השווקים בעזה מלאים בצבעים ובריחות. ערימות של פירות, ירקות, מוצרים בסיסיים ואפילו קינוחים עם נוטלה למי שיכול להרשות לעצמו. "השוק מלא", מתגאים חלק מהעזתים מול המצלמות. אלא שכמעט שנתיים לתוך המלחמה, התיעודים מציירים תמונה כפולה: לצד השפע שחוזר לדוכנים, רחובות שלמים נראים כעיי חורבות, מתועדים ב"לפני ואחרי" שממחיש את עומק ההרס.
משפיען עזתי תיעד את השווקים בעזה ותיאר את השינוי שניכר: "אחרי יותר מארבעה חודשים של רעב, הסחורות החלו למלא ולהציף את השוק. הסחורה שנעדרה מאיתנו במשך זמן רב הפכה לזמינה. כעת חסר לנו רק בשר ופירות, השוק מלא ביתר הסחורה".
"אם ירצה האל, הרעב הזה לא ישוב", הוא המשיך בתקווה. אתם רואים את זה? לפני חודש-חודש חצי השוק היה ריק".
בסרטון אחר מהשוק בעזה, עזתית מציגה את השפע לצד המציאות הכלכלית המורכבת: "הרבה סחורה ואין כסף". היא מראה את ההיצע שנמכר סביבה. נתחי טונה בהירה בשמן צמחי, נס קפה, תמרים, מנגו, לימונים, מנות חמות, ביסקווטים, שמן, בייגלה ואבקת כביסה - רשימה ארוכה של מוצרים שמעידה על שינוי חד לאחר חודשים ארוכים של מחסור.
ולמי שידו משגת - לצד הסחורות הבסיסיות שחזרו לשווקים, אפשר למצוא גם מותרות מתוקות. בתי קפה בעזה, כמו Orca Resto Café, מציעים קינוחים עשירים בנוטלה: וופלים חמים שטובעים ברוטב שוקולד, צנצנות גדושות שמוצגות בגאווה ומתוקים אחרים שנראים מגרים. זהו סמל ליכולת הכלכלית של מעטים - מי שעדיין יכולים להרשות לעצמם להוציא כסף על מתוק, בזמן שרבים אחרים מסתפקים במוצרי יסוד בלבד שאפילו אותם מתקשים לרכוש.
גם חנות הגלידה "סלטאן" ברימאל חושפת את הפער: בזמן שתושבים מתארים "אנחנו מתים מהפצצות", בסרטון שפורסם ברשתות נראים מוזיקה, תורים ואווירה שמחה - כאילו אין מלחמה בחוץ.
לפני 7 באוקטובר, השווקים ברצועה נראו שוקקים, ועזה הציגה את עצמה כמקום שחי ושואף להתפתח. 22 חודשים אחרי, הפעם מסביב נראים עיי חורבות והרס נרחב. החיים נמשכים בתוך נוף של חורבן - עזה שנתונה לאיומים של כיבוש מצד ישראל, שמנסה להתקיים בין מה שנשאר למה שנמחק.
התמונה הכפולה הזו, שוק צבעוני מול חורבן של שכונות שלמות, ממחישה את הדיסוננס שבו חיים ברצוע כבר כמעט שנתיים לתוך המלחמה. הרחובות מציעים שגרה חלקית, אך כל מבט נרחב מגלה גם את המחיר שמשלמים תושבי הרצועה: בניינים מפויחים, ערמות של הריסות שלא פינו וניסיון להמשיך בחיים, בצל המציאות המורכבת.