שר הביטחון ישראל כ"ץ התייחס היום (שני) למלחמה באיראן ולמתיחות בימים שקדמו לה. בתדרוך לכתבים צבאיים אמר כ"ץ כי בישראל חששו שאמריקנים ידליפו מידע מההכנות לתקיפה. לדבריו, בשלב מסוים, ישראל הודיעה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי תתקוף לבדה. "טראמפ הופתע כשישראל הודיעה שתפעל לבדה", אמר כ"ץ.
לפי כ"ץ, ההחלטה לתקוף התקבלה מחשש שאיראן תקדים את ישראל. הוא ציין כי טראמפ חשש מפגיעה בכוחות האמריקניים במזרח התיכון, וזה מה שהנחה אותו. לדבריו, בישראל ביקשו מטוסי תדלוק לצורך התקיפה - שלא קיבלו לבסוף - יחד עם אישור מעבר בשמי עיראק וסיוע בהגנה אווירית.
שר הביטחון הבהיר כי "החלפת משטר לא הייתה מטרה. רצינו רק לערער ולגרום להם לסגור את חילופי המהלומות האלה". הוא סיפר שהנחה להכין תוכנית "להריסת טהראן" בשם "טורנדו", אך בהמשך ריכך אותה רק לפגיעה בסמלי משטר.
הוא ציין כי ישראל לא תכננה לחסל את המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי. "אם ח'אמנאי היה על הכוונת - היינו מורידים אותו", אמר כ"ץ. הוא התייחס למשך המלחמה ואמר שהנתונים מלפני המלחמה הצביעו על כך ש"אחרי שבעה ימים נגיע לשיא המבצע. עוד שלושה ימים, הגרף מראה איזון אבל מיד לאחר מכן אנחנו נהיה בירידה לאור ההישגים הפוחתים, המטרות שכבר לא קיימות והפגיעה האיראנית בעורף שלנו".
"פגענו פגיעה אנושה בגרעין האיראני וביכולות ייצור הטילים שלהם", הוסיף כ"ץ. "תוכנית הגרעין האיראנית נבלמה. אנחנו עובדים על תוכנית אכיפה לשימור העליונות האווירית. אני פחות מוטרד מהגרעין בגלל המורכבות שלו ובגלל הפגיעה הרוחבית שלנו. לגבי ייצור הטילים, יש להם עוד טילים עכשיו. הם בוודאות ינסו לחדש עוד אבל יהיה להם קשה לייצר, לכן הם ככל הנראה יעשו את זה בחו"ל. מדינה זרה יכולה לסייע להם עם חומרים, מערבלים".
שר הביטחון ציין כי אלפי חיילי מילואים וסדיר הוקפצו לגבול ירדן ולגבול מצרים עם פתיחת המלחמה באיראן. "היה מודיעין שהתבסס על 'תוכנית השמדה ב' של כוח קודס בפיקוד סעיד איזדי שחוסל באיראן (האחראי על הקשר עם ארגוני הטרור הפלסטיניים). במסגרת התוכנית, תכננו לפשוט אלפי פעילים שיעים לכיוון ישראל, במקביל לפריצת המלחמה עם איראן. זה לא קרה גם כי הם הופתעו מתקיפת המנע הישראלית וגם כי הייתה היערכות מסיבית בגבולות", אמר כ"ץ.
"יש התנגשות בין שתי מטרות המלחמה"
שר הביטחון התייחס גם לביקורת שהשמיע בקבינט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הרמטכ"ל אייל זמיר. בדיון אתמול האשים סמוטריץ' כי זמיר "לא עומד במשימתו בעניין הסיוע ההומניטרי". כ"ץ גיבה את זמיר ואמר כי "צה"ל הוא לא הגוף שצריכים לבוא אליו בטענות, והוא עצמו עושה עבודה נהדרת בשטח".
לדבריו, "כרגע יש התנגשות בין שתי מטרות המלחמה - הכרעת חמאס והשבת החטופים, ולכן החליטו ללכת לעסקה. התנאים - החזרת על חצי מהחיים והחללים - זה הישג בזכות הלחץ הצבאי". כ"ץ אמר עוד ש"סמוטריץ' לא התנגד לסיוע ההומניטרי, הוא דווקא תמך בו, הוא רק התעקש על חלוקה עם חברות אזרחיות. צה"ל הוא לא זה שאחראי על חלוקת המזון, הוא רק מאבטח את החברה האמריקנית שעושה את זה".
הוא אמר כי "בהמשך יש כוונה להקים עוד ארבעה מתחמי חלוקה של סיוע הומניטרי, מדרום לציר מורג, באזור רפיח, והקמת מתחם אזרחי למאות אלפי עזתים שאמורים להתפנות לשם, ואז מי שייכנס לא יוכל לצאת. זה יהיה דרך נקזים ובלי אנשי חמאס".
על המשבר בקואליציה סביב חוק הפטור מגיוס לחרדים וכוונת הצבא להוציא 54 אלף צווי גיוס עד סוף החודש, אמר כ"ץ כי "לא מנעתי את שליחת הצווים קודם ולא אמנע את שליחתם כעת. אני לא חושב שזה יעבוד ואני גם לא חושב שמי ששלח בצה"ל את הצווים חושב שזה יעבוד". על תוכנית הגיוס שהציג בעצמו, אמר: "אני לא מכיר תוכנית אחרת שתעבוד חוץ ממנה. היא תביא 10,000 חרדים בשנתיים הקרובות. אני מאמין שלאור המלחמה, הציבור החרדי יבוא ויתגייס".
בנוגע לפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון והמתנחלים שתקפו חיילי צה"ל, הבהיר שר הביטחון שהוא לא מתכוון להחזיר את הצווים המנהליים. "זה כלי דרקוני ולא דמוקרטי", אמר כ"ץ. "רק אם יגיע אליי מידע מהותי לפגיעה בביטחון המדינה, אז אאשר צו מנהלי כזה גם ליהודים. במקרים של מידע לגבי פגיעה בשלום הציבור, אני לא מתכוון לאשר צווים מנהליים, גם לערבים. המשטרה היא זאת שצריכה לאכוף, יחד עם בית המשפט שצריך לא לשחרר נאשמים וחשודים בפעולות כאלה".