5 בינואר 2025 לא היה עוד יום רגיל בלשכת הגיוס בתל השומר. הורים ליוו את ילדיהם לבקו"ם, אך הלבוש של חלקם במקרה הזה, לא היה שגרתי. לבושים שחור-לבן, ליוו ההורים את ילדיהם החרדים ליום הגיוס הראשון של החטיבה החרדית, חטיבת "החשמונאים", שאמורה להתחיל ולספק פתרונות לסוגיית גיוס החרדים, אחת הסוגיות הבוערות בציבור הישראלי מקום המדינה.
חדשות 12 ליוו את המתגייסים החדשים, החל מיום הגיוס ולאורך המסלול, ההפיכה ללוחמים וההבנה שחלחלה אצל החרדים החיילים שיודעים היטב מה מונח על כתפיהם.
"הרבה חרדים שהתגייסו לא יצאו כפי שנכנסו"
מוישי וינר, בן 18, הגיע עם אביו לבקו"ם על מנת להצטרף לחטיבה החדשה. אביו, שתומך במוישי, בניגוד לחיילים נוספים שהגיעו בגפם להתגייס סיפר: "כרגע יש הרבה חרדים שהלכו לצבא, ולצערנו, לא חזרו כמו שהם נכנסו. צריכים לבדוק אם זה יצליח או לא יצליח".
מוישי בעצמו סיפר על ההתרגשות הגדולה בלילה שלפני הגיוס: "כל החדר לא ישן בפנימייה. אני רוצה להגיד לכל יושבי ולומדי התורה, שימשיכו לשמור ולהגן עלינו, ואנחנו נלך לעשות את עבודת הקודש שלנו". אוריאל, חייל נוסף בחטיבה, סיפר שרב עם הוריו לפני הגיוס, שאחיו כלל לא יודעים שהתגייס ושלרב בישיבה, כלל לא סיפר שהתגייס: "פשוט קמתי בבוקר, ארזתי תיק והלכתי".

"אם אתה מפחד על הזהות החרדית - צה"ל התאים את עצמו"
מנדל ראטה, נכד לאדמו"ר, בן 34 שהתגייס לחטיבה החרדית וישרת בה כחייל מילואים, סיפר על גודל האחריות שמוטל על כתפי המתגייסים החדשים: "אם החטיבה הזאת מפשלת - אין עכשיו חרדים בצבא ל-20 השנים הבאות. אם אתה מפחד על הזהות החרדית שלך, סבבה, הינה, צה"ל בא והתאים את עצמו".
"השעה לפני ההשבעה, הרגישה לי כמו שעה לפני החופה. הצלילים נשמעו לי כמו צלילים של לפני החופה, ההכנות", שיתף ראטה. "זה רגע גדול מאוד של להצהיר אמונים לעם ולמדינה שלי, וגם על המוכנות למסור את הנפש".
אוריאל כהן שיתף שהעדיף שלא יפנו להוריו בנוגע להגעה לטקס ההשבעה: "שאלתי את אימא שלי אם היא תגיע לטקס, והיא אמרה לי שהתהפכתי לגמרי ו'חטפתי סוויץ' במוח'. דיברו עם כל אחד מהחיילים שסימנו לא להתקשר להורים, כשהציעו לי אם אני רוצה שיפנו אליהם בלבוש חרדי ובסגנון קצת אחר, אמרתי 'מעדיף שלא".

השיחה המטלטלת ששינתה הכול עבור אוריאל
כהן סיפר שמאז שהתגייס, הוא מרגיש קרוב יותר באמונה שלו, ודרך החטיבה הוא מצא דרך שבה הוא רוצה לגדל ולבנות בית בהמשך: "זה מטורף. עד היום לא היה לי יום שלא למדתי בו לפחות שעה ביום".
לקראת ליל הסדר, אוריאל שיתף על הקשר עם הבית, שכמעט ולא קיים מאז הגיוס: "דיברתי עם אימא שלי פעמיים בשלושת החודשים האחרונים. אחים שלי לא יודעים שאני בצה"ל, והמתח והאווירה מורגשים בבית אז זו הסיבה שכביכול התנתקתי".
"לפני שמקבלים סטטוס של חייל בודד, הצבא מדבר עם ההורים. אחד המפקדים דיבר עם אבא שלי וניסה לברר פרטים עליי לפני שיסדירו את המעמד שלי - וחמש דקות אחרי השיחה איתו אבא שלי חווה התקף לב ונכנס לטיפול נמרץ", שיתף אוריאל במקרה הקשה.
"אבא שלי לקח את זה מאוד קשה, כל מה שהיה לי איתו לפני הגיוס חזר אליו שוב וזה שבר אותו. תחשוב שאני מכבד את ההורים, אבל טוב לי ואני בונה לעצמי עתיד - בזמן שאני עושה הרס מאחוריי. זו הדרך שלי - וזה הייעוד שלי בחיים".

החשש משירת "התקווה" והמיליונים שהושקעו
בקרב החיילים, רגע לפני ההשבעה השאלה שבערה הייתה האם ההורים יגיעו, ואם כן - האם ישירו את ההמנון הלאומי? "המשפט של להיות חופשי בארצנו, הוא כאילו הכי אנטי דת, בגלל המילה חופשי", הסביר אחד החיילים. "יש כאלה שזה קשה להם, אבל אני מאמין שכולם ישירו ולא יהיו בעיות עם זה".
"אני חושב שבגלל חוסר ההבנה של המושג 'עם חופשי' יש לאנשים בעיה עם זה", סיפר מנדל ראטה. "המילה חופשי, לפעמים מקבילה למילה חילוני אבל כאן מדובר פשוט בחופשי משעבוד מלכויות. ככה אני מבין את זה, ואני באופן אישי מאוד מתרגש משירת התקווה. אני אפילו שר אותו ביידיש".
צה"ל עשה כל שביכולתו על מנת לדאוג שהחרדים השמרנים ירגישו בבית בזמן השירות, הושקעו עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ בסיס החשמונאים והתאמתו לצורכי היחידה. כלל ההכשרות של לוחמי החטיבה יתקיימו בבסיס, וגם הכשרות של יחידות חרדיות נוספות שמוצבות מחוץ לחטיבה.
"האתגר הגדול של הרבה מהחבר'ה כאן היה שלא הגיעו מוכנים פיזית, לא בריצה ולא בכוח", סיפר אחד המפקדים בחטיבה, לוחם עם כיפה סרוגה, שונה בנוף, מאחר שעדיין אין מפקדים חרדים בשירות פעיל. "היינו צריכים לעשות איתם תהליך מאוד הדרגתי, בונים להם את כול היכולות כדי להפוך אותם ללוחמים טובים. אבל עוצמת המוטיבציה היא כמו ביחידות מיוחדות, יש כאן מוטיבציה שמגיעה ממש לשם שמיים, מהמקומות הנכונים".