יותר משנה ותשעה חודשים עברו מאז 7 באוקטובר, אך נראה שישראל עדיין תקועה באותה שאלה קריטית: מה יקרה ב"יום שאחרי" בעזה. ל-N12 נודע היום (שני) על תמונה מדאיגה - שלפיה גם במערכת הביטחון מודים שעד כה לא שורטט שום מתווה מדיני, לא הוסכם על שלטון שעשוי להוות חלופה שלטונית לחמאס ובפועל, אין מי שיקבל אחריות.
במקביל, בישראל לא פוסלים את האפשרות שקטאר תשתתף בשיקום עזה לצד גורמים אזוריים נוספים. אף שהכסף הקטארי שימש להתעצמות של חמאס, כיום רואים בקטאר "שותפה אסטרטגית" שהצליחה להביא לעסקאות חטופים ותרמה להפסקת האש עם איראן.
מאחורי הקמת העיר ההומניטרית ברפיח
• בשבוע שעבר הכריז שר הביטחון ישראל כ"ץ על תוכנית שאפתנית להקמת "עיר הומניטרית" ברפיח שתרכז מאות אלפי עזתים, אלא שבמערכת הביטחון מבהירים כי מדובר באירוע גדול שדורש תכנון מעמיק, הנעת האוכלוסייה העזתית בהיקפים נרחבים ומיליארדי דולרים - כך שאם הוא ייצא לדרך, הוא יתרחש באופן הדרגתי.
• בכיר במערכת הביטחון ששוחח עם N12 כינה את המהלך "מרחב אזרחי ללא חמאס ברפיח" - כאשר קיימות תוכניות של התפתחות הדרגתית של מרחבים שיוכלו לקלוט עזתים שיעברו בידוק דרך נקזים.
• לפי התוכניות, המרחבים האזרחיים ייכללו: שטחים מסודרים, קווי חשמל ומים, אוהלים, ביטחון אישי ללא מרחב לחימה.
• כדי שהמהלך ייצא לפועל, נדרשים תחילה לבנות תשתית מתאימה ומרחבים, לנקות נפלים, לייצר שטח שיכלול מרחב הומניטרי.
• במרחב צפויים לשלוט פלסטינים, אך הם ידרשו לעשות זאת בתמיכה של גורם חיצוני כמו אמריקנים.
• המקום יכלול מתחמי חלוקת מזון, מרפאות ובתי חולים שדה.
סימני השאלה - והאתגרים
• מי הגוף שישלוט בעיר ההומניטרית ויוודא שהיא נקייה מחמאס?
• איך יתנהל מנגנון הבקרה והבידוק כדי למנוע כניסה של מחבלים?
• איזה מנגנון יפעל לחלוקת הסיוע ההומניטרי ומי יפקח על כך בפועל?
• מי יקים את התשתיות - אוהלים, בתי חולים שדה, קווי מים וחשמל?
• האם מדינות כמו איחוד האמירויות מוכנות להשקיע בפרויקט ואם כן, באילו תנאים?
• מה ישראל מוכנה להבטיח כדי לשכנע את האו"ם ושותפות אזוריות להשתתף?
הסעיף השנוי במחלוקת לקראת עסקה
• בחמאס מתעקשים שישראל תבטל את הפעילות של קרן הסיוע האמריקנית שאחראית על מתחמי חלוקת המזון - ושסיוע ייכנס ויחולק לרצועת עזה במהלך הפסקת האש רק במתכונת של משאיות סיוע בידי האו"ם.
• נכון לעכשיו, עדיין לא ברור כמה משאיות סיוע ייכנסו, אך בישראל סבורים כי לא יהיה מנוס מלהתפשר בעניין ולהכניס סיוע גם במתכונת הקודמת כדי לאפשר את עסקת החטופים.
• עם זאת, במערכת הביטחון מבהירים שעזה זקוקה ל-300 משאיות ביום כדי להתקיים כראוי ולא נדרשות 600 משאיות כפי שהיה בעסקה האחרונה.
השיקולים מאחורי הכנסת הסיוע ההומניטרי
• בצל הביקורת במערכת הפוליטית על הכנסת הסיוע ההומניטרי, במערכת הביטחון מבהירים כי מדובר בבעיה לאומית גדולה ועל כן, המציאות בשטח מחייבת לפעול כדי לאפשר לעזה אורך נשימה ולא לקבל "ברקס" מהעולם, לנוכח התמונות שמגיעות מעזה.
• בכיר במערכת הביטחון מזהיר שהחלופה מסוכנת בהרבה. מראות של רעב המוני, גופות ילדים מתים, וחוסר בסיסי של מים ותרופות - עלולים להוביל לעיצומים מכאיבים מצד האיחוד האירופי, לחקירות בהאג ולעצירת הסיוע הביטחוני מארה"ב.
• בישראל מבינים שהזירה המשפטית-מדינית מתחממת: האיחוד האירופי צפוי לדון מחר בסנקציות. כדי למנוע סנקציות, הוחלט להכניס 150 אלף ליטר דלק לעזה בשבוע האחרון ולהגביר את מספר המשאיות שנכנסות - ולתת לאירופים "תחמושת דיפלומטית" כדי לבלום את המתיחות.