הטעות התקשורתית של חמאס - והביקורת ממצרים: "נקלעו למבוי סתום"

חמאס הצליח לייצר את הסערה שרצה - העולם ראה את עזה רעבה, ילדים רזים ותורים ללחם, והלחץ על ישראל גבר. אבל אז, ברגע אחד, הוא שיבש את ההישג: סרטוני החטופים הגוועים ברעב הציבו את חמאס כציני ואכזרי. גורם מצרי ששוחח היום (שלישי) עם N12 מתח ביקורת על התנהלות ארגון הטרור.

גורם מצרי ל-N12: "חמאס נקלע למבוי סתום"

• "חמאס נקלע למבוי סתום ונראה שיש חוסר איזון באסטרטגיה שלו, ראינו את זה בשבוע שעבר בקריאה נגד מצרים שעוררה הדים והפעם בסרטונים של החטופים - אבל בקהיר נמנעים כרגע מלשבור את כללי המשחק. אנחנו שואפים לכך שנצליח לחזור בקרוב לשולחן המשא ומתן". 
• "הפופולריות של חמאס בעזה נשחקה - העולם שומע את הקריאות של תושבי הרצועה נגד חמאס וראינו את הזעם המצרי על ח'ליל אל-חיה שעשה נזק בדבריו".
• "האינטרסים בין השלטון המצרי לחמאס הצטלבו ויש חילופי דברים בין שני הצדדים. עם זאת, סביר להניח שהמחלוקת תיבלע בסופו של דבר, בשל הנסיבות והאינטרסים של הצדדים כפי שקרה בפעמים הקודמות".

דיאא' רשוואן, ראש לשכת ההסברה המצרית, התייחס למחלוקות עם חמאס, בריאיון לערוץ אל-ע'ד

• "בשבוע האחרון היחסים לא במצב טוב. נעשתה טעות חמורה מצד ח'ליל אל-חיה. הוא הפנה את דבריו לציבור הכללי. אבל אחר-כך המשיך ואמר שמצרים היא המפתח למעברים וזה כבר משפט שגוי".
• "הנהגת חמאס היא לא מקשה אחת. יש מאבק ברור על הנהגתה, מבלי שמישהו מנסה להסתיר את זה. אין כרגע מנהיג אחד ברור, מאז החיסול של איסמאעיל הניה. ח'ליל אל-חיה כנראה פונה לאגף של האחים המוסלמים".
• "באופן טבעי כל מדינה פועלת לפי האינטרסים העליונים שלה והצעדים שלה נובעים מאינטרסים גדולים יותר מסיבה כזו או אחרת כאן. אבל ברור שהמדינה לא פועלת לבד. היא נעה בתוך מסגרת של מו"מ".
• "הדבר יצר מצב של עמימות בדעת הקהל המצרית, זעם ציבורי, וזה עשוי להשפיע לפחות על אופי שיתוף הפעולה. זו לא הפעם הראשונה שיש למצרים מחלוקת עם חמאס. תזכור שב-2011 היה עימות חמור בהרבה. היו אז דברים מסוכנים יותר".

הטעות של חמאס הייתה כפולה

1. חמאס רשם הצלחה תודעתית - "קמפיין הרעב" בעזה עבד, אם כי לציין כי העדויות שמגיעות מעזה חושפות תמונות של מציאות מורכבת שבה אכן יש רעב ברצועה. העולם נחשף לילדים כחושים, תורים ארוכים למזון בסיסי וסיפורים על מצוקה קשה. בעקבות כך, הלחץ הבין-לאומי על ישראל גבר, מה שגרם לממשלה להתקפל ולהגביר את הכנסת הסיוע לרצועה - בזמן שהתחזק הנרטיב המאשׂים אותה באסון ההומניטרי.
2. ואז בחמאס ירו לעצמם ברגל - חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפיצו את הסרטונים המזעזעים של החטופים שמוחזקים בשבי ומצבם קשה - המסר התהפך. העולם והצלב האדום ראו את מי שמתלונן על רעב ברצועה - מרעיב במודע חטופים, והאמפתיה שנוצרה כלפיהם התחילה להתמוסס, לפחות בידי חלק מהגורמים.

למה קהיר לא שוברת את הכלים מול חמאס?

1. האינטרס הביטחוני הישיר: למצרים יש גבול ישיר עם רצועת עזה והיא רגישה מאוד לכל חדירה של טרוריסטים מסיני או זליגת נשק לשטחה. כל הסלמה מול חמאס עלולה להצית מחדש את הגזרה - מה שיהווה סיוט מבחינת השלטון המצרי שמנהל מלחמה עקבית מול שלוחי טרור בצפון סיני.
2. נסיבות אזוריות: קהיר היא הכתובת המרכזית שיכולה לנהל מו"מ עם חמאס ולהעביר מסרים בינו לבין ישראל. שבירת הכלים עלולה להוציא את מצרים מהמשחק - ובכך תאבד את הקלף הדיפלומטי החשוב ביותר שלה בזירה הבין-לאומית. 
3. האינטרס ההומניטרי הפנימי: מצרים לא רוצה שעזה תקרוס, כי קריסה משמעותה זרם פליטים אל סיני - תרחיש אסון מבחינתה. לכן, היא מנהלת משחק כפול: מצד אחד, מבקרת את חמאס בשיחות סגורות ולעיתים בתקשורת המצרית ומצד שני, שומרת על ערוץ פתוח ומזרימה סיוע נרחב.
4. כללי המשחק הבלתי כתובים: קהיר פועלת לפי כללי משחק ברורים: לוחצים, אבל לא שוברים את הכלים. היא יודעת להעביר מסרים דרך המודיעין המצרי ובתקשורת, אך נמנעת מצעד דרמטי שיפגע בקשר עם חמאס. מבחינתה, ארגון הטרור הוא אמנם שחקן בעייתי - אבל עדיין כתובת שחייבים לעמוד איתה בקשר.