מוקדם יותר היום (ראשון) הותר לפרסום כי חייל המילואים אריאל מאיר תמן ז"ל, שעסק בזיהוי גופות במסגרת שירותו בצה"ל מאז פרוץ המלחמה, נמצא ללא רוח חיים בביתו שבדרום הארץ. לפי החשד - תמן התאבד בביתו, בזמן שאשתו הייתה בעבודה וילדיו במסגרות. המשטרה הצבאית החוקרת פתחה בחקירה. חבריו של תמן ז"ל ליחידה לא נותרו אדישים - וקראו לשינוי שעות לאחר ההודעה על מותו.

תמן ז"ל היה חלק ממערך זיהוי החללים של צה"ל, אחד מהתפקידים הקשים והכואבים ביותר במערך הלחימה, כזה שנעשה לרוב מאחורי הקלעים - אך מותיר צלקות קשות בנפש. במכתב פומבי שנשלח לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ולמשרד הביטחון, קראו חבריו ליחידה לפעולה מיידית והציבו דרישה חד-משמעית: הכרה, טיפול ומערך תמיכה אמיתי.

הרמטכ
חבריו של תמן ז"ל בקריאה דחופה לשינוי (ארכיון)|צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

"השירות שלנו שונה מכל שירות אחר. לא ראינו אויב, לא ירינו, אבל ראינו את מה שאף אחד לא אמור לראות", כתבו החברים. "אי אפשר להסתפק בפגישה עם קב"ן תוך כדי השירות או במענה בירוקרטי שלוקח חודשים. אנחנו דורשים ממשרד הביטחון תוכנית טיפול ייעודית עכשיו, לפני המקרה הבא". במכתב נכתב במפורש: "היום איבדנו אחד מאיתנו. אדם ערכי, מסור, מקצועי - אשר טיפל בגופות חללים במסירות נפש. טרגדיה זו איננה מקרה פרטי. היא נובעת ממציאות ארוכת שנים של התעלמות, שחיקה והזנחה מערכתית".

המכתב מתאר כשל מערכתי מתמשך בטיפול במשרתים, גם מהמגזר תומך הלחימה, תוך מתיחת ביקורת חריפה על תפקוד הרבנות הצבאית והרב הצבאי הראשי: "הרבצ"ר מנותק מהשטח. אינו פוגש את המשרתים, אינו נוכח בזירות, ואינו מקדם יוזמות. מדובר בדמות שחוקה, עייפה, נטולת חזון".

קליטה בבסיס (צילום: דובר צה
השפעות המלחמה - גם על מערך תומכי הלחימה (ארכיון)|צילום: דובר צה"ל

במכתב דרשו ארבע פעולות מיידיות

  1. החלפת הרב הצבאי הראשי ומינוי דמות מחויבת, אמפתית, מקצועית ומובילה, שמבינה את גודל השעה והשליחות
  2. הקמת מערך תמיכה נפשית למשרתי הקבורה במילואים - כולל הכשרה, ליווי וסיוע פסיכולוגי מתמשך
  3. בדיקה חיצונית מקיפה של תפקוד הרבנות הצבאית
  4. סיום ההשתקה וההסתרה - משרתי הקבורה אינם שקופים, הם הלב הפועם של מערך כבוד המת והכבוד האנוש

מותו של תמן ז"ל מצטרף לנתון מדאיג: מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה במספר ניסיונות ההתאבדות בצה"ל. עד אמצע חודש יולי, ארבעה חיילים שמו קץ לחייהם - והמגמה רק מחמירה ככל שהלחימה נמשכת. "המחיר הוא חיי אדם. המחיר הוא התאבדות. המחיר הוא דממת מוות בנפש חיה", חתמו החברים. "הגיע הזמן לשים סוף להתרסקות השקטה. לא עוד מכתבים אחרי מוות".

אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 (או במספר הוואטסאפ 052-8451201) או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת.

בנוסף, ניתן להיעזר בשאלון להערכת סיכון אובדני במקרה של מצוקה לך או לקרובים אליך.