י' הוא אברך מירושלים, שלא היה אמור בכלל להגיע אתמול (שני) בבוקר לתחנת האוטובוס בצומת רמות שבירושלים - שבה פתחו המחבלים באש. עד לפני שנה הוא בכלל לא החזיק בנשק, אך אתמול היה מאלה שחיסלו את המחבלים. הוא שוחח עם חדשות 12 ודיבר על הרגעים הדרמטיים, על הוצאת רישיון הנשק - ועל שאלת הגיוס לצבא.
"יצאתי מהבית בשעה רגילה והיו עיכובים ארוכים באוטובוס", סיפר י', "עליתי על אוטובוס שהוריד אותי שוב בתחנה שאני לא רגיל לעבור בה, בצומת רמות. סיימתי שיחה עם אשתי, עדכנתי אותה שאני תקוע. שניות אחרי זה, התחילו להישמע יריות מקדמת התחנה. התגובה הראשונה היא לברוח. הצטרפתי לאנשים שרצים. עשיתי כמה צעדים ועצרתי. הסתובבתי אחורה והבחנתי בבחור הראשון שהגיב לאירוע - בחור מאוד אמיץ. שלפתי תוך כדי את הנשק, תפסתי את הפינה שמאחורי האוטובוס - והתחלתי גם להשיב אש לעבר המחבלים".
לדבריו של י', המחבלים הבחינו בו ובאדם הנוסף שירה לעברם. "היינו בעצם בסיטואציה שירינו לעברם תוך כדי שהם יורים לעברנו, קרב של ממש", תיאר. "ירדתי לכריעה מאחורי הבטונדה עם האקדח ויריתי בכדורים בודדים. יש לי בסך הכול עשרה כדורים במחסנית והם (המחבלים) עם נשק אוטומטי".
מיד אחרי שפגע באחד המחבלים והמשיך בירי לעבר המחבל הנוסף, נגמרו לי' ולבחור שלצדו הכדורים במחסנית. אלא שאז, הגיע הלוחם מחטיבת החשמונאים, שהגיב בירי עם הנשק הצבאי שלו. "ברוך השם שהצלחנו לעשות את הפעולות הנכונות", אמר י'.
הוא סיפר על ההחלטה להוציא רישיון לאקדח, בתור אברך שגדל כל חייו בישיבות: "זה משהו שהיה מאוד חשוב לי באופן אישי. זה הגיע מתוך הבנה של המצב שאנחנו חיים בו, מציאות שהיא לא רגילה. אפשר לומר שטבח שמחת תורה והמלחמה בעזה עוד יותר חידדו את ההבנה. זו הסיבה שהוצאתי את הרישיון באמצעות רפורמת בן גביר. קיבלתי את האקדח מאח שלי, שקיבל אותו בתורו מסבא שלי. זה לא משהו שחשבתי שאי פעם אעשה או אדע לעשות בצורה נכונה. כל הזמן תהיתי מה אעשה בפיגוע - האם אני אברח, האם יהיה לי משהו לעשות?".
"זה לא משהו שעברתי עליו הכשרה, אני מגיל ינקות ועד היום בלימודי תורה, זה סדר היום שלי, שמונה שעות ביום - על זה גדלתי והתחנכתי", המשיך י'. "אין לי שום רקע וידע שהכינו אותי למצב כזה. זכיתי להציל, ככל שאני מבין, חיים של אנשים, ואני רואה את זה כשהשגחה פרטית וכיד אלוהים שכיוונה אותי, הביאה אותי למקום ונתנה לי את התעצומות לבצע את הפעולות הנכונות".
בתקופה שבה מתקיים דיון רחב יותר על סוגיית גיוס החרדים, סיפור האברך והלוחם מחטיבת החשמונאים החרדית שחיסלו את המחבלים ומנעו כנראה אסון גדול הרבה יותר - אולי מעורר חשיבה קצת יותר עמוקה על המקום של הציבור החרדי להגן על עצמו.
"זו שאלה שמציקה לכולם, וזה דיון שלצערי הרבה כוחות פוליטיים מכל הכיוונים מושכים אותו לצד שלהם ולאו דווקא לתועלת העניין", התייחס י'. "כל חרדי נמצא בפרדוקס מול המדינה, שמצד אחד הוא לא מזדהה איתה, עם מוסדותיה ועם הדגל שלה, ומצד שני, הוא כן חי פה, הוא כואב את הכאב, הוא רואה את הנופלים, הוא מרגיש את זה - ונתון לאותם איומים. לכן, מה שאני יכול לומר, זה שהפרדוקס קיים, ואני לא חושב שיש בהכרח את הדרך לגשר על זה - אבל זה כן חייב להוביל להבנה שכולנו נמצאים פה יחד. הסיפור הזה הוא משותף לכולנו - כל אחד ומה שהוא יכול לתרום".