תקיפת בית החולים נאסר בח'אן יונס שאירעה לפני כ-10 ימים ממשיכה להכות גלים בעולם, כאשר הלילה (בין שישי לשבת) סוכנות הידיעות הגדולה AP מפרסמת תחקיר נוקב, שלכאורה סותר כמה מטענותיו המרכזיות של צה"ל. בעוד שבישראל מבהירים שהמצלמה שהותקפה הוצבה בידי חמושים על מנת לעקוב אחרי תנועת חיילים, בסוכנות הידיעות טוענים כי מדובר בעמדה מוכרת של צלם רויטרס שנהג לשדר משם שבועות.
כיסוי המצלמה וקרב הגרסאות
בתחקיר הארוך והנוקב שפורסם הלילה מצטרפת סוכנות AP להאשמות של כלי תקשורת בין-לאומים נוספים, סקיי ניוז ו-NBC, ואף מוסיפים מידע חדש. לשיטתם, ולפי עדויות של עיתונאים מבית החולים, הצלם שנהרג בתקיפה נהג לכסות את המצלמה בבד לבן כ"פרקטיקה מוכרת" להגן על הציוד מפני השמש. זאת בעוד שבצה"ל טוענים כי מדובר היה במחבל שניסה להסתיר עצמו מהמודיעין הישראלי ולהתחקות אחר הלוחמים.
"לפני התקיפה, עיתונאי רויטרס אל-מסרי נהג להתמקם עם מצלמת הווידאו שלו גבוה על גרם המדרגות החיצוני של בית החולים", טענו ב-AP. אלה הציגו תמונה שצולמה באמצע חודש אוגוסט, המוכיחה את טענתם: "בתמונה נראה אל-מסרי באותו גרם מדרגות עם מצלמה, כשעליה בד לבן", נכתב. בתמונה, שצולמה ב-13 באוגוסט 2025, אכן נראה צלם הווידאו של רויטרס בחולצה לבנה - עומד ליד מצלמת הווידאו שלו, המכוסה במגבת על המדרגות החיצוניות של בית החולים נאסר.
מהתחקיר הראשוני של צה"ל עולה כי המצלמה שהותקפה נחשדה כצופה על פעילות הלוחמים והכוונת פעולות טרור נגד הכוחות. החשדות נגד האמצעי התחזקו בצל העובדה שחמאס השתמש בבתי חולים לאורך הלחימה ללא הרף, ולאור מידע מודיעיני מדויק, שהצביע על בית החולים נאסר כיעד לצורך פעילות טרור של חמאס.
נזכיר כי ביום התקיפה פרסמנו לראשונה ב-N12 תמונה של המצלמה, שהוסתרה בקומה הרביעית של בית החולים נאסר - וצילמה את הכוח. כפי שנראה באותה תמונה, המצלמה אכן כוסתה במגבת - ולידה ישב אדם, שלפי צה"ל היה חשוד כמחבל
עוד נטען בסוכנות הידיעות כי כ-40 דקות לפני התקיפה, רחפן של צה"ל חג מעל המקום ותיעד אותו. לטענתם, אותו רחפן יכול היה לזהות את נקודת התאספות העיתונאים. בתחקיר גם העלו ספקות באשר לתקיפה השנייה (שהתרחשה בהפרש של כ-10 דקות) ולגבי עצם השימוש בפגזי טנק.
ב-AP מבהירים כי הניתוח של סוכנות הידיעות מבוסס על מידע שהתקבל מגורמים רשמיים בצה"ל בעבר ובהווה, מחוות דעת של מומחי בליסטיקה ומ"עדויות של כ-20 איש שהיו בבית החולים או בסמוך לו בזמן התקיפות".
"הצבא הישראלי סירב להגיב כשנשאל אם פגע באדם הלא נכון ולא הציג ראיות לטענותיו", נכתב בתחקיר. "הצבא טוען כי הוא עדיין חוקר, אך בחקירה הראשונית שלו תיאר 'פערים' באופן ביצוע הפיגוע. ישראל מסרה שאף אחד מהעיתונאים שנהרגו לא היה מטרה מיועדת, וגם לא היה קשור לחמאס".
עם זאת, גורם צבאי ישראלי שצוטט בעילום שם אמר כי "מספר ימים לפני התקיפה, כוחות ישראליים הבחינו במצלמה על הגג ועקבו אחר 'התנהגות חשודה', שאותה כאמור לא פירט". עוד נכתב כי "הגורם אמר שהצבא מאמין שחמאס משתמש במצלמה כדי לפקח על כוחותיו". הוא הוסיף כי "המצלמה והאיש שהפעיל אותה היו עטופים במה שתיארו כמגבת, דבר המצביע על ניסיון להסתרה".
נדגיש כי בצה"ל ביצעו ועדיין מבצעים תחקיר מקיף. למרות הפללת האמצעי על בית החולים, מהתחקיר שהוצג לרמטכ"ל על ידי מפקד פיקוד הדרום אלוף יניב עשור, עלו מספר לקחים מהאירוע:
- יש צורך בהעמקה ביחס להליך האישורים בין המפקדות טרם התקיפה
- את האישורים הנדרשים יש לקבל בנוגע לחימוש שמאושר, ובנוגע למועד התקיפה
- יש להמשיך ולתחקר את קבלת ההחלטות בשטח
עוד חשוב לציין כי מיד לאחר התקרית החלו לנהל בפיקוד הדרום תחקיר מבצעי, והשאלה המרכזית שבו הייתה מדוע נורו פגזי טנק - למרות שהאישור המקורי לפעולה כלל שימוש באמצעי לחימה מדויק ומצומצם יותר, שנועד לצמצם פגיעה סביבתית בבית החולים.