניין החלשות יותר, להעריך איזה ראש נפץ דרוש כדי לפגוע בבניינים אלו בצורה קשה או לזהות לפי תצורת המבנים באילו אזורים בישראל אין ממ"דים".
בזמן המלחמה עם איראן נרשמו ניסיונות רבים לפרוץ את מערכת התלת-ממד של סימפלקס, שאינה פתוחה לציבור – מתקפות שכשלו לנוכח ההגנות במערכת הסגורה. מנכ"ל החברה, אבי אפללו, מזהיר כי מודלים תלת-ממדיים יכולים לאפשר לטילים מונחים המבוססים על הנחייה אופטית לשפר את הדיוק שלהם בצורה דרמטית.
תגובת המרכז למיפוי ישראל (מפ"י): "מערכת GovMap נפתחה לציבור כחלק ממדיניות ממשלתית רחבה להגברת השקיפות והנגשת מידע גיאוגרפי באופן שמאזן בין צורכי הציבור לבין שמירה על ביטחון המדינה. מפ"י הוא גוף תשתית מדינה קריטית, וכל תהליך הפיתוח, ההפעלה והפרסום של המערכת נעשה בליווי ותיאום עם כלל גורמי הביטחון והסייבר הרלוונטיים.
"כחלק מהתהליך, עלו ונבחנו בקפידה מגוון שיקולים, בהם גם רגישויות ביטחוניות שזכו למענה מקצועי בהתאם להנחיות הרשויות המוסמכות. המערכת אינה כוללת מידע מסווג, והיא פועלת תחת כללים ברורים שנקבעו מראש, לרבות מגבלות חשיפה של אזורים רגישים, והתאמה לסטנדרטים הנהוגים במערכות ציבוריות מהסוג הזה. אנחנו מודעים לרגישות הציבורית בעת הזו, ופועלים באחריות ומתוך מחויבות מלאה גם לביטחון המדינה וגם לזכות הציבור למידע נגיש ושקוף. הטענות אינן נכונות ועולה החשש כי נובעות משיקולים זרים מסחריים".
התייחסות מערך הסייבר הלאומי: "המערך בחן את היבטי הגנת הסייבר באתר אליו עתיד מודל התלת-ממד לעלות, במסגרת ועדה שבה השתתף. המידע קיים בצורות שונות בפלטפורמות ישראליות ובין-לאומיות. מידע רגיש במפה ייבחן בהתאם לשיקולי ביטחון על ידי הגורמים הרלוונטיים".