את קולות הלחימה שמתנהלת בבית חאנון - ניתן לשמוע בימים האחרונים גם הרחק מעבר לגבולות הרצועה. כוחות צה"ל ממשיכים לפעול גם היום (שלישי) בתא השטח במרחב בית חאנון - ולאט-לאט מתקדמים כאן בשטח, עם כוח אש וירי בלתי נפסק.
"אנחנו נמצאים פה בשבוע האחרון בבית חאנון והמשימה שקיבלנו היא להשמיד את כל התשתיות שיש פה כדי לא לאפשר לאויב לנוע בהם", הסביר א', מפקד גדוד 9. בית חאנון הוא אחד המקומות הראשונים שנכנס אליהם צה"ל בתחילת המלחמה - מאז, חזרו לכאן הכוחות שוב ושוב. גם היום, הכוחות שם. פועלים בלב העיר שמתחתיה רשת מנהרות, ובתוכה – עוד עשרות מחבלים.
"יש הרבה מאוד מנהרות מתחת לשכונה, ואנחנו נדרשים להשמיד אותן הכי מהר והכי טוב שאנחנו יכולים. אנחנו כובשים פה את השטח ופוגעים בתשתיות של האויב", הוא הוסיף.

המחבלים באזור מסתתרים מתחת לקרקע ולכן יש אתגר גדול מאוד של הגרילה: "יש אתגר להילחם בגרילה - אבל אפשר לנצח את זה, אני מעריך שזה ייקח זמן אבל אפשרי", אמר המג"ד. "פגיעה מספיק עמוקה בחמאס - תוכל להיחשב כניצחון. מקווה שאפשר להשמיד את חמאס בצורה מלאה ומוטל עליי מתוקף תפקידי להאמין שזה אפשרי".
ביום שלישי הרחיבה חטיבת גבעתי את הפעילות בבית חאנון, והיא את הכניסה לשטח. לוחמיה מחסלים מחבלים ומשמידים תשתיות טרור. עם זאת, בצבא מעריכים שעדיין מסתתרים כאן בין 60 ל-80 מחבלים בתוואי תת-קרקע.
"המלחמה הזאת היא על רוח ונחישות. וגם חמאס יש לו רוח והוא נחוש. אנחנו יודעים להגיד שחמאס מתחדש והאוכלוסייה בעזה עוינת אותנו", הוא מסביר. "כשהם לא נלחמים בנו והם לא חמושים אנחנו לא פוגעים בהם, יש חוקים במלחמה. אבל כשהם אוחזים נשק ורוצים לפגוע בנו - אנחנו פוגעים בהם. וזה שחמאס מתחדש, זו לא הפתעה. אנחנו כבר שנים פה. המלחמה הזאת התחילה לפני עשרות שנים. עכשיו זה שלב מאוד עצים ומאתגר שלה".

היום, השכונה ריקה מתושבים ובאזורים רבים הרוסה לחלוטין. "בית חאנון כרגע ללא אוכלוסייה והיא מרחב לחימה מלא. צה"ל אסף פה מידע באמצעות תצפיות ורחפנים חודשים ארוכים ואין פה אוכלוסייה בכלל ולכן זה מייצר לנו חופש פעולה וגם מקשה על האויב כי אין לו איפה להסתתר. הוא כלוא מתחת לקרקע ואנחנו עושים הכול כדי לפגוע בתת-קרקע. חמאס יודע שאם הם ייצאו, צה"ל שולט בבית חאנון ושאנחנו נהרוג אותם. למעשה דורשים מאיתנו להרוס בהיקף רחב - כדי שלא יהיה כאן אויב".
"זו פגיעה בחמצן של חמאס כי הם אויב שפל ויודעים שלא נפגע באזרחים", הוא המשיך. "אנחנו נלחמים בארגון טרור והוא רוצה להישען על התשתית של האוכלוסייה ולכן אין לנו ברירה אלא להרוס בהיקף רחב מאוד כדי שאוכלוסייה לא תחזור לפה ואז גם האויב לא. כמו ברפיח - אין הגעה של אוכלוסייה - אין אויב".
הלוחמים שפועלים כאן נמצאים כבר חודשים ארוכים בלחימה. השחיקה והעייפות נותנות את אותותיהן, ומובילות לא פעם לתקריות קשות. "משתדלים ללמוד מכל מה שיכולים. סרטון שצילמנו, פרטים על האירוע, תחקור על האירוע ואני אישית בכל ערב נפגש עם המ"פים לזמן של הפקת לקחים. לומדים מה היה אפשר לעשות יותר מדויק ומוודאים שבכל בוקר התוכנית יותר טובה ויותר מדויקת. אנחנו נדרשים לבצע כל משימה שנקבל וגם להשיב את הלוחמים שלנו הביתה בשלום".

מכיתה יב' - למלחמה ברצועת עזה
"סיימתי כיתה י"ב והגעתי לעזה לכל הבלגן, נפשית זה מאוד מטלטל, צריך הרבה פעמים להרים ראש", אמר רב"ט י', לוחם בגדוד 9. "שבועיים אחרי יום הולדת 18 התגייסתי, נכנסתי ישר לכל הבלגן. מכיתה י"ב – לעזה. זה מטלטל כי אתה חוזר הביתה והכל שקט ואתה לא מבין איפה אתה. זה הזוי. רק במדינה שלנו בבת אחת הכול מתהפך".
על המעבר החד מבית הספר למלחמה הוא הוסיף: "אני עדיין לא מעכל הכול – אבל מספיק מעכל כדי לתת מעצמי את הכול ודרוך לכל דבר. הייתי רגיל למציאות מסוימת והכל השתנה, בייחוד במלחמה כי זה לא רק גיוס של לתפוס קו ולעבוד על הטנק בארץ - זו חוויה שונה ולא נורמלית. אבל אתה נזכר מה מחזיק אותך ושזה למטרה הרבה יותר גדולה ממך ושאתה גורם משפיע בהחזרת החטופים והכרעת חמאס".

למרות הקושי בלחימה, הכוחות זוכרים את המטרה שלשמה הם כאן. "המנוע שלי – זה שאני עושה כל מה שאני יכול להחזיר חטופים", הוסיף המג"ד. "הפעולות שאנחנו עושים פה לא בהכרח פוגשות חטופים בצורה ישירה, אבל זה משרת המטרה הזאת. מי שמעלינו יקבל עוד צעד למלחמה או צעד להחזרת החטופים. כל סמטה שאנחנו עוברים אנחנו רואים את נתיב העשרה ועוד יישובים, זה נותן לנו כיוון למה אנחנו עושים כאן".
ובזמן שלא נרשמת בינתיים פריצת דרך במגעים לעסקה, הכוחות מגבירים את הלחץ הצבאי ברצועה. "עניין של שבועות ספורים, אם לא היינו צריכים להתמודד עם התת-קרקע לדעתי היינו מסיימים ב-10 ימים, אמר. "אנחנו עובדים מאוד מהר. הגדוד שלי אתמול השמיד ביום אחד 53 בתים - והיום אין שם אויב".